בחיפוש אחר פרי החכמה בעקבותיו של אלברטוס מגנוס: סעודת האדון המוקדשת עבור מלך בלגיה אלברט השני | Custodia Terrae Sanctae

בחיפוש אחר פרי החכמה בעקבותיו של אלברטוס מגנוס: סעודת האדון המוקדשת עבור מלך בלגיה אלברט השני

ירושלים, הכנסייה של קהילת סאן סלבטורה, ה-13 בנובמבר 2011


סעודת האדון [מיסה] הטקסית לזכרו של מלך בלגיה, אלברט השני, אשר חל ב-15 בנובמבר יחד עם החג של אלברטוס מגנוס, הפטרון הקדוש של השושלת של בית המלוכה בבלגיה, נחוג ביום ראשון ה-13 בנובמבר בכנסייה של קהילת סאן סלבטורה. האירוע נערך ע"י האח סטפן מילוסוביץ, האח הממונה כיום של הבזיליקה של המולד בבית לחם, ואליו חבר אליו האח ארטמיו ויטורס (סגן הקוסטוד) והאח כריסטייאן אקהוט (כהן דת דומניקאני בבית הספר הצרפתי לארכיאולוגיה ולמקרא שבירושלים). כהני דת רבים אחרים לקחו חלק בטקס, בייחוד חברים בקהילה הפרנציסקאנית של ארץ הקודש. הקונסול הכללי של בלגיה בירושלים, ברט קוקס, נכח גם כן. הכנסייה היתה מלאה באנשי דת רבים השייכים לקהילות שונות המייצגות אתת ארץ הקודש, ואף חלק מהקהילה הבלגית המקומית, חברים ומשתפי פעלולה של הקוסטודיה הפרנציסקאנית וקבוצות קטנות של נוצרים מקומיים דוברי ערבית.

בדרשה שהוקראה בהולנדית ובצרפתית, האח כריסטיאן אקהוט קיבל השראה מהמשל של הכשרונות (מתי כה:14-30), שהוצע בליטורגיה של יום זה, על מנת להדגיש עד כמה אלברטוס מגנוס יכול היה להפיק את המיטב של המתנות והאיכויות שאותם קיבל מהאל. לאחר שעטה את הגלימה של המטיפים בגיל צעיר מאד, הוא היה למורה גדול בתחום של הפיסיקה של אריסטו ושל הרוחניות הנוצרית של המאה ה-13, והוכר כמורה מכובד בפריז ובבתים דומניקנים מגוונים בגרמניה (בייחוד ב-קלן) ואשר ייסד אותו ואחד מתלמידיו היה תומס אקוינס. לאחר מכן היה לבישוף של רגנסבורג, אולם ויתר על תפקיד זה על מנת להקדיש את עצמו שוב למחקר, הוראה והטפה ובו זמנית עבד על מנת להפיץ שלום בין אנשים ובין הכנסיות. הוא הוכר כקדוש והרופא של הכנסייה ואף כפטרון של מדעי הטבע ותואר ע"י הכנסייה כ"אדון לכל המאמינים אשר באמצעות מחקר מדעי מעמיק רוצים ללמוד ולדעת טוב יותר את אהבת האל, הבורא שלנו והאב ." אלברטוס מגנוס אשר עשה שימוש בכישרונותיו הרבים עם תוצאות שופעות ממשיך להוות מודל ליכולת להתפייס בין "החכמה האנושית והאמונה האלוהית" בכל תחומי הידע: דיפלומטי, מדעי, פילוסופי, פוליטי, כלכלי וחברתי. מיטב האיחולים, בייחוד לשליטי המדינות, ובייחוד מלך בלגיה אשר את יום החג של הקדוש נחוג היום ולכן יכול לגעת ב"תרבות של החכמה" המוזכרת בספר סירא: "כמו חרישה וזריעה התקרבו אליה; לאחר מכן ממתינים לתבואה היפה [..] תלבש אותה כשמלת כבוד ותישא אותה ככתר נפלא" (סירא, ו:19, 31). יותר מכל כיבוש חומרי אחר, דבר זה יפתח עבורנו את הדלתות של האינטליגנציה של האל, כך שנוכל ליהנות באופן מלא מנוכחותו ומהידע שלו בסוף קיומנו הארצי.

לאחר סעודת האדון, כל המשתתפים ברכו את הנציגים הרשמיים והחברים של הקילה הבלגית נתאספו בחדר קבלת האורחים [דיבאן] שבמנזר של סאן סלבטורה, היכן שכיבוד קל המתין לאורחים.

טקסט – קתרינה פופה פדראטי
תמונות – מרקו גבסו