ביום ראשון, ה-28 לנובמבר, בבית לחם, כבכל עיר אחרת בעולם, מתכוננים להיכנס לתקופת הציפייה. אולם, העולם כולו יתבונן לעבר בית לחם ביום חג המולד, העיר תחגוג את האירוע עם כניסתו הטקסית של הקוסטוס של ארץ הקודש, האב הפרנציסקאני פיירבטיסטה פיצהבלה. לפי לוח הזמנים אשר אינו כה גמיש, בדומה לסטאטוס קוו, הקסטוס חייב להגיע לכיכר מנגר בשעה 11:30.
בשעה 08:30 וכולם כבר מתכוננים. הישראלים אשר יפתחו את המסלול הישן של הפטריארכים לפני הגעת ליווי אופנועים המגיע מירושלים, לבדוק ששערי הברזל הכבדים ייפתחו לצורך האירוע ושהכול יעבוד כסדרו. לפני 3 או 4 שנים, אחד מהשערים היה חסום בפני הפטריארך סבאח כאשר נכנס ב-24 לדצמבר. השער סרב להיפתח ורק לאחר חצי שעה מאומצת השער נפתח.
מצד שני, המשטרה הפלסטינאית מתכוננת אף היא. בצל, ובשעה קרירה זו, אולם היום ייפתח במזג אוויר נאה אולם בשמש קופחת, מכיוון שלא ירד גשם עדיין והטמפרטורות ממשיכות להיות בסביבות 25 מעלות.
ישנו הליך של פרוטוקול בכיכר מנגר כאשר שאר המכוניות מגיעות מבית ג’אלה, בית סאחור ומבית לחם בתהלוכה על מנת לפגוש את הקוסטוס, מצד אחד של "גדר הביטחון" מאורגנת. המנזר של מאר אליאס מציין את הכניסה הרשמית בעבור כל התהלוכה. האירועים הפוליטיים טרפו את הקלפים במידה שהכניסה הטקסית של הקוסטוס והפטריארכים יוכלו לראות, ארבעה פעמים בשנה, את המכוניות הללו בעלות מספר זיהוי לבן ואותיות ירוקות, עוברות לפני קבר רחל ועוזבות את הגדה המערבית וחוזרות שוב. בכולן, יחד עם המכוניות מירושלים, כ-100 רכבים נוסעים לאט בעיר לקצב של תהלוכת תנועת הצופים בין "הפעילות הקתולית" ובין כיכר העירייה. האב איברהים פלטס, אשר מתאם את כל האירועים הללו ביחס לסטאטוס קוו של בית לחם, מרוצה בהתייחס לכיצד הם מתרחשים ומתנהלים.
בשעה 11:35, כהן בדת של הקהילה, הפרנציסקאני מרווואן דידאס, פותח את הדלת של רכבו של הקוסטוס. הוא מקבלו בברכה ומציג אותו לרשויות האזרחיות ועימו חוצה את כיכר מנגר ונכנס אל הבזיליקה ומברך את האחראי של היוונים האורתודוכסים. במעבר אל המתחם הסגור של ג’רום הקדוש, הקוסטוס נכנס לכנסיית קתרינה הקדושה היכן שמברך אותו האח הממונה החדש של המנזר, האח הפרנציסקאני סטפן מילוביץ.
doc66501|right>>תה דאום, תפילת ערבית וקריאת המקראות הינם זמני התפילה אשר מציינים את היום בכנסייה היכן שמספר שינויים אירעו עקב חגה של קתריהנה הקדושה, הקדושה הפטרונית של הקהילה ושל אנטוניוס הקדוש אשר חדרו למקומות אלו. פסלו של אנטוניוס הקדוש הוזז לחלק האחורי של הכנסייה, מתבונן לעבר המקהלה ומשם אל המזבח המוקדש לזכרה של קתרינה הקדושה. זהו המקום שבו בדרך כלל סעודת האדון [מיסה] של הקהילה נערכות בשעות הבוקר, לרוב במזבח של אנטוניוס הקדוש והוא בדיוק המקום שבו הקפלה הראשונה הוקדשה לפטרון הקדוש של הקהילה. בזמנו, היתה זו הכנסייה הקהילתית היחידה. התיעוד מתייחס עד לתקופת הצלבנים והפך למקום הקדוש של ימינו – כנסיית קתרינה הקדושה – שנבנתה בשנת 1880. המבנה נכלל עם החלק הלטראלי של הכנסייה כאשר הכנסייה הורחבה בשנת 2000.
כאשר האחים הפרנציסקאנים עוזבים את הכנסייה, הנר הראשון של תקופת הציפייה ממשיך לדלוק מתחת למזבח. הקוסטוס מדליק אותו מלהבה זו ולוקח אותו למזבח של כנסיית הבשורה. לפני הדלקה נר זה, אנשי הקהילה נאספים, ב-28 לנובמבר - יום ראשון, ליום החג הקהילתי במהלך תפילת יום ראשון של סעודת האדון. הקוסטוס מזכיר את האירוע ועורך את החגיגה בשמחת התפילה.
כאשר הפדגוג הטוב – שהינו גם המנהל של בית הספר של ארץ הקודש – כהן הדת של הקהילה, האב מרוואן, מחלק לכל הנוכחים בתחילת הדרשה דף שבו שישה דמויות, המייצגים שישה שלבים בחיים, כשהכותר הינו: "מתי יש לנו זמן לחשוב על האדון?". הוא מסביר בעבור כל דמות. כאשר אנו ילדים? אנו צעירים מדי מלהבין. בני נוער ובוגרים צעירים? בטוחים מדי בעצמנו מלהצטרך למושיע. כבוגר צעיר? עייפים מדי. בעבודה? בבגרותנו? עסוקים מדי בקריירה שלנו? בקבר? זה מאוחר מדי!". הוא מסכם שלא רק שצריכים להתחיל מגיל צעיר להעניק זמן לאדון, לא רק בזמן התפילה, אלא בלב במהלך פעילותינו היום יומיות.
סעודת האדון הגיעה את קיצה עם ברכה מכובדת וטקסית מהקוסטוס שלפני המזבח המקושט לכבודה של קתרינה הקדושה וכל הנקהלים יכולים לברך את האב פיצהבלה באולם הקהילה היכן שהקוסטוס מעודדם, למרות הקשיים, לא לפקפק בבואו הקרב ובא – אשר כבר החל. "הוא כבר בקרבנו."
עם סיום חגיגה זו, אנשי הקהילה מצטרפים אל אזרחי העיר הנקהלים בשוק של חג המולד שבכיכר העירייה, תחת השמש הקופחת, האב של חג המולד שר ורוקד לצלילי שירי הלל מכל העולם רק בהבדל אחד – שהם בשפה הערבית.
כאשר הקוסטוס יוצא שוב לתהלוכה, כשלפניו המשטרה הפלסטינאית, באותה דרך שבא הגיע, אזי החגיגות מסתיימות. עכשיו זהו הזמן לחוות את תקופת הציפייה אשר התחילה ברגל ימין.
MAB
בשעה 08:30 וכולם כבר מתכוננים. הישראלים אשר יפתחו את המסלול הישן של הפטריארכים לפני הגעת ליווי אופנועים המגיע מירושלים, לבדוק ששערי הברזל הכבדים ייפתחו לצורך האירוע ושהכול יעבוד כסדרו. לפני 3 או 4 שנים, אחד מהשערים היה חסום בפני הפטריארך סבאח כאשר נכנס ב-24 לדצמבר. השער סרב להיפתח ורק לאחר חצי שעה מאומצת השער נפתח.
מצד שני, המשטרה הפלסטינאית מתכוננת אף היא. בצל, ובשעה קרירה זו, אולם היום ייפתח במזג אוויר נאה אולם בשמש קופחת, מכיוון שלא ירד גשם עדיין והטמפרטורות ממשיכות להיות בסביבות 25 מעלות.
ישנו הליך של פרוטוקול בכיכר מנגר כאשר שאר המכוניות מגיעות מבית ג’אלה, בית סאחור ומבית לחם בתהלוכה על מנת לפגוש את הקוסטוס, מצד אחד של "גדר הביטחון" מאורגנת. המנזר של מאר אליאס מציין את הכניסה הרשמית בעבור כל התהלוכה. האירועים הפוליטיים טרפו את הקלפים במידה שהכניסה הטקסית של הקוסטוס והפטריארכים יוכלו לראות, ארבעה פעמים בשנה, את המכוניות הללו בעלות מספר זיהוי לבן ואותיות ירוקות, עוברות לפני קבר רחל ועוזבות את הגדה המערבית וחוזרות שוב. בכולן, יחד עם המכוניות מירושלים, כ-100 רכבים נוסעים לאט בעיר לקצב של תהלוכת תנועת הצופים בין "הפעילות הקתולית" ובין כיכר העירייה. האב איברהים פלטס, אשר מתאם את כל האירועים הללו ביחס לסטאטוס קוו של בית לחם, מרוצה בהתייחס לכיצד הם מתרחשים ומתנהלים.
בשעה 11:35, כהן בדת של הקהילה, הפרנציסקאני מרווואן דידאס, פותח את הדלת של רכבו של הקוסטוס. הוא מקבלו בברכה ומציג אותו לרשויות האזרחיות ועימו חוצה את כיכר מנגר ונכנס אל הבזיליקה ומברך את האחראי של היוונים האורתודוכסים. במעבר אל המתחם הסגור של ג’רום הקדוש, הקוסטוס נכנס לכנסיית קתרינה הקדושה היכן שמברך אותו האח הממונה החדש של המנזר, האח הפרנציסקאני סטפן מילוביץ.
doc66501|right>>תה דאום, תפילת ערבית וקריאת המקראות הינם זמני התפילה אשר מציינים את היום בכנסייה היכן שמספר שינויים אירעו עקב חגה של קתריהנה הקדושה, הקדושה הפטרונית של הקהילה ושל אנטוניוס הקדוש אשר חדרו למקומות אלו. פסלו של אנטוניוס הקדוש הוזז לחלק האחורי של הכנסייה, מתבונן לעבר המקהלה ומשם אל המזבח המוקדש לזכרה של קתרינה הקדושה. זהו המקום שבו בדרך כלל סעודת האדון [מיסה] של הקהילה נערכות בשעות הבוקר, לרוב במזבח של אנטוניוס הקדוש והוא בדיוק המקום שבו הקפלה הראשונה הוקדשה לפטרון הקדוש של הקהילה. בזמנו, היתה זו הכנסייה הקהילתית היחידה. התיעוד מתייחס עד לתקופת הצלבנים והפך למקום הקדוש של ימינו – כנסיית קתרינה הקדושה – שנבנתה בשנת 1880. המבנה נכלל עם החלק הלטראלי של הכנסייה כאשר הכנסייה הורחבה בשנת 2000.
כאשר האחים הפרנציסקאנים עוזבים את הכנסייה, הנר הראשון של תקופת הציפייה ממשיך לדלוק מתחת למזבח. הקוסטוס מדליק אותו מלהבה זו ולוקח אותו למזבח של כנסיית הבשורה. לפני הדלקה נר זה, אנשי הקהילה נאספים, ב-28 לנובמבר - יום ראשון, ליום החג הקהילתי במהלך תפילת יום ראשון של סעודת האדון. הקוסטוס מזכיר את האירוע ועורך את החגיגה בשמחת התפילה.
כאשר הפדגוג הטוב – שהינו גם המנהל של בית הספר של ארץ הקודש – כהן הדת של הקהילה, האב מרוואן, מחלק לכל הנוכחים בתחילת הדרשה דף שבו שישה דמויות, המייצגים שישה שלבים בחיים, כשהכותר הינו: "מתי יש לנו זמן לחשוב על האדון?". הוא מסביר בעבור כל דמות. כאשר אנו ילדים? אנו צעירים מדי מלהבין. בני נוער ובוגרים צעירים? בטוחים מדי בעצמנו מלהצטרך למושיע. כבוגר צעיר? עייפים מדי. בעבודה? בבגרותנו? עסוקים מדי בקריירה שלנו? בקבר? זה מאוחר מדי!". הוא מסכם שלא רק שצריכים להתחיל מגיל צעיר להעניק זמן לאדון, לא רק בזמן התפילה, אלא בלב במהלך פעילותינו היום יומיות.
סעודת האדון הגיעה את קיצה עם ברכה מכובדת וטקסית מהקוסטוס שלפני המזבח המקושט לכבודה של קתרינה הקדושה וכל הנקהלים יכולים לברך את האב פיצהבלה באולם הקהילה היכן שהקוסטוס מעודדם, למרות הקשיים, לא לפקפק בבואו הקרב ובא – אשר כבר החל. "הוא כבר בקרבנו."
עם סיום חגיגה זו, אנשי הקהילה מצטרפים אל אזרחי העיר הנקהלים בשוק של חג המולד שבכיכר העירייה, תחת השמש הקופחת, האב של חג המולד שר ורוקד לצלילי שירי הלל מכל העולם רק בהבדל אחד – שהם בשפה הערבית.
כאשר הקוסטוס יוצא שוב לתהלוכה, כשלפניו המשטרה הפלסטינאית, באותה דרך שבא הגיע, אזי החגיגות מסתיימות. עכשיו זהו הזמן לחוות את תקופת הציפייה אשר התחילה ברגל ימין.
MAB