ה-3 במרץ 2014. בערב של יום חמישי, ה-6 במרץ, הקוסטודיה חגגה את האירוע של חנוכת התערוכה המתארת את ביקורו של האפיפיור שאול (פאול) ה-6 בארץ הקודש לפני חמישים שנה. האח הפרנציסקאני אגוסטין הודה למונסיניור לזרטו, שגריר הוותיקן, ולנציגים השונים של הכנסיות המזרחיות על נוכחותם. הוא הציג את התערוכה שתוצג לא רק באולם ה-קוריה שבמנזר הפרנציסקאני של סאן סלבטורה, שבירושלים, אלא גם במרכז המידע הנוצרי (שער יפו), ותכלול גם את המתנות שהעניק האפיפיור שאול ה-6 במהלך ביקורו ושאר מזכרות.
בדברי ההקדמה שלו, האח אגוסטינו סקר את התמיכה של האפיפיור המנוח שאול ה-6 בארץ הקודש באמצעות ייסוד של ארבעה מוסדות: המכון האקומני שב-טנטור, מכון אפאטה (שכיום מטפל ביות מ-170 ילדים בעלי לקות שמיעה), אוניברסיטת בית לחם (הראשונה מהאוניברסיטאות שבעבר הירדן) ומאז ייסודה סיימו את לימודיהם בה יותר מ-14,500 צעירים פלסטינים ולבסוף – מרכז המידע הנוצרי, הממוקם בשער יפו.
הנזירה פרידה נאסר מהמסדר של אחיות יוסף של ההתגלות דיברה וסיפרה אודות ההתנסות שלה כילדה, סיפרה אודות חוסר הסבלנות שלה אז בהמתנה להגעתו של האפיפיור שאול ה-6 לבית לחם בשנת 1964. היא נבחרה מתוך 12 ילדים לקבל את פני האפיפיור, והיא הזכירה את אופיו המיוחד של עליה לרגל זו, שבמסגרתה תנועת הצופים, שחגגו תוך התלהבות רבה, והתלהבות זו נמשכה שלושה ימים. זיכרונותיה זכו לתיעוד של סרט דוקומנטרי מהארכיב. (לצפייה:
https://www.youtube.com/watch?v=PSMalnpwkaY.)
הקהל צפה בירושלים חקלאית בעיקרה, קהל נלהב ושמח ואפיפיור שהתרגש עד דמעות במספר אירועים במקומות שבו חי ומת ישוע המשיח הגואל.
איירין בושטי, מתנדבת של הקוסטודיה שהעריצה באופן אישי ונלהב את האפיפיור שאול ה-6 תיארה את המקבילות המעניינות בין ביקורו של שאול ה-6 ובין האפיפיור הנוכחי. בהזכירה את השנים שבהן שהה שאול ה-6 באיטליה, היא הדגישה את מעורבותו במועצת הוותיקן השנייה, כמו גם את קרבתו לאנשים. "בפעולותיהם, הן האפיפיור שאול ה-6 והן פרנסיס מבטאים את האמפטיה העמוקה שלהם לאנשים. הם אפיפיורים עדינים שנוטים להקשיב לאדם העכשווי, אדם הנושא עדות יותר מאשר פועל כאדם המנהל שיחה בין כהן דת ובין מאמין."
לסיום, האב אלכסנדר וינוגרדסקי מהפטריארכיה היוונית אורתודוכסית, הדגיש את המאפיינים של ביקורו של האפיפיור שאול ה-6: מפגשים אקומניים עם הפטריארך האורתודוכסי של קונסטנטינופול, אתנגוראס. הוא יכול היה להסתמך על משמעות רבה של אירוע זה לאחר 900 שנה של דממה ואדישות שבין המערב והמזרח. הוא דיבר באופן מאורגן מסביב לשני פעילויות ששתי הכנסיות מבצעות במהלך הפיוס ביניהן: סיום של ההחרמה ההדדית שהתרחשה מאז 1054 והחזרה של גופתו של הקדוש מר סאבא למנזר הקרוי על שמו בשנת 1965. האחרון היה מעשה משמעותי ביותר מכיוון שה-טיפיקון של הזרם הביזנטי כפי שמוגדר ע"י הקודש סאבא יכל להיהפך ללוח שנה ליטורגי ("אורדו") של הכנסייה האורתודוכסית ויכול להשפיע על מספר רב של כנסיות מזרחיות.
לפני שהקהל יכול היה לגלות את 14 הלוחות של התערוכה היכן שצילומים וטקסטים של נאומיו הציבוריים של שאול ה-6 הוצגו, נכללו גם מתנות רבות ערך שהוצגו ע"י האפיפיור במהלך ביקורו ("דיאדם", שושנה מוזהבת לבית לחם וענף זית מוזהב לכנסיית הקבר). הקוסטוד , פיירבטיסטה פיצהבלה, ומונסיניור לזרטו נעלו יחידו את התוכנית ע"י הזכרה שכל הקשור לביקורו של האפיפיור שאול ה-6 נשמר עד ימינו תודות לתפילה ולאהבה, שלבדן יכולות לשנות את הרגעי למסר לעולם ועד.
בדברי ההקדמה שלו, האח אגוסטינו סקר את התמיכה של האפיפיור המנוח שאול ה-6 בארץ הקודש באמצעות ייסוד של ארבעה מוסדות: המכון האקומני שב-טנטור, מכון אפאטה (שכיום מטפל ביות מ-170 ילדים בעלי לקות שמיעה), אוניברסיטת בית לחם (הראשונה מהאוניברסיטאות שבעבר הירדן) ומאז ייסודה סיימו את לימודיהם בה יותר מ-14,500 צעירים פלסטינים ולבסוף – מרכז המידע הנוצרי, הממוקם בשער יפו.
הנזירה פרידה נאסר מהמסדר של אחיות יוסף של ההתגלות דיברה וסיפרה אודות ההתנסות שלה כילדה, סיפרה אודות חוסר הסבלנות שלה אז בהמתנה להגעתו של האפיפיור שאול ה-6 לבית לחם בשנת 1964. היא נבחרה מתוך 12 ילדים לקבל את פני האפיפיור, והיא הזכירה את אופיו המיוחד של עליה לרגל זו, שבמסגרתה תנועת הצופים, שחגגו תוך התלהבות רבה, והתלהבות זו נמשכה שלושה ימים. זיכרונותיה זכו לתיעוד של סרט דוקומנטרי מהארכיב. (לצפייה:
https://www.youtube.com/watch?v=PSMalnpwkaY.)
הקהל צפה בירושלים חקלאית בעיקרה, קהל נלהב ושמח ואפיפיור שהתרגש עד דמעות במספר אירועים במקומות שבו חי ומת ישוע המשיח הגואל.
איירין בושטי, מתנדבת של הקוסטודיה שהעריצה באופן אישי ונלהב את האפיפיור שאול ה-6 תיארה את המקבילות המעניינות בין ביקורו של שאול ה-6 ובין האפיפיור הנוכחי. בהזכירה את השנים שבהן שהה שאול ה-6 באיטליה, היא הדגישה את מעורבותו במועצת הוותיקן השנייה, כמו גם את קרבתו לאנשים. "בפעולותיהם, הן האפיפיור שאול ה-6 והן פרנסיס מבטאים את האמפטיה העמוקה שלהם לאנשים. הם אפיפיורים עדינים שנוטים להקשיב לאדם העכשווי, אדם הנושא עדות יותר מאשר פועל כאדם המנהל שיחה בין כהן דת ובין מאמין."
לסיום, האב אלכסנדר וינוגרדסקי מהפטריארכיה היוונית אורתודוכסית, הדגיש את המאפיינים של ביקורו של האפיפיור שאול ה-6: מפגשים אקומניים עם הפטריארך האורתודוכסי של קונסטנטינופול, אתנגוראס. הוא יכול היה להסתמך על משמעות רבה של אירוע זה לאחר 900 שנה של דממה ואדישות שבין המערב והמזרח. הוא דיבר באופן מאורגן מסביב לשני פעילויות ששתי הכנסיות מבצעות במהלך הפיוס ביניהן: סיום של ההחרמה ההדדית שהתרחשה מאז 1054 והחזרה של גופתו של הקדוש מר סאבא למנזר הקרוי על שמו בשנת 1965. האחרון היה מעשה משמעותי ביותר מכיוון שה-טיפיקון של הזרם הביזנטי כפי שמוגדר ע"י הקודש סאבא יכל להיהפך ללוח שנה ליטורגי ("אורדו") של הכנסייה האורתודוכסית ויכול להשפיע על מספר רב של כנסיות מזרחיות.
לפני שהקהל יכול היה לגלות את 14 הלוחות של התערוכה היכן שצילומים וטקסטים של נאומיו הציבוריים של שאול ה-6 הוצגו, נכללו גם מתנות רבות ערך שהוצגו ע"י האפיפיור במהלך ביקורו ("דיאדם", שושנה מוזהבת לבית לחם וענף זית מוזהב לכנסיית הקבר). הקוסטוד , פיירבטיסטה פיצהבלה, ומונסיניור לזרטו נעלו יחידו את התוכנית ע"י הזכרה שכל הקשור לביקורו של האפיפיור שאול ה-6 נשמר עד ימינו תודות לתפילה ולאהבה, שלבדן יכולות לשנות את הרגעי למסר לעולם ועד.