לאחר שהות בקולומביה או בצפון קוריאה, הוועדה הפרנציסקאנית לדיאלוג בין-דתי ארזה את חפציה והגיעה לארץ הקודש. בין התאריכים 24 ל-27 בפברואר, 15 אחים פרנציסקאנים אלו מכל היבשות הציעו לאחיך הפרנציסקאנים של הקוסטודיה שבוע של שיתוף והרהור אודות ה"התלת-שיח" בין יהודים, נוצרים ומוסלמים. הוועדה של המסדר הפרנציסקאני נוסדה בשנת 1996 ומזכירה לנו כי הדו שיח הבין דתי הינו במרכז של הרוחניות הפרנציסקאנית. על מנת להביא לנקודת מבט חיובית במצב העניינים והקשיים של ארץ הקודש, האח הפרנציסקאני פרדריק מן, המארגן של שבוע זה, הציע לשוב לדמויות המקראיות הגדולות של הדיאלוג – אברהם, יעקב, משה, אליהו, יוחנן המטביל, שלושת חכמי המזרח וכמובן – ישוע המשיח, כמסגרת.
השבוע החל בקביעת הסוגיות בהקשר זה ולמעגל שיחות אודות המצב העכשווי של הנוצרים במצרים, סוריה וארץ הקודש. מונסיניור פיצג'רלד, השגריר של הוותיקן בדימוס למצרים, חלק את התנסותו בהקשר לדו שיח בין-דתי והדגיש מאד את הקשר שבין הזהות האישית והדת בשעה שהנצרות תומכת בהגנת חירויות ושילוב (אינטגרציה). הוא הציג דוגמאות מעניינות של מפגשים בין כהני דת ואימאמים שיחד פתחו את עצמם בפני הכחדת סטריאוטיפים. הקוסטוד של ארץ הקודש, אמר כי נוצרים רבים במזרח התיכון מתקשים למצוא את מקומם במשטרים האסלאמיים שהופכים לנפוצים יותר והאסלאם נקשר לפילוגים פנימיים ולמתחים פנימיים.
לוועדה היו אפשרויות לפגוש אנשים רבים שהינם פעילים בדו שיח זה: ביניהם התנועה הפוקולארית שחייה את הרוחניות שלה בקרב נוצרים והן בקרב בני דתות אחרות ואתיאיסטים. מאופיינת בפתיחות לכולם, התנועה הזו מחפשת מחויבות לאחדות במשפחה, בתחום הכלכלי והסוציו-אקונומי, פוליטיקה ובמערכת יחסים בין אנשים.
מפגש מעניין נוסף היה עם קהילת היהודים המשיחיים של בנימין ברגר, שאפשר לאחים הפרנציסקאנים לגלות תנועה שגדלה בישראל ובעולם. (ישנם מעל 20 קהילות רק בירושלים). הם נטועים בגאווה בשורשיהם ביהדות, היהודים המשיחיים, במסגרת אוצר המילים שלהם והפולחן, מכירים בישוע כמשיח האמיתי. בנימין ברגר מגדיר עצמו כ"יהודי שלם, היוצר גשרים בין נוצרים ובין יהודים".
הוועדה גם הוזמנה לאוניברסיטת בית לחם, ושם נתקבלו ע"י הרקטור וחלק מהמרצים, והאחים הפרנציסקאנים העריכו את מעורבות הסטודנטים בדו שיח. האח הפרנציסקאני ראסל, שבעצמו מעורב בסביבה לימודית-חינוכית בארה"ב, התרגש מאד ממפגש זה: "אחזור הביתה מלא ברעיונות חדשים. כשבחרתי להיהפך לפרנציסקאני קיבלתי את החירות להתחיל כל יום במשימה של דו שיח. אכן חשתי התחדשות!"
לאחים הפרנציסקאנים היתה גם האפשרות להבין עד כמה קשה להפריד פוליטיקה ודת בארץ הקודש. הוועדה ביקרה ביד ושם, בית ההנצחה לשואה, כמו גם להר הבית בליווי של השיח עזאם חטיב, מנהל הווקפ, מרכז השירות הדתי של מוסלמים רבים. לאחר שני מפגשים עימו, האח הפרנציסקאני רוג'ר חלק ואמר :"זה חשוב מאד להבין שאנו יכולים לעורר דחייה בקרב האחר ופחד. הפצעים של שני העמים יכולים להיות מורגשים ודיאלוג יכול לסייע לסיים זאת, ולא לבזבז זמן על ההדגשה של ההבדלים שלנו."
הקוסטודיה כולה מודה לוועדה ולמעורבותה ולזמן שהקדישה רשמית ולא רשמית עם האחים הפרנציסקאנים והסטודנטים. הוסטודיה תמשיך לשאת במסר של "להאמין אינו מחייב כחברות בארגון, אולם כהתנסות יום יומית, ודינאמית".
הוועדה הודיעה כי במפגש שיתרחש בשנה הבאה יהיה באותו זמן בוונציה יחד ובשיתוף פעלה הדוק עם המכון של מחקרים אקומניים של סאן ברנרדינו. הוועדה תיפגש בנובמבר באיסטנבול על מנת להכין מפגש זה. על מנת לצפות בתמונות משבוע זה, ניתן לצפות בדיווח מטעם המרכז הפרנציסקאני למדיה: פנים ומקומות של הדתות בארץ הקודש.
אמילי ריי
השבוע החל בקביעת הסוגיות בהקשר זה ולמעגל שיחות אודות המצב העכשווי של הנוצרים במצרים, סוריה וארץ הקודש. מונסיניור פיצג'רלד, השגריר של הוותיקן בדימוס למצרים, חלק את התנסותו בהקשר לדו שיח בין-דתי והדגיש מאד את הקשר שבין הזהות האישית והדת בשעה שהנצרות תומכת בהגנת חירויות ושילוב (אינטגרציה). הוא הציג דוגמאות מעניינות של מפגשים בין כהני דת ואימאמים שיחד פתחו את עצמם בפני הכחדת סטריאוטיפים. הקוסטוד של ארץ הקודש, אמר כי נוצרים רבים במזרח התיכון מתקשים למצוא את מקומם במשטרים האסלאמיים שהופכים לנפוצים יותר והאסלאם נקשר לפילוגים פנימיים ולמתחים פנימיים.
לוועדה היו אפשרויות לפגוש אנשים רבים שהינם פעילים בדו שיח זה: ביניהם התנועה הפוקולארית שחייה את הרוחניות שלה בקרב נוצרים והן בקרב בני דתות אחרות ואתיאיסטים. מאופיינת בפתיחות לכולם, התנועה הזו מחפשת מחויבות לאחדות במשפחה, בתחום הכלכלי והסוציו-אקונומי, פוליטיקה ובמערכת יחסים בין אנשים.
מפגש מעניין נוסף היה עם קהילת היהודים המשיחיים של בנימין ברגר, שאפשר לאחים הפרנציסקאנים לגלות תנועה שגדלה בישראל ובעולם. (ישנם מעל 20 קהילות רק בירושלים). הם נטועים בגאווה בשורשיהם ביהדות, היהודים המשיחיים, במסגרת אוצר המילים שלהם והפולחן, מכירים בישוע כמשיח האמיתי. בנימין ברגר מגדיר עצמו כ"יהודי שלם, היוצר גשרים בין נוצרים ובין יהודים".
הוועדה גם הוזמנה לאוניברסיטת בית לחם, ושם נתקבלו ע"י הרקטור וחלק מהמרצים, והאחים הפרנציסקאנים העריכו את מעורבות הסטודנטים בדו שיח. האח הפרנציסקאני ראסל, שבעצמו מעורב בסביבה לימודית-חינוכית בארה"ב, התרגש מאד ממפגש זה: "אחזור הביתה מלא ברעיונות חדשים. כשבחרתי להיהפך לפרנציסקאני קיבלתי את החירות להתחיל כל יום במשימה של דו שיח. אכן חשתי התחדשות!"
לאחים הפרנציסקאנים היתה גם האפשרות להבין עד כמה קשה להפריד פוליטיקה ודת בארץ הקודש. הוועדה ביקרה ביד ושם, בית ההנצחה לשואה, כמו גם להר הבית בליווי של השיח עזאם חטיב, מנהל הווקפ, מרכז השירות הדתי של מוסלמים רבים. לאחר שני מפגשים עימו, האח הפרנציסקאני רוג'ר חלק ואמר :"זה חשוב מאד להבין שאנו יכולים לעורר דחייה בקרב האחר ופחד. הפצעים של שני העמים יכולים להיות מורגשים ודיאלוג יכול לסייע לסיים זאת, ולא לבזבז זמן על ההדגשה של ההבדלים שלנו."
הקוסטודיה כולה מודה לוועדה ולמעורבותה ולזמן שהקדישה רשמית ולא רשמית עם האחים הפרנציסקאנים והסטודנטים. הוסטודיה תמשיך לשאת במסר של "להאמין אינו מחייב כחברות בארגון, אולם כהתנסות יום יומית, ודינאמית".
הוועדה הודיעה כי במפגש שיתרחש בשנה הבאה יהיה באותו זמן בוונציה יחד ובשיתוף פעלה הדוק עם המכון של מחקרים אקומניים של סאן ברנרדינו. הוועדה תיפגש בנובמבר באיסטנבול על מנת להכין מפגש זה. על מנת לצפות בתמונות משבוע זה, ניתן לצפות בדיווח מטעם המרכז הפרנציסקאני למדיה: פנים ומקומות של הדתות בארץ הקודש.
אמילי ריי