"בואי רוח הבורא" או "ווני קריאטור ספיריטו", בלטינית. עם הזמנה זו של רוח הקודש, סעודת האדון של חג השבועות [פנטה-קוסט] ביום ראשון, ה-15 במאי, אשר התקיימה בכנסייה של סאן סלבטורה, ירושלים, החלה. האב הקוסטוד, פיירבטיסטה פיצהבלה, ערך את האירוע. רבים מאנשי הקהילה באו על מנת לקחת חלק ביום זה.
בדרשה שלו, כהן הדת של הקהילה, האב הפרנציסקאני פיראס חג'זין תיאר את חג השבועות כ"בבל החדשה". בשונה מהסיפור המקראי של מגדל בבל, כשאנשים לא הבינו עוד האחד את השני, רוח הקודש כעת מאפשרת לאנשים להיות מאוחדים, תודות לריבוי השפות. "חג השבועות מזמין אותנו לחיות בהתאם להוראה של הכנסייה ושל ישוע המשיח, שעימנו ובתוכנו", הוסיף. "אם אדם מודע לחשיבות של שני חגים הנוצריים העיקריים כמו חג המולד וחג הפסחא, עלינו לזכור שחג השבועות הינו החג שבו נולדה הכנסייה.היא [הכנסייה] אינה מפחדת והינה בעלת יעד להביא את הבשורה הטובה לכולם."
לאחר סעודת האדון, האחים הפרנציסקאנים ואנשי הקהילה התאספו בלובי של ה-קוריה יחד על מנת לחגוג את "יום ההולדת של הכנסייה."
לאחר מכן, מלווים על די הקוואס והמשטרה, הפרנציסקאנים צעדו לעבר חדר הסעודה אחרונה כדי להתפלל תפילת ערבית טקסית. התפילה התרחשה בשקט למרות הפגנות של יהודים [אורתודוכסים ודתיים] בחוץ, שמחו כנגד נוכחות האחים הפרנציסקאנים. חלק מהמתנדבים היו בווסט פלורוסנט צהוב וניסו לתת עדות אחרת. "אנחנו חלק ממרכז רב-תרבותי. אנו כאן כדי להראות שזהו לא רק מקום של אנטגוניזם, אלא שאנו רוצים לעודד דו קיום", אמר אחד המתנדבים.
תפילת הערבית החלה עם הללויה, על מנת להזכיר לכולם את תקופת חג הפסחא שהסתיימה באותו יום. במקום שבו התאספו השליחים והיכן "שישוע המשיח הופיע בפניהם כמו אש, אשר ירדה ובאה לנוח על כל אחד אחד מהם" (מעשי השליחים ב:3) וכל אחד מהמאמינים קיבל נר. כולם העבירו את האש של רוח הקודש האחד לשני על מנת להנציח אירוע זה. לפי המסורת של חזרה על אבינו שבשמיים, כל אחד אמר זאת בשפתו שלו, והיה זה רגע מרגש, המזכיר לכולם את האוניברסאליות של המסר הנוצרי ואת היכולת של הכנסייה של ישוע המשיח להתאים בעבור כל אחד כפי הבנתו.
"החום והרעש שנגרם מהמפגינים בחוץ יכול היה להפריע לנו להתפלל, אולם אנו התעקשנו" חייך אח פרנציסקאני בגן של המנזר של חדר הסעודה האחרונה הקטנה, היכן שהוצע כיבוד קל. כולם נהנו במיוחד ממד החום שהראה 37 מעלות צלזיוס, האש של הרוח, ללא ספק!
HM
בדרשה שלו, כהן הדת של הקהילה, האב הפרנציסקאני פיראס חג'זין תיאר את חג השבועות כ"בבל החדשה". בשונה מהסיפור המקראי של מגדל בבל, כשאנשים לא הבינו עוד האחד את השני, רוח הקודש כעת מאפשרת לאנשים להיות מאוחדים, תודות לריבוי השפות. "חג השבועות מזמין אותנו לחיות בהתאם להוראה של הכנסייה ושל ישוע המשיח, שעימנו ובתוכנו", הוסיף. "אם אדם מודע לחשיבות של שני חגים הנוצריים העיקריים כמו חג המולד וחג הפסחא, עלינו לזכור שחג השבועות הינו החג שבו נולדה הכנסייה.היא [הכנסייה] אינה מפחדת והינה בעלת יעד להביא את הבשורה הטובה לכולם."
לאחר סעודת האדון, האחים הפרנציסקאנים ואנשי הקהילה התאספו בלובי של ה-קוריה יחד על מנת לחגוג את "יום ההולדת של הכנסייה."
לאחר מכן, מלווים על די הקוואס והמשטרה, הפרנציסקאנים צעדו לעבר חדר הסעודה אחרונה כדי להתפלל תפילת ערבית טקסית. התפילה התרחשה בשקט למרות הפגנות של יהודים [אורתודוכסים ודתיים] בחוץ, שמחו כנגד נוכחות האחים הפרנציסקאנים. חלק מהמתנדבים היו בווסט פלורוסנט צהוב וניסו לתת עדות אחרת. "אנחנו חלק ממרכז רב-תרבותי. אנו כאן כדי להראות שזהו לא רק מקום של אנטגוניזם, אלא שאנו רוצים לעודד דו קיום", אמר אחד המתנדבים.
תפילת הערבית החלה עם הללויה, על מנת להזכיר לכולם את תקופת חג הפסחא שהסתיימה באותו יום. במקום שבו התאספו השליחים והיכן "שישוע המשיח הופיע בפניהם כמו אש, אשר ירדה ובאה לנוח על כל אחד אחד מהם" (מעשי השליחים ב:3) וכל אחד מהמאמינים קיבל נר. כולם העבירו את האש של רוח הקודש האחד לשני על מנת להנציח אירוע זה. לפי המסורת של חזרה על אבינו שבשמיים, כל אחד אמר זאת בשפתו שלו, והיה זה רגע מרגש, המזכיר לכולם את האוניברסאליות של המסר הנוצרי ואת היכולת של הכנסייה של ישוע המשיח להתאים בעבור כל אחד כפי הבנתו.
"החום והרעש שנגרם מהמפגינים בחוץ יכול היה להפריע לנו להתפלל, אולם אנו התעקשנו" חייך אח פרנציסקאני בגן של המנזר של חדר הסעודה האחרונה הקטנה, היכן שהוצע כיבוד קל. כולם נהנו במיוחד ממד החום שהראה 37 מעלות צלזיוס, האש של הרוח, ללא ספק!
HM