יום רביעי, ה-26 במרץ. האחים הפרנציסקאנים של הקוסטודיה חזרו בשנית לכנסיית גת שמנים במסגרת העלייה לרגל בתקופת צום הארבעים. דון לוקה גרסי הציע הרהור במסגרת תקופת צום הארבעים בהתייחס למשמעות של העצבות ושל הסבל שבוטא ע"י ישוע המשיח במקום זה.
לאחר קריאתו של פרק כ"ו מספר הבשורה לפי מתי "ויאמר להם נפשי מרה לי עד מוות עמדו פה ושקדו עמי" (פסוק 38), דון לוקה הדגיש את הצד האנושי שנתגלה בישוע כשהוא מבקש מהתלמידים (שליחים) לעמדו ולשקוד עימו. הוא מבין את אי יכולתם, ישוע מודע להיותו האחד והיחיד שיכול לעשות את מה שלא נעשה עד כה : לנצח את המוות.
"זו הסיבה שאף תלמיד לא יכול היה לעמוד ולשקוד", הסביר דון גרסי, " אף אחד לפני ישוע לא יכול היה למדוד את הכובד של החטאים שבוצעו ע"י בני האדם, והאימה שלהם, אף אחד לא יכול עד כה לתפוס את משקלו של הרוע".
ישוע, בן האלוהים עלי אדמות, אוהב ממש כמו שהאב אוהב וסולח וסובל ממש כמו הבורא.
ישוע נעצב בנוכחות אחיו שאינם רואים כיצד חיים יקרי ערך אלו ויפים אלו ניתנים להם ע"י האב. ישוע נעצב כפי שקורה לנו לעיתים: "לקראת הסוף הקרב ובא, שמשמעו אובדן של האהובים ושל חווית השמחה, ישוע המשיח מפתיע אותנו ע"י קבלתו".
בגת שמנים, ישוע כאדם אנושי מראה כי למרות שהוא ידע עד כמה שהוא נאהב ע"י האב, הוא מסכים להביא את הסבל של מי שאהב יותר מהכל, את כולנו החוטאים. הוא יודע שצפוי לו מפגש עם האל באופן של רז ואהבה אינסופית שיש לאל כבר עבורנו וכי "אנו יכולים לנוע קדימה בנחישות.".
הנקהלים, שנפגשו בדבקות רבה שוב בגת שמנים, שמעו את אותם המילים שישוע המשיח לימד בתפילת "אבינו שבשמיים": "יתקדש שמך יעשה רצונך כבשמיים כן בארץ (הבשורה לפי מתי ו:10), ולכן מכיר ברצון ובדרכי האל המתוכננות ע"י האל לכל אדם. בדרך זו, המאמינים התפללו לאל שיתאפשר לו ללמד אותם לסמוך יותר על ההשגחה העליונה, לחקות את ה"כן" של ישוע המשיח.
בשעת התפילה של האחים הפרנציסקאנים, בשעה שביקשו את ההגנה מהאל הכל יכול, קרני השמש האחרונות עברו דרך החלונות, מאירים בהדר את הפסיפס המכסה את פנים הבזיליקה.
לאחר שהאירוע הסתיים, הנקהלים נהנו מכיבוד קל שהוצע ע"י האח הפרנציסקאני בניטו, האח הממונה על המקום הקדוש. לרגל אירוע זה, האחים הפרנציסקאנים יכלו לברך את המאמינים ואת נציגיהם הרבים של מסדרים דתיים רבים ושל קהילות נוצריות שלקחו חלק בהוחדה [אוכריסטיה, בלעז].
ביום רביעי הבא, ה-2 באפריל, בכנסיית הצלפה (17:00), דון לוקה ימשיך את ההרהורים בעליה לרגל השלישית בתקופת צום הארבעים.
הקלק כאן על מנת לצםות בקטע הוידיאו מטעם המרכז הפרנציסקאני למדיה
א.ר.
לאחר קריאתו של פרק כ"ו מספר הבשורה לפי מתי "ויאמר להם נפשי מרה לי עד מוות עמדו פה ושקדו עמי" (פסוק 38), דון לוקה הדגיש את הצד האנושי שנתגלה בישוע כשהוא מבקש מהתלמידים (שליחים) לעמדו ולשקוד עימו. הוא מבין את אי יכולתם, ישוע מודע להיותו האחד והיחיד שיכול לעשות את מה שלא נעשה עד כה : לנצח את המוות.
"זו הסיבה שאף תלמיד לא יכול היה לעמוד ולשקוד", הסביר דון גרסי, " אף אחד לפני ישוע לא יכול היה למדוד את הכובד של החטאים שבוצעו ע"י בני האדם, והאימה שלהם, אף אחד לא יכול עד כה לתפוס את משקלו של הרוע".
ישוע, בן האלוהים עלי אדמות, אוהב ממש כמו שהאב אוהב וסולח וסובל ממש כמו הבורא.
ישוע נעצב בנוכחות אחיו שאינם רואים כיצד חיים יקרי ערך אלו ויפים אלו ניתנים להם ע"י האב. ישוע נעצב כפי שקורה לנו לעיתים: "לקראת הסוף הקרב ובא, שמשמעו אובדן של האהובים ושל חווית השמחה, ישוע המשיח מפתיע אותנו ע"י קבלתו".
בגת שמנים, ישוע כאדם אנושי מראה כי למרות שהוא ידע עד כמה שהוא נאהב ע"י האב, הוא מסכים להביא את הסבל של מי שאהב יותר מהכל, את כולנו החוטאים. הוא יודע שצפוי לו מפגש עם האל באופן של רז ואהבה אינסופית שיש לאל כבר עבורנו וכי "אנו יכולים לנוע קדימה בנחישות.".
הנקהלים, שנפגשו בדבקות רבה שוב בגת שמנים, שמעו את אותם המילים שישוע המשיח לימד בתפילת "אבינו שבשמיים": "יתקדש שמך יעשה רצונך כבשמיים כן בארץ (הבשורה לפי מתי ו:10), ולכן מכיר ברצון ובדרכי האל המתוכננות ע"י האל לכל אדם. בדרך זו, המאמינים התפללו לאל שיתאפשר לו ללמד אותם לסמוך יותר על ההשגחה העליונה, לחקות את ה"כן" של ישוע המשיח.
בשעת התפילה של האחים הפרנציסקאנים, בשעה שביקשו את ההגנה מהאל הכל יכול, קרני השמש האחרונות עברו דרך החלונות, מאירים בהדר את הפסיפס המכסה את פנים הבזיליקה.
לאחר שהאירוע הסתיים, הנקהלים נהנו מכיבוד קל שהוצע ע"י האח הפרנציסקאני בניטו, האח הממונה על המקום הקדוש. לרגל אירוע זה, האחים הפרנציסקאנים יכלו לברך את המאמינים ואת נציגיהם הרבים של מסדרים דתיים רבים ושל קהילות נוצריות שלקחו חלק בהוחדה [אוכריסטיה, בלעז].
ביום רביעי הבא, ה-2 באפריל, בכנסיית הצלפה (17:00), דון לוקה ימשיך את ההרהורים בעליה לרגל השלישית בתקופת צום הארבעים.
הקלק כאן על מנת לצםות בקטע הוידיאו מטעם המרכז הפרנציסקאני למדיה
א.ר.