ברכות לחג: מסורת הינה דבר טוב | Custodia Terrae Sanctae

ברכות לחג: מסורת הינה דבר טוב

"לא הגענו לכאן משום שכך רשום בסטאטוס קוו, הגענו משום שאנו אוהבים אתכם", אמר הבישוף האורתודוקסי קופטי של ירושלים עם הגיעו למנזר המושיע הקדוש ביום שלאחר חג המולד הלטיני. ליתר דיוק, סבב הביקורים לחילוף ברכות לחג אינו מבוסס למעשה על הסטאטוס קוו, שמווסת רק את הפעילויות במקומות הקדושים של הבזיליקות של התחייה בירושלים, של המולד בבית לחם ושל קבר הבתולה מרים, כמו גם באתר העלייה השמימה בהר הזיתים. שורשם של ביקורים אלו עצמם נטוע במסורת. אך מסורת יכולה להיות גם היא חסינה לשינוי, ויהיה זה ראוי יותר לציון אם כנסייה אינה עורכת ביקור שכזה : תהיה זו תקרית דיפלומטית.

תקרית שכזו כמעט ולא הייתה מובחנת, כשבהגיעו לאחד מהפטריארכאטים האוריינטאליים, נציגות הקוסטודיה לא מצאה איש שיקבל את פניה. האיש הצעיר שהיה במשמרת לא ידע את נפשו מדאגה, והתחנן בכל מאודו כי יתאזרו בסבלנות. הוא ערך שיחת טלפון. "הם בדרכם חזרה". העניין הוא, כי כולם מבקרים את כולם. כאן ושם, דרכי העיר העתיקה מהדהדים מהלמות הקוואס. לעיתים דרכיהן של משלחות מצטלבות. במשך ימים קודם לכן, ביקורים אלו הם כאב הראש של המזכירויות השונות. פקסים ושיחות טלפון נעים קדימה ואחרוה ובכל הכיוונים כדי לקבוע פגישות, להקדימן, לדחותן.

מרגע שמשלחת קבעה ביקור שכזה, לפי המסורת יש לערוך החלפת נאומים: משמעות החג, אחדות הכנסייה באמונתה בישוע, חילוף משאלות לשלום ולשגשוג. אז כולם מריעים. "יופי, מצוין, הנאומים הרשמיים נסתיימו. מה שלומך? איך עברו החגים," קרא בשמחה בישופ עליז אחד. כוסות ליקר, מסורת קלילה יותר בפני עצמה, מועברות וחרצובות הלשון מותרות. עם האתיופים, השיחה מבקשת להבין מדוע שנתם החדשה מתחילה בספטמבר. השנה הם יחגגו את שנת המילניום 2000. ישנן גם שאלות מודאגות בנוגע למצב העניינים במדינתם. אצל הסורים, הדיון הוא סביב האירוע בין הצופים של שתי הכנסיות והצעדים שננקטים כדי לפתור אותו. שנתם החדשה מתחילה בספטמבר, גם כן. אצל הקופטים, ארוחה שעתידה להיערך ביריחו מהווה את מוקד השיחה: "הגיעו עם כל אחיכם," מתעקש הבישוף הקופטי. במהלך דצמבר, האב הקוסטוס מקבל גם כן את הביקור הרשמי ואת הברכות של האוניברסיטה הפרנציסקנית הביבליקלית (סטודיום ביבליקום פרנציסקנום), מה שהיווה הזדמנות להחלפת חדשות בנוגע לפעילויותיהן הספציפיות, ובתרומתה באופן זה לאחדות הקוסטודיה, על פלגיה השונים.

לאחר החלפת הברכות עם נכבדי האורתודוקסיה האמריקאית במהלך ביקורם בקוסטודיה בדצמבר, נערך חידוש "גדול – קטן". האב בסיליו טלטיניאן אופם, בן 93 שנים, לאחר שביקש תחילה את אישורו של האב הקוסטוס, מדקלם מזיכרונו שיר קצר בשפת אימו:

הנני ילד ארמני, ממוצא היאנה/ אני דובר את שפת ההאיג והארם/ אין לי כתר, לא זהב, לא כס מלכות ולא יהלומים/ אך ליבי מלא בכנות הגדולה ביותר.

בוער באהבתי הרכה לאדמת מולדתי/ חש אני צריבה בתוכי של רוח גיבורינו/ ואת האש המקודשת של אבותיי/ אותם לא אחליף תמורת כל הזהב שבעולם.

אף אם יוגלה, אף אם יירדף/ הארמי לעולם לא יתחנן עבור לחמו/ הוא מיפה את מצחו בזיעת יושר/ הוא מוצא הגנתו באמונתו, מתנת שמיים.


הנציגות הארמנית האזינה בכבוד ובחיבה. לכל הארמנים של העיר העתיקה, האב טלטיניאן הינו בן מוערך מאוד של המולדת. האב טלטיניאן שב לכיסאו, מחייך ועיניו בורקות.

אם לשפוט על פי החיוכים של כל המסובים, למסורת ישנו אולי אופי נוקשה, אך כשהיא מציע רגעים אלו של שותפות, היא דבר טוב מאוד.

MAB