"ממצרים קראתי לבני" אמר הנביא (הושע י"א:1*. האח הפרנציסקאני המצרי, אימאד קאמל ואהאבה רופאל, נדר את נדריו הסופיים ביום ראשון, ה-31 בינואר, בבית לחם, והתחייב להקדיש עצמו באופן מוחלט למסדר של פרנסיס הקדוש.
האח אימאד, ששמו הינו תרגום למילה "טבילה"בערבית, מגיע מכפר במצרים עילית. "גדלתי במשפחה קתולית קופטית. הוריי היו דוגמא לאהבה והם סייעו לי לגדול בשלום. תמיד אהבתי את הדמות של כהן הדת ומה שהדהים אותי היתה העובדה שהוא איש האלוהים". תמיד חשתי צורך להיות איש האלוהים". הוא הצטרף לפרובינציה הפרנציסקאנית של המשפחה הקדושה במצרים לפני שביקש להיות חלק מהקוסטודיהה של ארץ הקודש. כעת הוא בבית לחם משך השנה וחצי האחרונות. "אני מברך את עולי הרגל אשר מבקרים בשדה הרועים וביעדים היפים שלו. אני מברך ]אותם] עם לב פתוח, חיוך, מעניק לעולי הרגל את מה שהם צריכים, באם זה הסבר, תפילה או ברכה.....זוהי אחריות רבה מבחינה זו שאני מייצג את פרנסיס הקדוש, המסדר [הפרנציסקאני] ואת הקוסטודיה לאנשים אלו.הם לא יזכרו את שמי, אולם רק שהם פגשו פרנציסקאני."
מסיבות פוליטיות, קשה להשיג ויזות ממצרים ולכן רק אחותו של אימאד יכלה להגיע לטקס הנדרים הסופיים שלו. אולם הוא היה מוקף באנשי הקהילה של כנסיית קתרינה הקדושה. חברים והאחים פרנציסקאנים.
כשענה "הנני" לקריאתו של הקוסטוד, האח אימאד הקדיש את חייו לתפילה,צניעות, עוני וציות. מוכן לשאת עדות של ישוע המשיח, לשרת את הכנסייה בעקבותיו של פרנסיס הקדוש, הוא נתן את המתנה המוחלטת והאבסולוטית של חייו בעבור האל. כששכב עם הפנים על הרצפה לפני המזבח הקהילה שרה את השרשרת של הקדושים, ולאחר מכן עמד על רגליו שוב. הוא החזיק את ידיו של הקוסטוד במהלך הנדרים שלו, מבטיח לחיות לפי החוקים של המסדר הפרנציסקאני. לאחר מכן, קיבל מהקוסטוד את ברכתו הטקסית. מחיאות כפיים וקריאות של "לו לו לו" נשמעו בכנסייה בשעה שהאחים העניקו לו חיבוק חם לאח הפרנציסקאני החדש.
"אני חש שמחה רבה רק כשאני חושב על הגדולה של מתנה הדדית זו", אמר. "מבחינתי ההקדשה שלי הינה מתן מהאל, ואני מרגיש כה קטן. אני מודע למגבלותיי ולחטאים שלי ואני רוצה להקדיש את עצמי לאל באם יחפוץ כך האל. הוא בחר בי וקרא לי כפי שאני. אינני ראוי לכך."
הצעדים הבאים של האח אימאד עדיין נסתרים בעבורו. "האדון, למד אותי תמיד להיות קשוב לחסדך, ולהפוך אותי לחלון המסוגל להעביר את קרני האהבה שלך ואת רחמיך, שאתה שולח אלי."
HM
האח אימאד, ששמו הינו תרגום למילה "טבילה"בערבית, מגיע מכפר במצרים עילית. "גדלתי במשפחה קתולית קופטית. הוריי היו דוגמא לאהבה והם סייעו לי לגדול בשלום. תמיד אהבתי את הדמות של כהן הדת ומה שהדהים אותי היתה העובדה שהוא איש האלוהים". תמיד חשתי צורך להיות איש האלוהים". הוא הצטרף לפרובינציה הפרנציסקאנית של המשפחה הקדושה במצרים לפני שביקש להיות חלק מהקוסטודיהה של ארץ הקודש. כעת הוא בבית לחם משך השנה וחצי האחרונות. "אני מברך את עולי הרגל אשר מבקרים בשדה הרועים וביעדים היפים שלו. אני מברך ]אותם] עם לב פתוח, חיוך, מעניק לעולי הרגל את מה שהם צריכים, באם זה הסבר, תפילה או ברכה.....זוהי אחריות רבה מבחינה זו שאני מייצג את פרנסיס הקדוש, המסדר [הפרנציסקאני] ואת הקוסטודיה לאנשים אלו.הם לא יזכרו את שמי, אולם רק שהם פגשו פרנציסקאני."
מסיבות פוליטיות, קשה להשיג ויזות ממצרים ולכן רק אחותו של אימאד יכלה להגיע לטקס הנדרים הסופיים שלו. אולם הוא היה מוקף באנשי הקהילה של כנסיית קתרינה הקדושה. חברים והאחים פרנציסקאנים.
כשענה "הנני" לקריאתו של הקוסטוד, האח אימאד הקדיש את חייו לתפילה,צניעות, עוני וציות. מוכן לשאת עדות של ישוע המשיח, לשרת את הכנסייה בעקבותיו של פרנסיס הקדוש, הוא נתן את המתנה המוחלטת והאבסולוטית של חייו בעבור האל. כששכב עם הפנים על הרצפה לפני המזבח הקהילה שרה את השרשרת של הקדושים, ולאחר מכן עמד על רגליו שוב. הוא החזיק את ידיו של הקוסטוד במהלך הנדרים שלו, מבטיח לחיות לפי החוקים של המסדר הפרנציסקאני. לאחר מכן, קיבל מהקוסטוד את ברכתו הטקסית. מחיאות כפיים וקריאות של "לו לו לו" נשמעו בכנסייה בשעה שהאחים העניקו לו חיבוק חם לאח הפרנציסקאני החדש.
"אני חש שמחה רבה רק כשאני חושב על הגדולה של מתנה הדדית זו", אמר. "מבחינתי ההקדשה שלי הינה מתן מהאל, ואני מרגיש כה קטן. אני מודע למגבלותיי ולחטאים שלי ואני רוצה להקדיש את עצמי לאל באם יחפוץ כך האל. הוא בחר בי וקרא לי כפי שאני. אינני ראוי לכך."
הצעדים הבאים של האח אימאד עדיין נסתרים בעבורו. "האדון, למד אותי תמיד להיות קשוב לחסדך, ולהפוך אותי לחלון המסוגל להעביר את קרני האהבה שלך ואת רחמיך, שאתה שולח אלי."
HM