ביום רביעי, ה-6 במאי, במסגרת הזמן הרגיל, התהלוכה היומית שהובלה ע"י הפרנציסקאנים רק החלה. כל עולי הרגל שהיו נוכחים בבזיליקה לא ראו שהקוסטוד של ארץ הקודש כבר ערך את כניסתו הטקסית לבזיליקה. הוא היה זה שערך את התהלוכה היומית. טקסיות זו של יום זה אינו כמו יום רגיל אחר בבזיליקה של התחייה [כנסיית הקבר]. זהו המקום שבו מנציחים בירושלים את מציאתו של הצלב הקדוש או במילים אחרות למעשה, לפי המסורת, הלנה הקדושה, אימו של הקיסר קונסטנטין, שגילתה את שלושת הצלבים שבהם הוצאו להורג שלושת האנשים שבאירוע של יום שישי הגדול במקום נסתר בגן של התחייה.
כמו כן, כשהתהלוכה היומית הולכת לפי מסלול קבוע, ומגיעה למה שכיום מכונה הקפלה של הלנה, הריטואל מביא לקיומו של תפילת ערבית שנחוגה באופן טקסי באותו מקום שבו נמצא הצלב.
מקום זה הינו היכן שהפרנציסקאנים מתאספים בליל השימורים בחצות באווירה נינוחה.
במקום זה היה בסופו של דבר בבוקרו של יום חמישי, ה-7 במאי, היכן שנחוגה ההוחדה [אוכריסטיה בלעז]. היתה זו סעודת האדון הראשונה בכנסיית הקבר מאז האירועים של חג הפסחא. מקום זה אינו רגיל, ברם עדיים אף על פי כן הינו אתר היסטורי המתאים לחגיגה מסוג זה.
לפני 1960 הכנסייה חגגה את יום החג של הצלב הקדוש פעמיים בשנה: פעם בספטמבר והיה מכונה "ההעלאה של הצלב" וכעת את "תפארת הצלב" ובפעם השנייה בחודש מאי על מנת לציין ולהנציח את גילויו של הצלב האמיתי. האירוע השני בוטל, משום שנחשב לכפילות של האירוע שחל בספטמבר.
בכנסיית הקבר, מסיבות היסטוריות ומשום שינו את הסטטוס קוו, יום החג של הגילוי של הצלב ממשיך להתקיים.
לרגל יום זה קבוצה קטנה של מאמינים נפגשה עם האחים הפרנציסקאנים וחגגה זאת יחדיו.
האירוע נערך ע"י הקוסטוד, וסעודת האדון היתה יפה במיוחד.
הקפלה של הלנה הקדושה, מלנכולית באופייה, קושטה באדום וזהב שהשתלבו היטב יחד עם בגדי הכהנים הסגולים שלבשו בטקס זה. ערך את הטקס האח פיירסבטיסטה פיצהבלה והשריד של הצלב האמיתי הונח על המזבח משך כל סעודת האדון.
המאמינים שהתקבצו על המדרגות ולאחר מכן הלכו אחרי שרידי הצלב הקדוש האמיתי אחרי כהני הדת לתהלוכה טקסית מסביב למקום.
הצלב האמיתי זכה לבישום ע"י הקטורת ע"י שני שמשים, והיה שימוש שלוש פעמים בשרידים אלו על מנת לברך את המאמינים: לפני הקבר הריק, מזבח ההתגלות למרים המגדלית ולאחר מכן במקום שבו נפגשה מרים עם ישוע שקם לתחייה.
האירוע של גילוי הצלב שנחוג בתקופת חג הפסחא ופך אותו למיוחד וטקסי: העץ המנצח שנשא את גפו של ישוע המשיח מזכיר לנו "כי על ידי עץ האל ייסד את מלכותו". שני הבטים אלו תמיד באים לידי ביטוי בכנסיית הקבר: הייסורים והתחייה , הצלב והקבר הריק, כך שזה מזכיר לכל המאמינים ולכל עולי הרגל שבקבלת הצלב בחיינו, אנו יכולים לחלוק את התחייה של ישוע המשיח.
כמו כן, כשהתהלוכה היומית הולכת לפי מסלול קבוע, ומגיעה למה שכיום מכונה הקפלה של הלנה, הריטואל מביא לקיומו של תפילת ערבית שנחוגה באופן טקסי באותו מקום שבו נמצא הצלב.
מקום זה הינו היכן שהפרנציסקאנים מתאספים בליל השימורים בחצות באווירה נינוחה.
במקום זה היה בסופו של דבר בבוקרו של יום חמישי, ה-7 במאי, היכן שנחוגה ההוחדה [אוכריסטיה בלעז]. היתה זו סעודת האדון הראשונה בכנסיית הקבר מאז האירועים של חג הפסחא. מקום זה אינו רגיל, ברם עדיים אף על פי כן הינו אתר היסטורי המתאים לחגיגה מסוג זה.
לפני 1960 הכנסייה חגגה את יום החג של הצלב הקדוש פעמיים בשנה: פעם בספטמבר והיה מכונה "ההעלאה של הצלב" וכעת את "תפארת הצלב" ובפעם השנייה בחודש מאי על מנת לציין ולהנציח את גילויו של הצלב האמיתי. האירוע השני בוטל, משום שנחשב לכפילות של האירוע שחל בספטמבר.
בכנסיית הקבר, מסיבות היסטוריות ומשום שינו את הסטטוס קוו, יום החג של הגילוי של הצלב ממשיך להתקיים.
לרגל יום זה קבוצה קטנה של מאמינים נפגשה עם האחים הפרנציסקאנים וחגגה זאת יחדיו.
האירוע נערך ע"י הקוסטוד, וסעודת האדון היתה יפה במיוחד.
הקפלה של הלנה הקדושה, מלנכולית באופייה, קושטה באדום וזהב שהשתלבו היטב יחד עם בגדי הכהנים הסגולים שלבשו בטקס זה. ערך את הטקס האח פיירסבטיסטה פיצהבלה והשריד של הצלב האמיתי הונח על המזבח משך כל סעודת האדון.
המאמינים שהתקבצו על המדרגות ולאחר מכן הלכו אחרי שרידי הצלב הקדוש האמיתי אחרי כהני הדת לתהלוכה טקסית מסביב למקום.
הצלב האמיתי זכה לבישום ע"י הקטורת ע"י שני שמשים, והיה שימוש שלוש פעמים בשרידים אלו על מנת לברך את המאמינים: לפני הקבר הריק, מזבח ההתגלות למרים המגדלית ולאחר מכן במקום שבו נפגשה מרים עם ישוע שקם לתחייה.
האירוע של גילוי הצלב שנחוג בתקופת חג הפסחא ופך אותו למיוחד וטקסי: העץ המנצח שנשא את גפו של ישוע המשיח מזכיר לנו "כי על ידי עץ האל ייסד את מלכותו". שני הבטים אלו תמיד באים לידי ביטוי בכנסיית הקבר: הייסורים והתחייה , הצלב והקבר הריק, כך שזה מזכיר לכל המאמינים ולכל עולי הרגל שבקבלת הצלב בחיינו, אנו יכולים לחלוק את התחייה של ישוע המשיח.