ממש בדומה לאנטוני הקדוש מפדואה, שהינו הפטרון של הקוסטודיה של ארץ הקודש החל משנת 1920, נחוג יום החג שלו בטקסיות ובדבקות כבכל שנה, בתאריך שבו נפטר.
יום החג החל ביום ראשון, ה-12 ביוני, עם טקס של תפילת הערבית. כ-60 פרנציסקאנים נכחו באירוע התפילה לכבוד הקדוש הפטרון שלהם. בדרשה קצרה, הקוסטוד הסביר כיצד אנטוני מפדואה היה שליח של הרחמים. בהתייחס לדרשות שהטיף הקדוש, האח פרנצ'סקו פאטון סיים את הדרשה בהזמנה למאמינים לקבל את ההטפה שלו וללמוד כיצד "להשקות את המדבר של האדישות במים של הרחמים."
בסיום הטקס של תפילת הערבית, המשתתפים כיבדו את השרידים של הקדוש וקיבלו מידיו של הקוסטוד לחם המכונה הלחם של אנטניו הקדוש. עם מחווה זו אנו נזכרים בנדיבות ובטוב ליבו של הקדוש שהזין את העניים. האחים הפרנציסקאנים והמאמינים החליפו זה עם זה ברכות ואיחולים, "חג שמח" בשפות שונות. היה זה הזמן לחגוג!
למחרת היום הכנסייה של סאן סלבטורה, כולה מקושטת באופן מרשים ונכחו בה בנוסף לאחים הפרנציסקאנים ולאנשי קהילה, נציגים של הקהילות הדתיות המגוונות של ירושלים, קונסולים ונציגי רשויות אזרחיות. בתגובה להזמנה הרשמית של הקוסטוד, נוכחותם היתה עדות לקשר העמוק לקדוש זה, אחד המכובדים והאהובים ביותר בכנסייה.
לפני האירוע החגיגי, בקרב חלק מהמשפחות הנוצריות, ישנה מסורת של הקדשת ילד לקדוש זה, על מנת לקבל את התודה וחסד וילדים אלו לבושים כמו אנטוני הקדוש וניתן היה לזהותם בקלות.
בדרשה שלו, הקוסטוד הזמין את המאמינים לראות באנטוני הקדוש כדגם או כמודל שילווה אותם בכל צעדיהם ובכל השלבים בחייהם. האב הקוסטוד פאטון סיים את הדרשה שלו עם ציטוט הלקוח מדרשה של אנטוני הקדוש מהתקופה שליום ראשון ה-13 לאחר חג השבועות. זוהי תפילה יפה במיוחד שבה האהבה הינה אינסופית. "אנא, ישוע המשיח, אתה קושר את עצמך באהבה מסביבך ולקראת האחרים באופן שכזה שיהיה ניתן לאהוב אותך בכל ליבי, וזהו העומק המבטיח שלא אפרד מאהבתך."
סעודת האדון הסתיימה עם ההמנון של הרוסטודיה של ארץ הקודש, "סופרה מורוס טואס ירושלים", שאותו שרה המקהלה של הקוסטודיה.
לאחר סיומה של סעודת האדון החגיגית, הנקהלים הוזמנו לכיבוד קל ורענון ב-קוריה.
יום החג החל ביום ראשון, ה-12 ביוני, עם טקס של תפילת הערבית. כ-60 פרנציסקאנים נכחו באירוע התפילה לכבוד הקדוש הפטרון שלהם. בדרשה קצרה, הקוסטוד הסביר כיצד אנטוני מפדואה היה שליח של הרחמים. בהתייחס לדרשות שהטיף הקדוש, האח פרנצ'סקו פאטון סיים את הדרשה בהזמנה למאמינים לקבל את ההטפה שלו וללמוד כיצד "להשקות את המדבר של האדישות במים של הרחמים."
בסיום הטקס של תפילת הערבית, המשתתפים כיבדו את השרידים של הקדוש וקיבלו מידיו של הקוסטוד לחם המכונה הלחם של אנטניו הקדוש. עם מחווה זו אנו נזכרים בנדיבות ובטוב ליבו של הקדוש שהזין את העניים. האחים הפרנציסקאנים והמאמינים החליפו זה עם זה ברכות ואיחולים, "חג שמח" בשפות שונות. היה זה הזמן לחגוג!
למחרת היום הכנסייה של סאן סלבטורה, כולה מקושטת באופן מרשים ונכחו בה בנוסף לאחים הפרנציסקאנים ולאנשי קהילה, נציגים של הקהילות הדתיות המגוונות של ירושלים, קונסולים ונציגי רשויות אזרחיות. בתגובה להזמנה הרשמית של הקוסטוד, נוכחותם היתה עדות לקשר העמוק לקדוש זה, אחד המכובדים והאהובים ביותר בכנסייה.
לפני האירוע החגיגי, בקרב חלק מהמשפחות הנוצריות, ישנה מסורת של הקדשת ילד לקדוש זה, על מנת לקבל את התודה וחסד וילדים אלו לבושים כמו אנטוני הקדוש וניתן היה לזהותם בקלות.
בדרשה שלו, הקוסטוד הזמין את המאמינים לראות באנטוני הקדוש כדגם או כמודל שילווה אותם בכל צעדיהם ובכל השלבים בחייהם. האב הקוסטוד פאטון סיים את הדרשה שלו עם ציטוט הלקוח מדרשה של אנטוני הקדוש מהתקופה שליום ראשון ה-13 לאחר חג השבועות. זוהי תפילה יפה במיוחד שבה האהבה הינה אינסופית. "אנא, ישוע המשיח, אתה קושר את עצמך באהבה מסביבך ולקראת האחרים באופן שכזה שיהיה ניתן לאהוב אותך בכל ליבי, וזהו העומק המבטיח שלא אפרד מאהבתך."
סעודת האדון הסתיימה עם ההמנון של הרוסטודיה של ארץ הקודש, "סופרה מורוס טואס ירושלים", שאותו שרה המקהלה של הקוסטודיה.
לאחר סיומה של סעודת האדון החגיגית, הנקהלים הוזמנו לכיבוד קל ורענון ב-קוריה.