ביום שלישי, ה-8 בדצמבר, הקהילה הפרנציסקאנית חגגה באופן אינטימי את יום החג של ההתעברות הטהורה ללא רבב. יום החג הזה נערך על ידי הקוסטוד, פיירבטיסטה פיצהבלה בסיועו של סגנו, האח הפרנציסקאני דוברומיר ג'סטל.
בדרשה שלו, הקוסטוד הדגיש את הדו שיח בין האל ובין האדם, וכיום, ממש כמו בספר בראשית, בין האל ובין אדם, וממש כמו במקרה של הבישור שבו האל הודיע דרך המלאך גבריאל כי היא תהיה אימו של ישוע המשיח. "התנ"ך כולו הינו הדו שיח. [...]. האל מדבר אל האדם; הוא בוחר לדבר אליו; הוא בורא אותו עם דבר האל [...] האל אינו עוזב את האדם לבדו עם חטאו שלו, אלא מחפש אותו ומדבר אליו."
הקוסטוד פנה לאחר מכן לעובדה שאדם בורח ונס מדו שיח עם האל: "כשהאדם חוטא, הוא מפחד" ולכן בורח. כך ש"הפחד הוא הפרי הראשון של החטא."
מרים, באירוע של ההתעברות הטהורה ללא רבב, התעברה ללא חטא. "זוהי אישה שאינה מסתתרת אלא נמצאת בדו שיח עם האל. [...] באותה דרך שבה הפחד הוא תוצאת חטא, האמון הוא הפרי של החסד.." מרים, רבת החסד, מלאה באמון ולכן עונה "כן" לבקשה מאת המלאך גבריאל להביא לעולם את ישוע המשיח.
לאחר מכן, הקוסטוד הסביר שלמרות שחג ההתערבות הטהורה וללא הרבב של מרים קרוב לחג המולד, הוא קרוב אף יותר לחג הפסחא: "חג זה מקבל משמעות לאור חג הפסחא. החסד של חג הפסחא משחרר אותנו באמת מהרשע ומהחטא".
בסיומה של הדרשה, הוא מפנה שאלה לעברו של האל: "היכן אתה [אלוהים]?. אנו יכולים לענות כי אנו חווים את חסדו, את אהבתו, לא רק בסגולות שלנו, אלא על ידי הפסח של ישוע המשיח, בכך שנתן את עצמו באמון מלא ובהחלטיות לאב, אביו, ופתח מחדש לתמיד ערוץ של דו שיח בין האל ובין האדם.
T.D.
בדרשה שלו, הקוסטוד הדגיש את הדו שיח בין האל ובין האדם, וכיום, ממש כמו בספר בראשית, בין האל ובין אדם, וממש כמו במקרה של הבישור שבו האל הודיע דרך המלאך גבריאל כי היא תהיה אימו של ישוע המשיח. "התנ"ך כולו הינו הדו שיח. [...]. האל מדבר אל האדם; הוא בוחר לדבר אליו; הוא בורא אותו עם דבר האל [...] האל אינו עוזב את האדם לבדו עם חטאו שלו, אלא מחפש אותו ומדבר אליו."
הקוסטוד פנה לאחר מכן לעובדה שאדם בורח ונס מדו שיח עם האל: "כשהאדם חוטא, הוא מפחד" ולכן בורח. כך ש"הפחד הוא הפרי הראשון של החטא."
מרים, באירוע של ההתעברות הטהורה ללא רבב, התעברה ללא חטא. "זוהי אישה שאינה מסתתרת אלא נמצאת בדו שיח עם האל. [...] באותה דרך שבה הפחד הוא תוצאת חטא, האמון הוא הפרי של החסד.." מרים, רבת החסד, מלאה באמון ולכן עונה "כן" לבקשה מאת המלאך גבריאל להביא לעולם את ישוע המשיח.
לאחר מכן, הקוסטוד הסביר שלמרות שחג ההתערבות הטהורה וללא הרבב של מרים קרוב לחג המולד, הוא קרוב אף יותר לחג הפסחא: "חג זה מקבל משמעות לאור חג הפסחא. החסד של חג הפסחא משחרר אותנו באמת מהרשע ומהחטא".
בסיומה של הדרשה, הוא מפנה שאלה לעברו של האל: "היכן אתה [אלוהים]?. אנו יכולים לענות כי אנו חווים את חסדו, את אהבתו, לא רק בסגולות שלנו, אלא על ידי הפסח של ישוע המשיח, בכך שנתן את עצמו באמון מלא ובהחלטיות לאב, אביו, ופתח מחדש לתמיד ערוץ של דו שיח בין האל ובין האדם.
T.D.