לאחר הכנות רבות במהלך הימים האחרונים, הנזירים מבית הספר לפרחי כהונה הפרנציסקני היו מוכנים ושמחים כשקיבלו בברכה את אנשי בית הספר לפרחי כהונה האחרים שהיו בירושלים: פרחי הכהונה ממסדר הסלסיאני שממרכז רטיסבון, פרחי הכהונה מאגודת המיסיונרים של אפריקה (המוכרים יותר כ"האבות הלבנים") מסיינט אנה, פרחי הכהונה של האבות בית ארם הלומדים בבית לחם, ולמרות שפרחי הכהונה של הפטריארכאט הלטיני שלחו את התנצלותם, הנוכחות של פרחי הכהונה האורתודוקסים ארמנים, החיים בירושלים לא רחוק משער ציון, היוותה אירוע משמח.
כולם התכנסו לתפילת הערב הראשונה של החג של פרנציסקוס הקדוש. למרות שהחג שייך לכל המשפחה הפרנציסקנית, הוא לבש אופי ייחודי עבור הנזירים הצעירים של המסדר הפרנציסקני, משום שבמהלך התפילה הם חידשו את נדריהם הזמניים בכנסייה מלאת מאמינים, כפי שהם מחדשים בכל שנה עד לנדריהם לתמיד.
כך שהנזירים הצעירים ביותר הם שהיו המארחים של תפילת הערב הראשונה והארוחה החגיגית שבאה לאחריה באחת מחצרות מנזר מושיעינו הקדוש. הארוחה התארחה בשל הפגנות שמחה מקרב כל אותם אנשים צעירים שהלכו בעקבות האל, כל אחד בהתאם לחסדו האלוהי. לאחר מכן פצחו בשירים וריקודים לשמחת כל הנוכחים.
החגיגות במהלך היום היו בעלות אופי רציני יותר והשמחה הייתה פנימית יותר. בהתאם למסורת [1], אב דומינקני, האב גאי טרדיבי, ראש הקהילה החיה במנזר סטפנוס הקדוש המוכר כאקול ביבליק, היה עורך המיסה העיקרי ודרשן.
קהל גדול מאוד הוסיף שמחתו לזו של הפרנציסקנים: חברי הקהילה נזירים ונזירות מהעיר וסביבתה, אך גם, לפי הזמנת הקוסטודיה של ארץ הקודש, נציגים של הכנסיות הקתוליות של הארץ הקדושה (הנונציאטורה האפוסטולית, הפטריארכאט הלטיני, הקתולים יווניים, הקתולים ארמנים, הסורים קתולים, המרוניטים) שהצליחו להשתחרר ממחויבויות קודמות כדי להשתתף באירוע. כמו כן הוזמנו הקונסולים הכלליים השוהים בירושלים (אמריקה, בלגיה, צרפת, יוון, איטליה, ספרד, שוודיה, טורקיה, בריטניה).
לאחר שהוצע כיבוד לכל הנוכחים, הנזירים הפרנציסקנים ואורחיהם המוזמנים סעדו ארוחת בוקר יחדיו בחדר האוכל של מנזר המושיע הקדוש.
האיש העני הקטן מאסיסי, משכין השלום הגדול, ללא ספק שמח בגן העדן לנוכח בניו ההולכים בעקבות המסורת שהייתה כה יקרה לליבו.
MAB
כולם התכנסו לתפילת הערב הראשונה של החג של פרנציסקוס הקדוש. למרות שהחג שייך לכל המשפחה הפרנציסקנית, הוא לבש אופי ייחודי עבור הנזירים הצעירים של המסדר הפרנציסקני, משום שבמהלך התפילה הם חידשו את נדריהם הזמניים בכנסייה מלאת מאמינים, כפי שהם מחדשים בכל שנה עד לנדריהם לתמיד.
כך שהנזירים הצעירים ביותר הם שהיו המארחים של תפילת הערב הראשונה והארוחה החגיגית שבאה לאחריה באחת מחצרות מנזר מושיעינו הקדוש. הארוחה התארחה בשל הפגנות שמחה מקרב כל אותם אנשים צעירים שהלכו בעקבות האל, כל אחד בהתאם לחסדו האלוהי. לאחר מכן פצחו בשירים וריקודים לשמחת כל הנוכחים.
החגיגות במהלך היום היו בעלות אופי רציני יותר והשמחה הייתה פנימית יותר. בהתאם למסורת [1], אב דומינקני, האב גאי טרדיבי, ראש הקהילה החיה במנזר סטפנוס הקדוש המוכר כאקול ביבליק, היה עורך המיסה העיקרי ודרשן.
קהל גדול מאוד הוסיף שמחתו לזו של הפרנציסקנים: חברי הקהילה נזירים ונזירות מהעיר וסביבתה, אך גם, לפי הזמנת הקוסטודיה של ארץ הקודש, נציגים של הכנסיות הקתוליות של הארץ הקדושה (הנונציאטורה האפוסטולית, הפטריארכאט הלטיני, הקתולים יווניים, הקתולים ארמנים, הסורים קתולים, המרוניטים) שהצליחו להשתחרר ממחויבויות קודמות כדי להשתתף באירוע. כמו כן הוזמנו הקונסולים הכלליים השוהים בירושלים (אמריקה, בלגיה, צרפת, יוון, איטליה, ספרד, שוודיה, טורקיה, בריטניה).
לאחר שהוצע כיבוד לכל הנוכחים, הנזירים הפרנציסקנים ואורחיהם המוזמנים סעדו ארוחת בוקר יחדיו בחדר האוכל של מנזר המושיע הקדוש.
האיש העני הקטן מאסיסי, משכין השלום הגדול, ללא ספק שמח בגן העדן לנוכח בניו ההולכים בעקבות המסורת שהייתה כה יקרה לליבו.
MAB