חג מולד שמח

הַיּוֹם נוֹלַד לָכֶם מוֹשִׁיעַ בְּעִיר דָּוִד, הוּא הַמָּשִׁיחַ הָאָדוֹן. וְזֶה לָכֶם הָאוֹת: תִּמְצְאוּ תִּינוֹק מְחֻתָּל שׁוֹכֵב בְּאֵבוּס.
(Lc 2, 11-12)

אחים ואחיות יקרים,
היום, כבימים עברו, האדון בא בכדי לנער את ציפיותינו: אנו מצפים למלך, וראו עולל. אנו מצפים לתפארת המשיח, וראו: אבוס במקום כסא מלכות. ציפינו לשלום, וראו: עולם קרוע ושסוע, קהילות חצויות ומפולגות ולבבותינו מבולבלות. אם כן, הבה ונתיר לדבר הבא להדהד בקירבנו: היום, בערב חג המולד הזה, נולד לנו מושיע. הוא המשיח, האדון שר השלום. אין לנו ספק בכך שדבר זה מציאותי לגבינו גם היום, משום שביום זה הדבר נהיה לבשר, ועלינו מוטלת הבחירה לאפשר לו להדהד בליבותנו. מיהם אמי ואחי? “אֵלֶּה אִמִּי וְאַחַי - הַשּׁוֹמְעִים אֶת דְּבַר אֱלֹהִים וְעוֹשִׂים.” (לוקס ח’: 21) היום מוטלת עלינו האחריות להיות אימו ואחיו של ישוע מושיענו. אנו נקראים היום, כדי לבנות ולבסס את שלטונו, שלטון השלום, גם כאן, בארץ קדושה זו אך מעוותת כיתר ארצות תבל. הבה ונפעל בדרך כזו שדבר האלוהים יצמח ויגדל בקרבנו בכל יום, ושידיעת בן האלוהים תגיע לידי בגרות שלמה בכל מלואו של המשיח. (אל האפסים ד’: 13) האם המשימה קשה מידיה הפילוסופית ומיסטקאית סימון וויל כתבה: “אנו אוהבים את העולם כפי שהוא. היא מציאות חיינו, אך מציעה התנגדות לאהבה.” הבה לא נפחד מהתנגדותנו לאהבה וגם לא מאותה התנגדות שאנו ניתקלים בה אצל אחרים. התנגדותנו והתנגדותם הינם סימן של אנושיות, אותה האנושיות אשר למען האהבה, המשיח בא לחדש בערב חג המולד הזה. בארץ קדושה זו, כבכל ארץ קדושה אחרת, אנו נקראים לשמור על האוצר המוענק לנו למען החיים… ולעזור לאחרים לחיות. היום נולד לנו גואל, “פִּצְחוּ רַנְּנוּ יַחְדָּו חָרְבוֹת יְרוּשָׁלִָם כִּי-נִחַם יְהוָה עַמּוֹ גָּאַל יְרוּשָׁלִָם: חָשַׂף יְהוָה אֶת-זְרוֹעַ קָדְשׁוֹ לְעֵינֵי כָּל-הַגּוֹיִם וְרָאוּ כָּל-אַפְסֵי-אָרֶץ אֵת יְשׁוּעַת אֱלֹהֵינוּ:” (ישעיהו נ”ב: 9-10) אנו הפרנסיסקנים של ארץ הקודש, הינם המגינים של תקווה זו בכל לבבותינו, מאחלים לכולכם, אחים ואחיות יקרים, חג מולד שמח וקדוש