יום שני, ה-6 ביוני, הקוסטוד החדש של ארץ הקודש, פרנצ'סקו פאטון, יתקבל באופן רשמי בירושלים ולאחר מכן במקומות הקדושים המרכזיים. הנה קצת מחשבות והגיגים עם תחילת הכהונה שלו כקוסטוד.
יום שני, ה-6 ביוני, הקוסטוד החדש של ארץ הקודש, האח הפרנציסקאני פרנצ'סקו פאטון, יבצע את הכניסה הטקסית שלו לירושלים. קבלת הפנים שלו וכניסתו תהיה בשעות אחר הצהריים בשער יפו, אחד משערי הכניסה של העיר העתיקה, ובתהלוכה יגיע לקוריה של הקוסטודיה שבסאן סלבטורה. ביום שלישי, ה-7 ביוני מתוכננת קבלת פניים טקסית בכנסיית הקבר, למחרת – בחדר הסעודה האחרונה, שבהר ציון הנוצרית (הקוסטוד מחזיק בתואר של הקוסטוד/שומר של הר ציון, לזכר של המקום הראשון והמקורי של מיקומה של הקוסטודיה של ארץ הקודש). ב-9 ביוני יתקיים טקס מדומה בכנסיית המולד שבבית לחם, ב-11 ביוני ביפו וב-18 ביוני בבזיליקה של הבישור שבנצרת.
השעות הללו מפרידות מתחילת המטלה החשובה כמו התפקיד של הקוסטוד של ארץ הקודש, מהוות עבור האח פרנצ'סקו, יליד ויגו מאנו (טרנטו), יליד 1963, ומוגדרות כ"חיל ורעדה", אולם גם כ"אמון".
"בימים האחרונים", אומר האח פאטון, "דיברתי עם חיל ורעדה ואני חושב שזו המילה הנכונה. אולם יש לי בטחון כה רב, משום שאני מאמין בערך של ציות ולאחר מכן מאמין שהאל יעביר אותי באתגר ובצומת דרכים אנושית זו, כמו המוכנות לקבל תפקיד זה של הקוסטוד ע"י המסדר [הפרנציסקאני]." האח פאטון המשיך ואמר כי "אני מבין היטב שמה שמתבקש ממני הינו דבר מה מעבר לכוחותיי וליכולתי. אני נכנס [לתפקיד] על קצה האצבעות ובענווה, מודע לכך שעלי להקשיב וללמוד. אן יש דבר אחד שיהפוך אותי למאושר באמת בימים האחרונים לפני שמגיע לירושלים, ודבר זה אינו הכותר הראשית או ברכות, אלא המסרים של כל כך הרבה אנשים פשוטים המבטיחים לי סיוע באמצעות תפילה. אפילו שהרבה אחים פרנציסקאנים שכתבו לי מארץ הקודש: אנו מחכים לך ומתפללים עבורך. כולל האחים הפרנציסקאניים מסוריה, שלמרות שחווים מצב מתוח וחמור, מעודדים אותי ומציעים את תמיכתם עם תפילתם עבורי."
השירות של ארץ הקודש שהאח פרנצ'סקו נקרא אליו וימלא תפקיד בו הינו תהליך המתייחס להבט דתי, אור האמונה, וכמעט טבעי. "עבורי לחיות בארץ הקודש משמעו לשוב למציאות של הכריזמה של סאן פרנסיס, שהיה פרקטי וקונקרטי, בנו של סוחר שהשתנה על ידי החוויה של ארץ הקודש. מעלייה לרגל זו קבעו וניסחו את החוקים המוקדמים המנחים גם כיום [את המסדר הפרנציסקאני] ומעניקים הדרכה והכוונה ביחס למטרות. אנו נקראים "לא לריב או לחלוק על דעה" ולאמץ אורח חיים של המיעוט בכל הקשר שבו אנו נקראים לחיות בו. "וידוי" לנוצרים באמצעות שירות האחרים, ו"בישור" של ישוע המשיח שכשנראה אותו ונדע מה שמשמח את האל. שימוש באינטליגנציה שהינה דו שיח המאפשר לנו להבין כשהלב שלנו מוכן לקבל את עצמנו. תכונות אלו של הכריזמה הפרנציסקאנית קשורים באופן מעמיק לחוויה של ארץ הקודש."
המצב של ארץ הקודש כיום, מאופיין על ידי קונפליקט עמו, כשהאח פרנצ'סקו פאטון מדבר על "חרי אפו של האל."
"אני חושב שדבר משמעותי – ומדויק – הינה העובדה שהאל בחר להיהפך לבשר ודם, והוא עשה זאת דווקא בארץ קודש. ההיסטוריה של ארץ זו מאופיינת בקונפליקטים והתנגשויות. העובדה שהאל בחר להיהפך לבשר ודם כאן, נראה כמעין הימור. כאילו אמר, אם אתה מבין זאת, לאחר מכן אפשרי שהשלום והצדק ישלטו בארץ כולה. כולנו נקראים ללכת ולהישאר בארץ הקודש, כשיודעים שאנו חלק מה"חלום של האלוהים". כלומר, זו האשפרות ש"גר זאב עם כבש וזאב וגדי ירבוץ" כפי שמופיע בחזון של ישעיהו הנביא. וזמן, וכי הזמן כפי שמתואר אצל הנביאים יביא "לגן עדן חדש וארץ חדשה". עלינו להאמין שהכל יכול להתרחש. משום שמה שיכול למנוע לממש את המיזם של האל הינו חוסר האמונה שלנו."
בימים הראשונים של כהונתו – האח פרנצ'סקו סמוך ובטוח - שיהיה מעין "חניכות". "לא הנחתי שאוכל לקפוץ ישר למציאות מורכבת כמו זו שבקוסטודיה של ארץ הקודש בהקשר כנסייתי וחברתי שבו מתבקשים האחים הפרנציסקאנים לפעול ולעבוד. אני אקשיב, אני מאמין שהחוויה של בינלאומיות שחוותי במסדר הפרנציסקאני והשירות בו יכולה לסייע לי להיות עם תשומת לב גם להבדלים של תפיסות ותרבויות."
דבר אחד בטוח בעבור האח פאטון: "הלב שלי נמצא בארץ הקודש. מאז שהודיעו לי על המינוי, אני מתחיל לזכור בכל יום בתפילה את האחים הפרנציסקאנים החיים בסוריה, אשר כולם משרתים בכזו דבקות במקומות הקדושים ועובדים בקהילת ובמציאות חברתית מורכבת שבקוסטודיה, אלו אשר עוסקים במרכזים שונים על מנת לא לשכוח את כהני הדת בקומיסאריטים, המחויבים לעבוד לטובת הקוסטודיה בעולם. אני חש בחיבה הרבה שלהם ובהכרת התודה. אני חש כי כולם יקרים לי ואני מצטרף אליהם בתפילה."
ג'וזפה קאפולי
www.terrasanta.net
יום שני, ה-6 ביוני, הקוסטוד החדש של ארץ הקודש, האח הפרנציסקאני פרנצ'סקו פאטון, יבצע את הכניסה הטקסית שלו לירושלים. קבלת הפנים שלו וכניסתו תהיה בשעות אחר הצהריים בשער יפו, אחד משערי הכניסה של העיר העתיקה, ובתהלוכה יגיע לקוריה של הקוסטודיה שבסאן סלבטורה. ביום שלישי, ה-7 ביוני מתוכננת קבלת פניים טקסית בכנסיית הקבר, למחרת – בחדר הסעודה האחרונה, שבהר ציון הנוצרית (הקוסטוד מחזיק בתואר של הקוסטוד/שומר של הר ציון, לזכר של המקום הראשון והמקורי של מיקומה של הקוסטודיה של ארץ הקודש). ב-9 ביוני יתקיים טקס מדומה בכנסיית המולד שבבית לחם, ב-11 ביוני ביפו וב-18 ביוני בבזיליקה של הבישור שבנצרת.
השעות הללו מפרידות מתחילת המטלה החשובה כמו התפקיד של הקוסטוד של ארץ הקודש, מהוות עבור האח פרנצ'סקו, יליד ויגו מאנו (טרנטו), יליד 1963, ומוגדרות כ"חיל ורעדה", אולם גם כ"אמון".
"בימים האחרונים", אומר האח פאטון, "דיברתי עם חיל ורעדה ואני חושב שזו המילה הנכונה. אולם יש לי בטחון כה רב, משום שאני מאמין בערך של ציות ולאחר מכן מאמין שהאל יעביר אותי באתגר ובצומת דרכים אנושית זו, כמו המוכנות לקבל תפקיד זה של הקוסטוד ע"י המסדר [הפרנציסקאני]." האח פאטון המשיך ואמר כי "אני מבין היטב שמה שמתבקש ממני הינו דבר מה מעבר לכוחותיי וליכולתי. אני נכנס [לתפקיד] על קצה האצבעות ובענווה, מודע לכך שעלי להקשיב וללמוד. אן יש דבר אחד שיהפוך אותי למאושר באמת בימים האחרונים לפני שמגיע לירושלים, ודבר זה אינו הכותר הראשית או ברכות, אלא המסרים של כל כך הרבה אנשים פשוטים המבטיחים לי סיוע באמצעות תפילה. אפילו שהרבה אחים פרנציסקאנים שכתבו לי מארץ הקודש: אנו מחכים לך ומתפללים עבורך. כולל האחים הפרנציסקאניים מסוריה, שלמרות שחווים מצב מתוח וחמור, מעודדים אותי ומציעים את תמיכתם עם תפילתם עבורי."
השירות של ארץ הקודש שהאח פרנצ'סקו נקרא אליו וימלא תפקיד בו הינו תהליך המתייחס להבט דתי, אור האמונה, וכמעט טבעי. "עבורי לחיות בארץ הקודש משמעו לשוב למציאות של הכריזמה של סאן פרנסיס, שהיה פרקטי וקונקרטי, בנו של סוחר שהשתנה על ידי החוויה של ארץ הקודש. מעלייה לרגל זו קבעו וניסחו את החוקים המוקדמים המנחים גם כיום [את המסדר הפרנציסקאני] ומעניקים הדרכה והכוונה ביחס למטרות. אנו נקראים "לא לריב או לחלוק על דעה" ולאמץ אורח חיים של המיעוט בכל הקשר שבו אנו נקראים לחיות בו. "וידוי" לנוצרים באמצעות שירות האחרים, ו"בישור" של ישוע המשיח שכשנראה אותו ונדע מה שמשמח את האל. שימוש באינטליגנציה שהינה דו שיח המאפשר לנו להבין כשהלב שלנו מוכן לקבל את עצמנו. תכונות אלו של הכריזמה הפרנציסקאנית קשורים באופן מעמיק לחוויה של ארץ הקודש."
המצב של ארץ הקודש כיום, מאופיין על ידי קונפליקט עמו, כשהאח פרנצ'סקו פאטון מדבר על "חרי אפו של האל."
"אני חושב שדבר משמעותי – ומדויק – הינה העובדה שהאל בחר להיהפך לבשר ודם, והוא עשה זאת דווקא בארץ קודש. ההיסטוריה של ארץ זו מאופיינת בקונפליקטים והתנגשויות. העובדה שהאל בחר להיהפך לבשר ודם כאן, נראה כמעין הימור. כאילו אמר, אם אתה מבין זאת, לאחר מכן אפשרי שהשלום והצדק ישלטו בארץ כולה. כולנו נקראים ללכת ולהישאר בארץ הקודש, כשיודעים שאנו חלק מה"חלום של האלוהים". כלומר, זו האשפרות ש"גר זאב עם כבש וזאב וגדי ירבוץ" כפי שמופיע בחזון של ישעיהו הנביא. וזמן, וכי הזמן כפי שמתואר אצל הנביאים יביא "לגן עדן חדש וארץ חדשה". עלינו להאמין שהכל יכול להתרחש. משום שמה שיכול למנוע לממש את המיזם של האל הינו חוסר האמונה שלנו."
בימים הראשונים של כהונתו – האח פרנצ'סקו סמוך ובטוח - שיהיה מעין "חניכות". "לא הנחתי שאוכל לקפוץ ישר למציאות מורכבת כמו זו שבקוסטודיה של ארץ הקודש בהקשר כנסייתי וחברתי שבו מתבקשים האחים הפרנציסקאנים לפעול ולעבוד. אני אקשיב, אני מאמין שהחוויה של בינלאומיות שחוותי במסדר הפרנציסקאני והשירות בו יכולה לסייע לי להיות עם תשומת לב גם להבדלים של תפיסות ותרבויות."
דבר אחד בטוח בעבור האח פאטון: "הלב שלי נמצא בארץ הקודש. מאז שהודיעו לי על המינוי, אני מתחיל לזכור בכל יום בתפילה את האחים הפרנציסקאנים החיים בסוריה, אשר כולם משרתים בכזו דבקות במקומות הקדושים ועובדים בקהילת ובמציאות חברתית מורכבת שבקוסטודיה, אלו אשר עוסקים במרכזים שונים על מנת לא לשכוח את כהני הדת בקומיסאריטים, המחויבים לעבוד לטובת הקוסטודיה בעולם. אני חש בחיבה הרבה שלהם ובהכרת התודה. אני חש כי כולם יקרים לי ואני מצטרף אליהם בתפילה."
ג'וזפה קאפולי
www.terrasanta.net