ביום ראשון של הייסורים, בשעה שהנוצרים בארץ הקודש הגיעו ברגל מהר הזיתים והנציחו את כניסתו של ישוע לירושלים, האח בזיליו קרופ טלטיניאן חזר לחיק הבורא.
הקוסטודיה לא ידעה בדיוק מהו תאריך הלידה של האח בזיליו, שנולד ב-מרשה, קיליקיה, כיום בתורכיה. האח בזיליו ידע שנטבל בכנסיה הארמנית בנוסח הקתולי ב-10 בפברואר 1913, לפני 102 שנים.
השואה הארמנית, שנחוגה כבכל שנה ב-24 לאפריל, לקחה אותו עם משפחתו למסע ייסורים בדרכים. לאחר שאביו נרצח לעיני משפחתו בסוריה, האם החליטה לחזור לתורכיה ושם מתה ממחלת הטיפוס. האחים והאחיות ששרדו חיו בבית יתומים אמריקני במרשה.
בשנת 1921 הארמנים ששרדו את השואה גורשו מתורכיה לגלות חדשה. למזלו הרב, אחד הדודים של האח בזיליו הצליח לאתר את קרובו, ומכיוון שהיה פרנציסקאני הביא בשנת 1922 את הילדים לבית לחם. האח בזיליו התחנך בבית יתומים בבית לחם ושם למד את המיומנות של הסנדלרות.
מאוחר יותר, האח בזיליו היה חלק מהקוסטודיה כשבשנת 1931 נדר את נדריו הראשונים. המלווים שלו הבינו מיד כי יש לו יכולות אינטלקטואליות ולמרות עיכובים למד ובשנת 1942 קיבל תואר דוקטור בחוק הקנוני.
למרות שהתחנך בזרם הלטיני, האח בזיליו נותר נאמן לשייכותו לעם הארמני. הוא שיכול היה לדבר מילים ספורות בתורכית עם תחילת השואה הארמנית, למד ערבית ואיטלקית אצל הסלזיאנים. בסמינר של האחים הפרנציסקאנים למד לטינית ואף צרפתית. בשנים של הסמינר בקוסטודיה, הוא החליט ללמוד היטב ארמנית על מנת להישאר נאמן לשורשיו.
האח בזיליו נשלח לרומא ללמוד ובשנת 1938 הוסמך לכהונה לפי הזרם הלטיני.
האח בזיליו נשאר בעל כורחו באיטליה בתקופת מלחמת העולם השנייה וביטא את רצונו פעמים רבות וביקש לחזור לארץ הקודש, לפלסטינה. למעשה, הוא הצטרף לספינה של ניצולי שואה יהודים שהגיעה לחיפה.
הידע הרב שלו אודות הכנסיות המזרחיות הפך אותו למומחה בנושא זה במסגרת מועצת הוותיקן השנייה.
האח בזיליו היה אחראי על הרבה תחומים ואף היה פעמיים סגן הקוסטוד. משך שלושים שנה לימד את החוק הקנוני בירושלים. הפטריארכיה ניצלה את המומחיות שלו והוא היה שותף בהפיכה לקדושים, כולל של הפרנציסקאני סלבטורה לילי וחבריו (הארמנים) שהיו קדושים מעונים בסוריה.
אולם, היו אלו חיי אמונה, שתיארו הכי טוב את האח בזיליו. אופי חזק, תשומת לב לפרטים וסגנון שובה לב. למרות ששנים רבות הוא גר במרפאה, האח בזיליו נותר מעודכן בחיי המנזר והקהילה. הוא היה מעודכן בהתפתחות של האחים הפרנציסקאנים, וגם במתרחש בעולם ובאחיו הנוצרים: הנוצרים שבמזרח.
כשהפטריארך טורקהום התקבל למרפאה, היכן שחי האח בזיליו עד לימיו האחרונים, האח בזיליו בכל יום שינן בארמנית את מזומרי תהילים.
חייו הסתיימו בשלווה, ממש כמו נר שכבה. במהלך סבלו היה לו את הכח לומר לאח אחר, שבא לבקר אותו בלילה – "לך לישון". הוא היה מוכן.
מסביב לארון הקבורה שלו, הנר דולק שוב באלף אורות. היה שלום, האח בזיליו.
הלוויה תיערך ביום שלישי, ה-31 במרץ בשעה 14:00 בכנסייה של סאן סלבטורה, ירושלים.