יום החג של יום ראשון של הלולבים מתחיל מוקדם בבוקר בבזיליקה של כנסיית הקבר; הקהילה הנוצרית הלטינית, יחד עם המשפחה הפרנציסקאנית של הקוסטודיה, הרבה כהני דת ואנשי דת, נשים וגברים, מקהילות דתיות שונות שבארץ הקודש, מאמינים מקומיים ועולי רגל רבים, מילאו את המרחב של המקום הקדוש, מתעניינים ולהוטים להצטרף בתהלוכה של האירוע הטקסי.
בשעה רבע לשמונה בבוקר האחים הפרנציסקאנים יצאו מהמנזר של סאן סלבטורה לפטריארכיה הקרובה, ובתהלוכה ליוו את הפטריארך הלטיני של ירושלים, הבישוף פואד טווואל, לבזיליקה של כנסיית הקבר. אליהם הצטרפו בחצר, לרגל אירוע מיוחד זה, נציגים רבים של האבירים של העלמות של המסדר הצבאי הריבוני של מלטה.
בכניסה הטקסית לבזיליקה, הבישוף טוואל תפס את מקומו לפני ה-אדיקול של כנסית הקבר ובהתאם למנהג, חילק לולבים לכל כהני הדת שסייעו בסעודת האדון, האחים הפרנציסקאנים, נערי המזבח, הסמינריסטים ולחלק מהמאמינים. היה זה מרגש לראות את התהלוכה הארוכה, מלווה בשירים ובתפילה, מקיפה את הקבר הריק של ישוע האדון עם הלולבים הדקיקים הרועדים, בפתיחת טקס יום החג בבוקר זה.
לאחר מכן, הפטריארך ערך את סעודת האדון לפני ה-אדיקול של כנסיית הקבר מוקף במכהנים מסייעים ובקהילת המאמינים, שהיו חדורי אמונה ורגש. נכחו בטקס גם הקונסול הכללי של ספרד לירושלים, אלפונסו פורטבלס. בתוספת למזמור גרגוריאני של הליטורגיה הלטינית שנתערבבה עם שירים ותהילים של הקופטים והסורים, קראו אף הם להלל את האל באותה בזיליקה, במרחק של מספר מטרים בלבד. באווירה של אחדות ופיוס, הכניסה המשיחית של ישוע לירושלים החל את הימים של הייסורים שלו ואשר הונצח ונחווה מחדש בקריאה ממספר הבשורה. בסוף האירוע, בסביבות 11:00 האחים הפרנציסקאנים שוב ליוו את הפטריארך ואת הפמליה שלו מהבזיליקה של כנסיית הקבר, שוב ברחובותיה הצרים של העיר העתיקה, אל מושב הפטריארכיה.
לאחר מכן הקהילה הפרנציסקאנית, בהובלתו של הקוסטוד של ארץ הקודש, האח פיירבטיסטה פיצהבלה, הגיע לבית פגי שבמדרון המזרחי של הר הזיתים לאורחת צהריים ועל מנת לקבל את פני המאמינים ועולי הרגל שהגיעו לכפר הקטן על מנת לקחת חלק בתהלוכה הטקסית של אחר הצהריים. נכחה גם קבוצה של האבירים הריבוניים של מלטה אשר בבוקר זה השתתפו בטקס שבכנסיית הקבר. מספר גדול במיוחד של נוצרים מקהילות שונות בישראל ומהרשות הפלסטינאית נכחו אף אם. היו יותר מ-6000 איש שהשתתפו באירוע חשוב זה.
מעט אחרי 14:40, הפטריארך הלטיני, הבישוף פואד טוואל, הצטרף אליהם בבית פגי. ביחד עימו ועם הקוסטוד של ארץ הקודש, לקחו חלק בתהלוכה הטקסית הבישוף ויליאם שומאלי, הבישוף המסייע של הפטריארכיה הלטינית של ירושלים, הבישוף כאמל בטיש, הבישוף המסייע בדימוס של ירושלים והבישוף ג'יאצינטו בולוס מרקוזו, הבישוף המסייע של נצרת. לאחר תפילה התחלתית, התהלוכה החלה לצאת עם שירים וריקודים שפות שונות, עם דגלים צבעוניים ו-באנרים של תנועת הצופים המקומית, לולבים וענפי עץ זית שהונפו אל על.אנשי דת ונציגים סגרו את התהלוכה. יום של אירועים ואחודות אותנטית, כאשר כולם יכלו, בליווי של רגש של שמחה, אשר מטרתו היתה לבשר את האמונה בישוע המשיח שבא, תוך חזרה על פחות או יותר אותו מסלול שישוע עשה אותו לפני כ-2000 שנה על מנת להיכנס לעיר הקודש, לקול הקהל הצוהל.
התהלוכה הארוכה הלכה כלפי מטה בצידו של הר הזיתים, נכנסים לעיר העתיקה של ירושלים דרך שער האריות, וכרגיל, נתקהלו לאט בחצר של כנסיית חנה הקדושה, כאשר אחר הצהריים התקרב אל קיצו. כאן הפטריארך בירך והודה לכל המשתתפים, מאחל לכולם שבוע קדוש טוב ונפרד בברכה טקסית למאמינים. מיד לאחר מכן נערך מצעד מסורתי של תנועת הצופים, אשר צעדו וניגנו בכלי המוסיקה שלהם לאורך החומות של העיר עד שעות הערב.
.
השנה במיוחד התהלוכה של יום ראשון של הלולבים היתה מוקדשת להמרת הלב של הלבבות ולשלום בארץ הקודש ובעולם כולו. מילותיו של האפיפיור ברוך [בנדיקטוס] ה-16 ראויות לציון: "בסוף ספר הבשורה עבור ברכת הלולבים, אנו שומעים את ההכרזה אשר עימה עולי הרגל מברכים את ישוע בשערי ירושלים." מתייחס למילים של תהילים 118(117) אשר כהני דת בישרו ללעולי רגל בעיר הקודש אשר בינתיים הפך לביטוי של תקווה "ברוך הבא בשם ה'" (תהילים 117:26;ראה, לוקס, "ט:38). עולי רגל אשר רואים בישוע כאחד שבא בשם ה'. ואכן, לפי ספר הבשורה לפי לוקס הם מכניסים את המשפט "ברוך הבא המלך הבא בשם ה'". והם ממשיכים להזכיר את המסר של המלאכים בחג המולד [...] המלאכים דיברו על הכבוד של האל במרומים ובשלום עלי אדמות לבני אדם אשר רצה. עולי הרגל בכניסה לעיר הקודש אמרו "שלום עלי אדמות וכבוד לאלוהים במרומים!". הם ידעו טוב מאד שאין שלום עלי אדמות והם ידעו היטב כי המקום של שלום הינו במרומים, נווה מדבר של שלום. הצהרה זו לכן הינה ביטוי מעמיק של סבל, בו זמנית, ותפילה של תקווה, מי ייתן והחג אשר בא בשם ה' יביא לארץ את מה שיש בשמיים. מי ייתן ומלכותו תהיה למלכות האל, לנוכחות של המרומים עלי אדמות. הכנסייה לפני ההוחדה, מזמרת את המלים מספר תהילים ואשר קיבלו את פניו של ישוע לפני כניסתו לעיר הקודש: מברכת את ישוע המלך אשר בא מהאל, שוכן בתוכנו בשם ה'. גם כיום, ברכה שמחה זו תמיד מלאה בתקווה. הבה נתפללה לה' אשר הוא מביא אלינו את המרומים, את כבוד ה' והשלום בקרב בני האדם."
טקסט – קתרוינה פופה פדראטי
תמונות – סטפנו דל פוצולו
בשעה רבע לשמונה בבוקר האחים הפרנציסקאנים יצאו מהמנזר של סאן סלבטורה לפטריארכיה הקרובה, ובתהלוכה ליוו את הפטריארך הלטיני של ירושלים, הבישוף פואד טווואל, לבזיליקה של כנסיית הקבר. אליהם הצטרפו בחצר, לרגל אירוע מיוחד זה, נציגים רבים של האבירים של העלמות של המסדר הצבאי הריבוני של מלטה.
בכניסה הטקסית לבזיליקה, הבישוף טוואל תפס את מקומו לפני ה-אדיקול של כנסית הקבר ובהתאם למנהג, חילק לולבים לכל כהני הדת שסייעו בסעודת האדון, האחים הפרנציסקאנים, נערי המזבח, הסמינריסטים ולחלק מהמאמינים. היה זה מרגש לראות את התהלוכה הארוכה, מלווה בשירים ובתפילה, מקיפה את הקבר הריק של ישוע האדון עם הלולבים הדקיקים הרועדים, בפתיחת טקס יום החג בבוקר זה.
לאחר מכן, הפטריארך ערך את סעודת האדון לפני ה-אדיקול של כנסיית הקבר מוקף במכהנים מסייעים ובקהילת המאמינים, שהיו חדורי אמונה ורגש. נכחו בטקס גם הקונסול הכללי של ספרד לירושלים, אלפונסו פורטבלס. בתוספת למזמור גרגוריאני של הליטורגיה הלטינית שנתערבבה עם שירים ותהילים של הקופטים והסורים, קראו אף הם להלל את האל באותה בזיליקה, במרחק של מספר מטרים בלבד. באווירה של אחדות ופיוס, הכניסה המשיחית של ישוע לירושלים החל את הימים של הייסורים שלו ואשר הונצח ונחווה מחדש בקריאה ממספר הבשורה. בסוף האירוע, בסביבות 11:00 האחים הפרנציסקאנים שוב ליוו את הפטריארך ואת הפמליה שלו מהבזיליקה של כנסיית הקבר, שוב ברחובותיה הצרים של העיר העתיקה, אל מושב הפטריארכיה.
לאחר מכן הקהילה הפרנציסקאנית, בהובלתו של הקוסטוד של ארץ הקודש, האח פיירבטיסטה פיצהבלה, הגיע לבית פגי שבמדרון המזרחי של הר הזיתים לאורחת צהריים ועל מנת לקבל את פני המאמינים ועולי הרגל שהגיעו לכפר הקטן על מנת לקחת חלק בתהלוכה הטקסית של אחר הצהריים. נכחה גם קבוצה של האבירים הריבוניים של מלטה אשר בבוקר זה השתתפו בטקס שבכנסיית הקבר. מספר גדול במיוחד של נוצרים מקהילות שונות בישראל ומהרשות הפלסטינאית נכחו אף אם. היו יותר מ-6000 איש שהשתתפו באירוע חשוב זה.
מעט אחרי 14:40, הפטריארך הלטיני, הבישוף פואד טוואל, הצטרף אליהם בבית פגי. ביחד עימו ועם הקוסטוד של ארץ הקודש, לקחו חלק בתהלוכה הטקסית הבישוף ויליאם שומאלי, הבישוף המסייע של הפטריארכיה הלטינית של ירושלים, הבישוף כאמל בטיש, הבישוף המסייע בדימוס של ירושלים והבישוף ג'יאצינטו בולוס מרקוזו, הבישוף המסייע של נצרת. לאחר תפילה התחלתית, התהלוכה החלה לצאת עם שירים וריקודים שפות שונות, עם דגלים צבעוניים ו-באנרים של תנועת הצופים המקומית, לולבים וענפי עץ זית שהונפו אל על.אנשי דת ונציגים סגרו את התהלוכה. יום של אירועים ואחודות אותנטית, כאשר כולם יכלו, בליווי של רגש של שמחה, אשר מטרתו היתה לבשר את האמונה בישוע המשיח שבא, תוך חזרה על פחות או יותר אותו מסלול שישוע עשה אותו לפני כ-2000 שנה על מנת להיכנס לעיר הקודש, לקול הקהל הצוהל.
התהלוכה הארוכה הלכה כלפי מטה בצידו של הר הזיתים, נכנסים לעיר העתיקה של ירושלים דרך שער האריות, וכרגיל, נתקהלו לאט בחצר של כנסיית חנה הקדושה, כאשר אחר הצהריים התקרב אל קיצו. כאן הפטריארך בירך והודה לכל המשתתפים, מאחל לכולם שבוע קדוש טוב ונפרד בברכה טקסית למאמינים. מיד לאחר מכן נערך מצעד מסורתי של תנועת הצופים, אשר צעדו וניגנו בכלי המוסיקה שלהם לאורך החומות של העיר עד שעות הערב.
.
השנה במיוחד התהלוכה של יום ראשון של הלולבים היתה מוקדשת להמרת הלב של הלבבות ולשלום בארץ הקודש ובעולם כולו. מילותיו של האפיפיור ברוך [בנדיקטוס] ה-16 ראויות לציון: "בסוף ספר הבשורה עבור ברכת הלולבים, אנו שומעים את ההכרזה אשר עימה עולי הרגל מברכים את ישוע בשערי ירושלים." מתייחס למילים של תהילים 118(117) אשר כהני דת בישרו ללעולי רגל בעיר הקודש אשר בינתיים הפך לביטוי של תקווה "ברוך הבא בשם ה'" (תהילים 117:26;ראה, לוקס, "ט:38). עולי רגל אשר רואים בישוע כאחד שבא בשם ה'. ואכן, לפי ספר הבשורה לפי לוקס הם מכניסים את המשפט "ברוך הבא המלך הבא בשם ה'". והם ממשיכים להזכיר את המסר של המלאכים בחג המולד [...] המלאכים דיברו על הכבוד של האל במרומים ובשלום עלי אדמות לבני אדם אשר רצה. עולי הרגל בכניסה לעיר הקודש אמרו "שלום עלי אדמות וכבוד לאלוהים במרומים!". הם ידעו טוב מאד שאין שלום עלי אדמות והם ידעו היטב כי המקום של שלום הינו במרומים, נווה מדבר של שלום. הצהרה זו לכן הינה ביטוי מעמיק של סבל, בו זמנית, ותפילה של תקווה, מי ייתן והחג אשר בא בשם ה' יביא לארץ את מה שיש בשמיים. מי ייתן ומלכותו תהיה למלכות האל, לנוכחות של המרומים עלי אדמות. הכנסייה לפני ההוחדה, מזמרת את המלים מספר תהילים ואשר קיבלו את פניו של ישוע לפני כניסתו לעיר הקודש: מברכת את ישוע המלך אשר בא מהאל, שוכן בתוכנו בשם ה'. גם כיום, ברכה שמחה זו תמיד מלאה בתקווה. הבה נתפללה לה' אשר הוא מביא אלינו את המרומים, את כבוד ה' והשלום בקרב בני האדם."
טקסט – קתרוינה פופה פדראטי
תמונות – סטפנו דל פוצולו