בין שמיים וארץ, לזכרו של דניאל רוסינג | Custodia Terrae Sanctae

בין שמיים וארץ, לזכרו של דניאל רוסינג

2012/11/08

בתאריך ה-6 בנובמבר 2012, יום שלישי, נערך סימפוזיון במנזר של סאן סלבטורה, ירושלים, שהתמקד על הנושא של עולי רגל, תיירים ונוצרים מקומיים של ארץ הקודש. לרגל האירוע, ספרו של דניאל רוסינג, שכותרתו הינה "בין שמיים וארץ – כנסיות ומנזרים של ארץ הקודש", הוצג לזכרו של המחבר, שהיה גם מייסד ומנהל כללי של המרכז הירושלמי ליחסי יהודים-נוצרים.

בנאום הפתיחה וקבלת הפנים, האח פיירבטיסטה פיצהבלה, הקוסטוד של ארץ הקודש, הדגיש את מחויבותו של דניאל רוסינג להעלות את המודעות של קיומה של האוכלוסייה הנוצרית של ארץ הקודש, והודה למרכז הירושלמי ליחסי יהודים-נוצרים עבור יוזמות שמטרתם לקדם את דו השיח בין הדתות.

אולם ההתעברות הטהורה היה עמוס בקהל מגוון מבחינת תרבות ולאום, ואשר היה קשוב לפרזנטציות של הדוברים, אשר כללו את גב' נעמי צור (סגנית ראש העיר של ירושלים), מר אורי שרון (משרד התיירות), ארכיבישוף אריטרכוס פריסטריס (פטריארכיה יוונית אורתודוכסית של ירושלים) והאב גרגורי קולינס (ראש המנזר של הדורמיציון).גב' חנה בנדקובסקי, מנהלת מחלקת התוכנית במרכז הירושלמי ליחסי יהודים-נוצרים, היתה המתאמת של פנל הדיונים.

הסימפוזיון התנהל על מי מנוחות, אפשר תחלופה של דוברים השונים אודות עיר הקודש ושלושת הדתות, על מנת להעמיק את ההיבט ההיסטורי של הנושא, היופי הטבעי של המקומות הקדושים, מקורות של העשרה רוחנית ולבסוף – הדגים את ההשפעה של התיירות והעלייה לרגל לארץ הקודש באמצעות נתונים ואומדנים.

הקונצנזוס היה, מפי כל הדוברים, והודגש בהקשר למטרה המשותפת והיא: לחיות באופן מעמיק בעושרה של ארץ הקודש, אשר כפי שהתבטא אודותיה אב המנזר הבנדקטיני "אנו שייכים לארץ הקודש, בשעה שארץ הקודש אינה שייכת לנו".

עניין ייחודי היה בהקשר לאורי שרון בנאומו, שסיפק מידע על העלייה בתיירות ובעלייה לרגל לארץ הקודש והוא ציין כי 55% מהמבקרים הן נוצרים, 26% יהודים. משרד התיירות מצפה כי תפוסת המלונות תעלה בעתיד הקרוב לשלושה מיליון מבקרים (בקירוב) בשנה.

החלק האחרון של הסימפוזיון היה מיועד עבור שאלות מהקהל שהופנו לדוברים השונים.

פרופיל ותיאור קצר אודות דניאל רוסינג

מנהיג ישראלי שעסק בדו שיח ובפעילות בין דתית, דניאל עבד על מנת לבנות גשרים של הבנה ודו שיח בין המאמינים משלושת הדתות המונותיאיסטיות בארץ הקודש, בייחוד בירושלים, וקידם יוזמות בין קהילות יהודיות ונוצריות. לפני מותו בשנת 2010, הוא סיים את כתיבת ספרו אודות מקומות קדושים לנצרות בארץ הקודש, אשר כותרו הינה "בין שמיים וארץ".

כרך זה כולל תיאורים של מקומות מרהיבים וטקסטים מרשימים של 100 מנזרים נוצריים, עתיקים ומודרניים, בקרב "מקומות קדושים", שקובצו לארבעה אזורים גיאוגרפיים, עם פרק מיוחד המוקדש לירושלים, עיר הקודש. ההקדמה של המורשת הדתית, היסטורית ותרבותית הינה רבת חשיבות להבנה ולהערכה, עם עומק, למה שמייצגים מקומות אלו. סקירה היסטורית קצרה מתארת את הנוכחות העכשווית של הקהילות הנוצריות בארץ הקודש, עם דגש על משמעות העלייה לרגל משך המאות. תובנה מרכזית בספר זה הינה ההבנה כי ארץ הקודש הינה הארץ של "בין" ו-אז, "איקונה של מפגש".