הוכן עם תשומת לב רבה מצידם של אנשים רבים, אשר הינם בעלי יכולות שונים, שעבדו על ארגון אירוע יוצא מן הכלל זה, הכנס הבינלאומי ה-3 של הקומיסריאטים של ארץ הקודש שהחל בבוקרו של יום שני ה-30 בינואר, והביא אליו יותר מ-110 משתתפים מכל העולם, כולל קומיסאריאטים וסגניהם מ-44 מדינות. נכח גם המזכיר הכללי של המסדר, האח חוזה רודריגז קבלו, שנכח במהלך כל הכנס, וכמ כן גם הקוריה הכללי, הקוסטוד של ארץ הקודש, האח פיירבטיסטה פיצהבלה, וועדת הכספים, הקוריה של הקוסטודיה, מומחים, משתפי פעולה, מתרגמים, מזכירים, צלמים ועיתונאים.
היום נפתח עם ההוחדה [אוכריסטיה] שנערכה בכנסיית הקהילה של סאן סלבטורה שנערכה ע"י המזכיר הכללי. בדרשה שלו, האח, קרבלו, התחיל מהליטורגיה של חג ההשתנות שהוצעה בעבור הכנס. האח קרבלו שר הוסמך לכהונה בארץ הקודש וערך את סעדת האדון הראשונה בבזיליקה שך כנסיית הקבר. סיפור של עמל וסבל, אולם גם של ערך יוצא מן הכלל מבחינת ערך כפי שהאחים הפרנציסקאנים הללו הינם, בשם הכנסייה הקתולית והמסדר, הינם השומרים של המקומות הקדושים ואני מטורים של "האבנים החיות" של כנסיית האם של ירושלים. הקומיסריאטים של ארץ הקודש, בתורם, מציעים את תרומתם היקרה להשגת יעדים קהילתיים, חברתיים והתפתחותיים של הקוסטודיה. בדומה לשליחים שנקראו ע"י ישוע להיות עדים בהשתנות של האדון ולבשר ולהודיע לאחרים מה שראו וחוו, כך גם הנוצרים והפרנציסקאנים של הקוסטודיה חייבים "לטפס על ההר" – להותיר את העלייה לרגל באופן שבו האל פעל כקול נבואי בעולם – הקשבה – קרבה לישוע, הבן המועדף ודבר ה' ותמיד להיות בהתאחדות עימו, עדות – לדבר לאחים אודות המפגשים עם ישוע בארץ שבה חי וללוות אותם, עם "לטפס על ההר" ועם הקשבה לדבר ה', למפגש אישי עימו. דבר זה הינו אתגר וכל מי שמגיע לארץ הקדש יכול להתנסות ולקבל את החסד של המקומות הקדושים הללו.
בסופו של האירוע, נפתחה הכנס באולם של התעברות הטהורה שבמנזר של סאן סלבטורה, היכן, שלאחר הקדמה מאת האח ג'ורג'יו ויניה, הממונה על המשרה החדשה של תיאום של הקומוסריאטים של ארץ הקודש ואשר העניק לנוכחים מידע חשוב אודות הארגון של הכנס ואודות לוח הזמנים, ולאחר מכן דיבר המזכיר הכללי שבחן מחדש את עומק המטלות של הפרנציסקאנים בארץ הקודש ואת מערכת היחסים שלהם שחייבת לאחד את הקומיסריאטים של ארץ הקודש. בארץ זו אשר אותה אהב כל כך פרנסיס הקדוש אשר ניסה לבקר אותה שלוש פעמים אולם הצליח רק פעם אחת ב-1219. "נדרשת השגחה עליונה – כפי שאמר האפיפיור שאול ה-6 – שבמקביל לאחים של הכנסייה המזרחית, ישנם מעל לכל האחים של פרנסיס מאסיזי, הקדוש של העוני, עדינות ושלום, על מנת לפרש את הרצון הנוצרי להגן על המקומות שבהם נמצאים שורשינו הרוחניים."הקומיסריאטים של ארץ הקודש, "השגרירים" של הקוסטודיה בכל העולם, חנכו היום את הכנס הבינ"ל השלישי שנערך לאחר שש שנים, בהתאם להחלטת ועד המנהלים של הקוסטודיה. המשתתפים כולם יעבדו יחדיו על מנת לשרטט את קווי המתאר לקומיסר אטים, תוך תשומת לב מיוחדת לזהות הקומיסריאטים ביחס לפרובינציה של המסדר ושל הקוסטודיה, כמו גם ליעד, כך שיוכל להיות מעין הכוונה לפעולה עבור השרות החשוב של הקומיסריאטים של ארץ הקודש. הכנס הבינ"ל חייב, לכן, להוות הזדמנות יסודית לקדם ידע הדדי בין הקומיסריאטים ובין כולם ובין האחים על מנת להגדיל את הידע, עניין ודבקות למקומות הקדושים. משום ש"המקומות הקדושים דורשים טיפול ולכן גם מימון כספי; מעל לכל הם צריכים כהני דת ואחים עמאים, הם צריכים אחים אשר אוהבים את ישוע ואת ארצו; הם צריכים את התשוקה לבשר, לטפל בעולי הרגל ובייחוד ברגישות לבריאה אשר אותה אנו נושאים כפרנציסקאנים. הם צריכם אחרים שיאהבו את הנוצרים המקומיים עם אותה אהבה שפרנסיס חש לעניים, לענווים ולכל אלו שבשוליים בזמנו; הם זקוקים לאחים אשר אוהבים את הארץ הזו תוך הקרבת קורבן של החיים הארציים של בן האל ושל אימו שכובדו ע"י פרנסיס הקדוש ובייחוד כעדים לבשורה של ישוע המשיח ואודות ממלכת השלום שלו". ודעות למידה ולחשיבות של תחום פעולה זו ימתין לפרנציסקאנים בארץ הקודש, סיכם האח קרבלו ופנה בשאלה אודות הזהות של העבודה של קומיסריאטים ומערכת היחסים שלהם עם הקוסטודיה של ארץ הקודש ועם נציגיה. הפרובינציות, לכן, צריכות להרהר מה שיש לבחון לעומק במהלך יום לימוד ודיון.
בנקודה זו, הקוסטוד של ארץ הקודש, האח פיירבטיסטה פיצהבלה, פנה לאורחי הכנס והתמקד במשמעות של המפגש ובציפיות ביחס לעבודה משותפת במהלך השבוע. הקוסטוד לאחר מכן חנך את ההרהור אודות הראשון מבין שלושת הנושאים המרכזיים של הכנס, דהיינו – הקומסריאטים ומערכת היחסים שלהם עם הקסטודיה, הפרובינציה והמחוז. בנאומו, האח פיצהבלה הדגיש את התובנה הרבה ואת הבהירות של נקודות החוזק, היבטים הקריטיים וצורך חיוני אשר מעצב את מערכת היחסים של הקומיסריאטים ביחס לפרובינציות שלהם, האחריות של הקומיסריאטים לקדם את הקריאה עבור ארץ הקודש, בארגון ובהחייאת עליה לרגל, בשיפור הידע אודות הקוסטודיה, באימוץ מערכת יחסים עם הבישופים והכנסיות המקומיות, בפיתוח מיומנויות של תקשורת ודיאלוג עם כל האישים והיישוית הקשורים ישירות ובעקיפין לארץ הקודש. לפני סיום נאומו, האח פיצהבלה, העלה מספר שאלות פרקטיות וקונקרטיות אשר לרוב העלו ותרמו למתח ולקשיים ולהחלטה של הוועדה השיפוטית של הקוסטודיה ושל המסדר ולכן צריכים לשים לב אליהם במיוחד.אחריו דיבר האח דוברומיר, מרצה בתחום החוק הקנוני, שהסביר את הנושא של מערכת החסים של הקומיסקריאטים עם הקוסטודיה, הפרובינציות והמחוזות מנקודת מבט משפטית.
בשעות אחר הצהריים, לאחר ארוחת צהריים במנזר של סאן סלבטוררה, הקבוצות הלשוניות התארגנו בקבוצות והחלו לעבוד ולבחון באופן מעמיק ולדון ברעיונות שהוצגו ע"י המומחים בחלק הראשון של היום, ביחס לזיהוי של פתרונות ואסטרטגיות הולמים הקשורים לפעולה ובקשר לדבר ה' ואשר הביא לניסוח מסמך מסכם למפגש זה. היום הגיע אל קיצו עם תפילת ערבית בכנסיית סאן סלבטורה, שנערכה ע"י האח ג'רמי הרינגטון, מהקומיסריאט של ארץ הקודש בארה"ב.
מאת קתרינה פופה פדראטי
תמונות – מרים מזרה
היום נפתח עם ההוחדה [אוכריסטיה] שנערכה בכנסיית הקהילה של סאן סלבטורה שנערכה ע"י המזכיר הכללי. בדרשה שלו, האח, קרבלו, התחיל מהליטורגיה של חג ההשתנות שהוצעה בעבור הכנס. האח קרבלו שר הוסמך לכהונה בארץ הקודש וערך את סעדת האדון הראשונה בבזיליקה שך כנסיית הקבר. סיפור של עמל וסבל, אולם גם של ערך יוצא מן הכלל מבחינת ערך כפי שהאחים הפרנציסקאנים הללו הינם, בשם הכנסייה הקתולית והמסדר, הינם השומרים של המקומות הקדושים ואני מטורים של "האבנים החיות" של כנסיית האם של ירושלים. הקומיסריאטים של ארץ הקודש, בתורם, מציעים את תרומתם היקרה להשגת יעדים קהילתיים, חברתיים והתפתחותיים של הקוסטודיה. בדומה לשליחים שנקראו ע"י ישוע להיות עדים בהשתנות של האדון ולבשר ולהודיע לאחרים מה שראו וחוו, כך גם הנוצרים והפרנציסקאנים של הקוסטודיה חייבים "לטפס על ההר" – להותיר את העלייה לרגל באופן שבו האל פעל כקול נבואי בעולם – הקשבה – קרבה לישוע, הבן המועדף ודבר ה' ותמיד להיות בהתאחדות עימו, עדות – לדבר לאחים אודות המפגשים עם ישוע בארץ שבה חי וללוות אותם, עם "לטפס על ההר" ועם הקשבה לדבר ה', למפגש אישי עימו. דבר זה הינו אתגר וכל מי שמגיע לארץ הקדש יכול להתנסות ולקבל את החסד של המקומות הקדושים הללו.
בסופו של האירוע, נפתחה הכנס באולם של התעברות הטהורה שבמנזר של סאן סלבטורה, היכן, שלאחר הקדמה מאת האח ג'ורג'יו ויניה, הממונה על המשרה החדשה של תיאום של הקומוסריאטים של ארץ הקודש ואשר העניק לנוכחים מידע חשוב אודות הארגון של הכנס ואודות לוח הזמנים, ולאחר מכן דיבר המזכיר הכללי שבחן מחדש את עומק המטלות של הפרנציסקאנים בארץ הקודש ואת מערכת היחסים שלהם שחייבת לאחד את הקומיסריאטים של ארץ הקודש. בארץ זו אשר אותה אהב כל כך פרנסיס הקדוש אשר ניסה לבקר אותה שלוש פעמים אולם הצליח רק פעם אחת ב-1219. "נדרשת השגחה עליונה – כפי שאמר האפיפיור שאול ה-6 – שבמקביל לאחים של הכנסייה המזרחית, ישנם מעל לכל האחים של פרנסיס מאסיזי, הקדוש של העוני, עדינות ושלום, על מנת לפרש את הרצון הנוצרי להגן על המקומות שבהם נמצאים שורשינו הרוחניים."הקומיסריאטים של ארץ הקודש, "השגרירים" של הקוסטודיה בכל העולם, חנכו היום את הכנס הבינ"ל השלישי שנערך לאחר שש שנים, בהתאם להחלטת ועד המנהלים של הקוסטודיה. המשתתפים כולם יעבדו יחדיו על מנת לשרטט את קווי המתאר לקומיסר אטים, תוך תשומת לב מיוחדת לזהות הקומיסריאטים ביחס לפרובינציה של המסדר ושל הקוסטודיה, כמו גם ליעד, כך שיוכל להיות מעין הכוונה לפעולה עבור השרות החשוב של הקומיסריאטים של ארץ הקודש. הכנס הבינ"ל חייב, לכן, להוות הזדמנות יסודית לקדם ידע הדדי בין הקומיסריאטים ובין כולם ובין האחים על מנת להגדיל את הידע, עניין ודבקות למקומות הקדושים. משום ש"המקומות הקדושים דורשים טיפול ולכן גם מימון כספי; מעל לכל הם צריכים כהני דת ואחים עמאים, הם צריכים אחים אשר אוהבים את ישוע ואת ארצו; הם צריכים את התשוקה לבשר, לטפל בעולי הרגל ובייחוד ברגישות לבריאה אשר אותה אנו נושאים כפרנציסקאנים. הם צריכם אחרים שיאהבו את הנוצרים המקומיים עם אותה אהבה שפרנסיס חש לעניים, לענווים ולכל אלו שבשוליים בזמנו; הם זקוקים לאחים אשר אוהבים את הארץ הזו תוך הקרבת קורבן של החיים הארציים של בן האל ושל אימו שכובדו ע"י פרנסיס הקדוש ובייחוד כעדים לבשורה של ישוע המשיח ואודות ממלכת השלום שלו". ודעות למידה ולחשיבות של תחום פעולה זו ימתין לפרנציסקאנים בארץ הקודש, סיכם האח קרבלו ופנה בשאלה אודות הזהות של העבודה של קומיסריאטים ומערכת היחסים שלהם עם הקוסטודיה של ארץ הקודש ועם נציגיה. הפרובינציות, לכן, צריכות להרהר מה שיש לבחון לעומק במהלך יום לימוד ודיון.
בנקודה זו, הקוסטוד של ארץ הקודש, האח פיירבטיסטה פיצהבלה, פנה לאורחי הכנס והתמקד במשמעות של המפגש ובציפיות ביחס לעבודה משותפת במהלך השבוע. הקוסטוד לאחר מכן חנך את ההרהור אודות הראשון מבין שלושת הנושאים המרכזיים של הכנס, דהיינו – הקומסריאטים ומערכת היחסים שלהם עם הקסטודיה, הפרובינציה והמחוז. בנאומו, האח פיצהבלה הדגיש את התובנה הרבה ואת הבהירות של נקודות החוזק, היבטים הקריטיים וצורך חיוני אשר מעצב את מערכת היחסים של הקומיסריאטים ביחס לפרובינציות שלהם, האחריות של הקומיסריאטים לקדם את הקריאה עבור ארץ הקודש, בארגון ובהחייאת עליה לרגל, בשיפור הידע אודות הקוסטודיה, באימוץ מערכת יחסים עם הבישופים והכנסיות המקומיות, בפיתוח מיומנויות של תקשורת ודיאלוג עם כל האישים והיישוית הקשורים ישירות ובעקיפין לארץ הקודש. לפני סיום נאומו, האח פיצהבלה, העלה מספר שאלות פרקטיות וקונקרטיות אשר לרוב העלו ותרמו למתח ולקשיים ולהחלטה של הוועדה השיפוטית של הקוסטודיה ושל המסדר ולכן צריכים לשים לב אליהם במיוחד.אחריו דיבר האח דוברומיר, מרצה בתחום החוק הקנוני, שהסביר את הנושא של מערכת החסים של הקומיסקריאטים עם הקוסטודיה, הפרובינציות והמחוזות מנקודת מבט משפטית.
בשעות אחר הצהריים, לאחר ארוחת צהריים במנזר של סאן סלבטוררה, הקבוצות הלשוניות התארגנו בקבוצות והחלו לעבוד ולבחון באופן מעמיק ולדון ברעיונות שהוצגו ע"י המומחים בחלק הראשון של היום, ביחס לזיהוי של פתרונות ואסטרטגיות הולמים הקשורים לפעולה ובקשר לדבר ה' ואשר הביא לניסוח מסמך מסכם למפגש זה. היום הגיע אל קיצו עם תפילת ערבית בכנסיית סאן סלבטורה, שנערכה ע"י האח ג'רמי הרינגטון, מהקומיסריאט של ארץ הקודש בארה"ב.
מאת קתרינה פופה פדראטי
תמונות – מרים מזרה