הסיפור של כל חג מולד בארץ הקודש הינו מיוחד ומרתק. האח ארמנדו פירוצי, מנהל מכון מאניפיקאט, בית הספר למוסיקה של הקוסטודיה של ארץ הקודש, הינו אחד המובילים בסיפור נפלא זה שחוזר על עצמו בכל שנה. מעל 25 שנים של פעילות במקומות הקודשים, הוא הלחין וערך מנגינות מקסימות שהינה עבודת שימור והעלאת קרנה של המסורת והמורשת של מוסיקה דתית ופופולארית של המסורת הנוצרית הערבית. האח ארטמיו ובו זמנית הינו מלחין מוערך מאד. בכל שנה הוא ממלחין ומנגן מוסיקה יפה עבור סעודת האדון אשר נחוגה באופן טקסי בלילה של חג המולד בכנסייה הפרנציסקאנית של קתרינה הקדושה, שליד הבזיליקה של המולד שבבית לחם. סעודת האדון הזו הינה במרכז תשומת הלב של העולם כולו ושל הנוצרים כולם באשר הם בלילה קדוש זה אשר בו האל הגיע אל העולם.
סעודת האדון הולחנה השנה ע"י האח ארמנדו לרגל חג המולד והינה מוקדשת ל-דון לואיגי' ג'יוסאני (15 באוקטובר 1922 – 22 בפברואר 2005), מייסד של התנועה הקתולית של ההתאחדות והשחרור. באמצעות עבודה חינוכית בסמינרים, בתי ספר ואוניברסיטאות, הוא יכול היה להעניק דחף יוצא מן הכלל לחיים הנוצריים ולמחויבות של זמננו אשר היו העיקר בפעילות של המוסד שהקים. היתה לו גם תשוקה רבה למוסיקה ולשירה ששכנה בו, בייחוד תודות לאביו כבר מגיל רך. לכן עבורו מוסיקה ושירה ייצגו היבט חיוני של התנועה שייסד, כפי שאהב לחזור ולומר "שירה הינה הביטוי העילאי של האדם" ו"הצדקה הגדולה ביותר הינה משום ששירה הופכת לרז קרוב ונראה לעין". עם דאגה רבה, דון ג'יוסאני ניסה להעביר לצעירים את הידע ואת האהבה למוסיקה, לימד אותם קלאסיקות של "דבוציו מודרנה", שירים של סולו, שירים פופולאריים ופוליפוניים מהמאה ה-16 וה-17, כמו כן גם את המסורות הגדולות של מוסיקה קלאסית וריבוי ז'אנרים שלו. האזנה ותגובות על יצירות מוסיקאליות לכן הזכירו לו את העיקר החיים של התנועה שייסד משם שכפי שדון ג'יוסאני ציין "אין שירות לקהילה שניתן להשוותו לשירה."
עקב רגישותו המיוחדת למוסיקה, הקדשת חייו לחינוך מוסיקאלי של צעירים, המודעות שלו כי המוסיקה והשירה הינם ביטוי של הפרט, כפי ש-גאקומו לאופרדי הציע זאת בפואמה שלו "לסילביה", "החדרים השקטים והרחובות שמסביבך, שומעים בהם שירה שאינה מסתיימת". האח ארמנדו פירוצי רצה להקדיש את סעודת האדון של חג המולד 2011 לדמות נוצרית גדולה זו בתקופתנו. סעודת האדון הולחנה למקהלה של גברים, נשים ולתזמורת, והיא תושמע בבית לחם ע"י מכון מאניפיקאט וע"י להקת יסמין של התלמידים הצעירים של בית הספר של הקוסטודיה אשר אליו יחברו הזמרים של להרת אנג'לה הקדושה מבודפשט. סגן ראש ממשלת הונגריה, אשר אשתו מנצחת על מקהלת האורחים, יהיה אף הוא נוכח בטקס. המקהלות ייקחו חלק ברגעים הליטורגיים הליריים העיקריים של סעודת האדון, כמו ה"קירייה". "כבוד לאלוהים במרומים" וה-הללויה, "קדוש קדוש קדוש" ו"שה האלוהים" באמצעות מנגינות קטנות שעליהם יוזמנו כולם לחזור עליהם. שנה זו הינה השנה של 200 השנה להולדת המלחין פרנץ ליסט (1811-1886), מלחין, פסנתרן, נגן עוגב ומנצח הונגרי, אשר ה"אווה מריה" שלו תבוצע לכבודו במהלך סעודת האדון. התזמורת המכובדת של האקדמיה של האופרה של מילאנו, המחויבת למוסיקה דתית, אשר שיתפה פעולה לאחרונה עם המוסד הרוסי ליוזמות חברתיות ותרבותיות, תלווה אף היא את סעודת האדון. התזמורת, שהינה חלק מהמיזם של "נון נוביס" של הקוסטודיה של ארץ הקודש, כבר ביצעה שירות מוסיקאלי לסעודת האדון של חצות שבבזיליקה של קתרינה הקדושה שבבית לחם בשנת 2010, מלווה במקהלות של מאניפיקאט בביצוע סעודת האדון של ג'קובי והן במוסיקה שהלחין האח ארמנדו וניגנה במספר קונצרטים בארץ הקודש. "עבור סעודת האדון המוקדשת ל-דון ג'יוסאני" מספר לנו האח ארמנו "חשבתי במיוחד על נוכחותה של תזמורת זו ולכן במגבלה של הליטורגיה, הייתי רוצה לפתח את החלק של התזמורת."
סעודות האדון הפוליפוניות עבור חג המולד הינם אוצר בעל ערך, אשר בעתיד יגדילו את המסורת הארוכה של הקסטודיה הפרנציסקאנית של קידום של יוזמות תרבותיות, תוך התאמה להרמוניה בהקשר של ארץ הקודש, תוך לקיחה בחשבון של משאבים תרבותיים ומורשת הקיימים כאן ועל ידי עבודה אקטיבית לפתח באנשים את המודעות לקיומה, לחנך לדעת ולחוש את מה שיפה ואינסופי, לקדם כישרונות. "מוסיקה ושירה", אומר האח ארמנדו שוב "הינה חלק בסיסי מההיסטוריה ומהתרבות שלנו. אם לא נשיר, משמעו שאין לנו זהות וכי העולם התרבותי והחברתי שאליו אנו שייכים לא יתקיים עוד." כמו כן, כפי שמזכיר האפיפיור ברך (בנדיקטוס) ה-16 כי העתיד הינו בתרבות, בכל דבר נעה היטב ולא באלתורבהכשרה ארוכה ורצינית לאמת, היופי והטוב נפתחים לאדם על מנת לחפש אחר משמועות של כל דבר ודבר.
טקסט – קתרינה פופה פדראטי
סעודת האדון הולחנה השנה ע"י האח ארמנדו לרגל חג המולד והינה מוקדשת ל-דון לואיגי' ג'יוסאני (15 באוקטובר 1922 – 22 בפברואר 2005), מייסד של התנועה הקתולית של ההתאחדות והשחרור. באמצעות עבודה חינוכית בסמינרים, בתי ספר ואוניברסיטאות, הוא יכול היה להעניק דחף יוצא מן הכלל לחיים הנוצריים ולמחויבות של זמננו אשר היו העיקר בפעילות של המוסד שהקים. היתה לו גם תשוקה רבה למוסיקה ולשירה ששכנה בו, בייחוד תודות לאביו כבר מגיל רך. לכן עבורו מוסיקה ושירה ייצגו היבט חיוני של התנועה שייסד, כפי שאהב לחזור ולומר "שירה הינה הביטוי העילאי של האדם" ו"הצדקה הגדולה ביותר הינה משום ששירה הופכת לרז קרוב ונראה לעין". עם דאגה רבה, דון ג'יוסאני ניסה להעביר לצעירים את הידע ואת האהבה למוסיקה, לימד אותם קלאסיקות של "דבוציו מודרנה", שירים של סולו, שירים פופולאריים ופוליפוניים מהמאה ה-16 וה-17, כמו כן גם את המסורות הגדולות של מוסיקה קלאסית וריבוי ז'אנרים שלו. האזנה ותגובות על יצירות מוסיקאליות לכן הזכירו לו את העיקר החיים של התנועה שייסד משם שכפי שדון ג'יוסאני ציין "אין שירות לקהילה שניתן להשוותו לשירה."
עקב רגישותו המיוחדת למוסיקה, הקדשת חייו לחינוך מוסיקאלי של צעירים, המודעות שלו כי המוסיקה והשירה הינם ביטוי של הפרט, כפי ש-גאקומו לאופרדי הציע זאת בפואמה שלו "לסילביה", "החדרים השקטים והרחובות שמסביבך, שומעים בהם שירה שאינה מסתיימת". האח ארמנדו פירוצי רצה להקדיש את סעודת האדון של חג המולד 2011 לדמות נוצרית גדולה זו בתקופתנו. סעודת האדון הולחנה למקהלה של גברים, נשים ולתזמורת, והיא תושמע בבית לחם ע"י מכון מאניפיקאט וע"י להקת יסמין של התלמידים הצעירים של בית הספר של הקוסטודיה אשר אליו יחברו הזמרים של להרת אנג'לה הקדושה מבודפשט. סגן ראש ממשלת הונגריה, אשר אשתו מנצחת על מקהלת האורחים, יהיה אף הוא נוכח בטקס. המקהלות ייקחו חלק ברגעים הליטורגיים הליריים העיקריים של סעודת האדון, כמו ה"קירייה". "כבוד לאלוהים במרומים" וה-הללויה, "קדוש קדוש קדוש" ו"שה האלוהים" באמצעות מנגינות קטנות שעליהם יוזמנו כולם לחזור עליהם. שנה זו הינה השנה של 200 השנה להולדת המלחין פרנץ ליסט (1811-1886), מלחין, פסנתרן, נגן עוגב ומנצח הונגרי, אשר ה"אווה מריה" שלו תבוצע לכבודו במהלך סעודת האדון. התזמורת המכובדת של האקדמיה של האופרה של מילאנו, המחויבת למוסיקה דתית, אשר שיתפה פעולה לאחרונה עם המוסד הרוסי ליוזמות חברתיות ותרבותיות, תלווה אף היא את סעודת האדון. התזמורת, שהינה חלק מהמיזם של "נון נוביס" של הקוסטודיה של ארץ הקודש, כבר ביצעה שירות מוסיקאלי לסעודת האדון של חצות שבבזיליקה של קתרינה הקדושה שבבית לחם בשנת 2010, מלווה במקהלות של מאניפיקאט בביצוע סעודת האדון של ג'קובי והן במוסיקה שהלחין האח ארמנדו וניגנה במספר קונצרטים בארץ הקודש. "עבור סעודת האדון המוקדשת ל-דון ג'יוסאני" מספר לנו האח ארמנו "חשבתי במיוחד על נוכחותה של תזמורת זו ולכן במגבלה של הליטורגיה, הייתי רוצה לפתח את החלק של התזמורת."
סעודות האדון הפוליפוניות עבור חג המולד הינם אוצר בעל ערך, אשר בעתיד יגדילו את המסורת הארוכה של הקסטודיה הפרנציסקאנית של קידום של יוזמות תרבותיות, תוך התאמה להרמוניה בהקשר של ארץ הקודש, תוך לקיחה בחשבון של משאבים תרבותיים ומורשת הקיימים כאן ועל ידי עבודה אקטיבית לפתח באנשים את המודעות לקיומה, לחנך לדעת ולחוש את מה שיפה ואינסופי, לקדם כישרונות. "מוסיקה ושירה", אומר האח ארמנדו שוב "הינה חלק בסיסי מההיסטוריה ומהתרבות שלנו. אם לא נשיר, משמעו שאין לנו זהות וכי העולם התרבותי והחברתי שאליו אנו שייכים לא יתקיים עוד." כמו כן, כפי שמזכיר האפיפיור ברך (בנדיקטוס) ה-16 כי העתיד הינו בתרבות, בכל דבר נעה היטב ולא באלתורבהכשרה ארוכה ורצינית לאמת, היופי והטוב נפתחים לאדם על מנת לחפש אחר משמועות של כל דבר ודבר.
טקסט – קתרינה פופה פדראטי