היה זה חג השבועות [פנטקוסט, בלעז], ובירושלים, ויותר מבעבר, ההיסטוריה חזרה על עצמה: אנשים מכל העולם, הדוברים שפות שונות, הכריזו את האדון ישוע בשמחה. ממש כמו השליחים שהתאספו בשביל להתפלל ולקבל את רוח הקודש, כך במהלך האירוע בירולשים, השליחים של היום, מכל העולם, ביקשו את בואה של אותה רוח הקודש. על מנת שאירוע זה יחוג באופן טקסי, האחים הפרנציסקאנים של הקוסטודיה של ארץ הקודש ערכו את סעודת האדון בשעות הבוקר בכנסיית סאן סלבטורה ולאחר מכן הם הלכו לחדר הסעודה האחרונה בשעות אחר הצהריים לתפילת ערבית שנייה.
מכיוון שהאחים הפרנציסקאנים לא הורשו לערוך את סעודת האדון בחדר הסעודה האחרונה, כנסיית סאן סלבטורה היה המקום שבו נערכה סעודת האדון במקום המקום המקורי. חג השבועות היה גם יום החג של קהילת סאן סלבטורה וכהן הדת של הקהילה, האח הפרנציסקאני נרוואן אל-באנה, אמר בדרשה שלו: "עבורנו, תושבי ירושלם וחברי הקהילה הזאת, חג השבועות הינו רב משמעות: עם בואה של רוח הקודש, ממש כאן בירושלים, הכנסייה נולדה".
הקוסטוד של ארץ הקודש, האח פרנצ'סקו פאטון, ערך את הטקס. "החגיגה של היום הינה מימוש של חג הפסחא", אמר הקוסטוד. "ללא מתן של רוח הקודש, אנו לא יכולנו לחיות כנוצרים, אלא היינו כמתים. רוח הקודש נקראה, משום שרוח הקודש הינה נשימתו של האל המועברת אלינו כשישוע חי בתוכנו". המקהלה של הקוסטודיה של ארץ הקודש שרה שרשרת שירים בלטינית של חג השבועות כך שהיתה התעוררות לקראת בואה של רוח הקודש. בכנסיית סאן סלבטורה היו אנשים רבים שהשתתפו באירוע זה, כמו גם במפגש הקטן עם הכיבוד שהיה לאחר מכן. בין מחיאות הכפיים של אנשי הקהילה,הקוסטוד של ארץ הקודש וכהן הדת של הקהילה של סאן סלבטורה) חתכו את העוגה באולם של ההתעברות הטהורה (האולם של הקהילה)שהיה עמוס מפה לפה.
בשעות אחר הצהריים המוקדמות, יצאה הלוכה יצאה מהמנזר של סאן סלבטורה על מנת להגיע למקום שבו ארע חג השבועות: חדר הסעודה האחרונה. מלווים על ידי משטרת ישראל, הפרנציסקאנים עשו את כניסתם למקום הקדוש שבהר ציון כשקהל רב של עולי רגל נמצא, ועולי רגל אלו הגיעו מכל העולם. ממש כאן, "האולם שבו ירדה רוח בקודש, הזכרון של רגע זה נחוג. "ביום זה של חג השבועות, במקום זה היכן שבפעם הראשונה רוח הקודש ירדה על השליחים שהתאספו להתפלל יחד עם מרים הבתולה, זה חשוב שאנו נעורר את רוח הקודש החדשה בכנסייה ובענווה, האחד כלפי השני, כל אחד מאיתו, ומכל תרבות, בארץ הקודש הזאת ומכל עם שמבקש וצריך שלום ופיוס., אמר הקוסטוד של ארץ הקדש, בדברו באנגלית אל הנוכחים בחדר הסעודה האחרונה. "בואי, רוח הקודש" הושר על ידי האחים הפרנציסקאנים, יחד עם כל העדה. באוויר החם, טיפות של שמן קדוש התפזרו על הנוכחים על ידי הקוסטוד ומילא את חדר הסעודה האחרונה הצפוף.
"הגעתי מהודו, אולם אני עובדת בירושלים", אמרה אישה. "היום אני חשה כמי שמבקשת מרוח קודש לעזור לי להתמודד עם הקשיים של חיי היום יום שלי. אני יודעת שרוח הקודש תעזור לי."
"אני שמחה שהגעתי למסע עלייה לרגל לארץ הקודש דווקא ביום חג זה", הסבירה עולת רגל שמחה.פלומה, אישה דתית מספרד אמרה, "היום עוררתי את רוח הקודש ובייחוד את מתן עז הרוח, על מנת להתגבר על כל הפיתוים של חיי היום יום."
בחדר הסעודה האחרונה, נשמעה תפילת "אבינו שבשמיים" שהמאמינים אמרו כל אחד בשפת אימו, כמו השליחים החדשים של ישוע המשיח הממתינים לרוח הקודש, הדהדה לה תפילת האדון.
ביאטריס גוארארה
