ביום שישי, ה-19 בפברואר, נערכו הבחירות לראש המנזר החדשה ולמועצה.
בקפלה השקטה של המנזר, נזירה אחת ערכה את הסידורים האחרונים לפני הטקס, אשר נערך ע"י מונסיניור פואד טוואל, הפטריארך הלטיני של ירושלים. אי לכך, זמן קצר לאחר מכן, ניתן היה לשמוע את הנזירות מתקרבות, כשנעו בתהלוכה מהמתחם הסגור, מלוות ע"י הפטריארך וע"י האח הפרנציסקאני סטפן מילוסוביץ, ומשלחת הפטריארך עבור קהילה דתית זו.
הפטריארך החל בטקס ע"י הכרזה על תוצאות הבחירות. להלן הנזירות החדשות שנבחרו: האחות מריה-קיארה בוסקו, שנבחרה להיות אם המנזר; קיארה כריסטינה לאני, כסגנית אם המנזר והאחות מרי מנצרת , התוספת החדשה ביותר לקהילה כ-דיסקריט.
"הפרק של בחירה הינה אירוע בתוך הכנסייה", הסבירה אם המנזר, שעדיין נרגשת מהבחירה בה, "לכן הפטריארך נוכח. אולם זה גם משב אוויר חדש לקהילה שלנו, מכיוון שזהו הזמן שבו רצון האל התבצע. זהו זמן שבו הקהילה עוצרת ולוקחת פסק זמן על מנת להרהר בחיי הקהילה, כך שיכולות לנוע יחד, קדימה. ברוחניות פרנציסקאנית, זו קהילה שעובדת יחדיו, לא רק אם המנזר מובילה."
לאחר שהוכרזו התוצאות, הפטריארך מסר את סימן האחריות [לאם המנזר] - מפתחות והחותם של המנזר. אם המנזר מיד חיבקה את כל האחיות שלה, ושאר האחיות שהינן חלק מהמועצה, עשו אותו דבר. כשנשאלו אודות המשמעות של בחירות אלו, הנזירה מריה-קיארה הסבירה: "אין זו שאלה של דמוקרטיה בתוך הקהילה. קלרה הקדושה אמרה שאם המנזר הינה משרתת של כל האחיות ונמצאת בשירות של אחדות הקהילה. היא נזירה אחת מתוך כל הנזירות, אולם היא בתפקיד של אחדות, הדרכה, אולם בעיקר של שירות."
המנזר של קלרה הקדושה בירושלים נוסד בשנת 1888 ע"י קהילה צרפתית של פארי לה מוניאל. מאז האוברול בשנת 2008, בסיוע של הפטריארך ושל האב הקוסטוד, מקום התפילה הזה מקושר לעיר האיטלקית אסיזי. כיום, הקהילה מורכבת מ-11 נזירות משלושה לאומים שונים (איטליה, צרפת ו-רואנדה) והןנהנות מיציבות וממשב רוח חדש.
בירושלים, הנזירות של קלריסה הענייה נמצאות באחדות עם כנסיית האם של ירושלים. הן מתפללות והינן מעין נוכחות של שלום עם קהילות מהרהרות אחרות. "המיקום שבין ירושלים ובין בית לחם, אנו מוקפות ברז של הפדות. כעת הקריאה למען הכנסייה שלנו נטועה בארץ זו ובעור שירות לאנשים המקומיים שכאן ובאו מרחוק. התפילות של חיינו "חסרי הצורך", במשמעות מסחרית וכלכלית של המילה, מאפשרות לנו לעזור לכל מי שנזקק, באמצעות האחדות עם הכנסייה. אין אנשים אינדיבידואליים בישוע המשיח, אנו גוף אחד. התפילה שלנו כמו שורשי העץ, שנסתרים מהעין אולם העץ לא יכול לחיות ללא השורשים שלו. הקלריסות העניות, כמו קהילות אחרות, יש להן מקום ויעדים בכנסייה; דבר זה נסתר אולם גם קשור לאחרים באמצעות התפילה."
בקפלה השקטה של המנזר, נזירה אחת ערכה את הסידורים האחרונים לפני הטקס, אשר נערך ע"י מונסיניור פואד טוואל, הפטריארך הלטיני של ירושלים. אי לכך, זמן קצר לאחר מכן, ניתן היה לשמוע את הנזירות מתקרבות, כשנעו בתהלוכה מהמתחם הסגור, מלוות ע"י הפטריארך וע"י האח הפרנציסקאני סטפן מילוסוביץ, ומשלחת הפטריארך עבור קהילה דתית זו.
הפטריארך החל בטקס ע"י הכרזה על תוצאות הבחירות. להלן הנזירות החדשות שנבחרו: האחות מריה-קיארה בוסקו, שנבחרה להיות אם המנזר; קיארה כריסטינה לאני, כסגנית אם המנזר והאחות מרי מנצרת , התוספת החדשה ביותר לקהילה כ-דיסקריט.
"הפרק של בחירה הינה אירוע בתוך הכנסייה", הסבירה אם המנזר, שעדיין נרגשת מהבחירה בה, "לכן הפטריארך נוכח. אולם זה גם משב אוויר חדש לקהילה שלנו, מכיוון שזהו הזמן שבו רצון האל התבצע. זהו זמן שבו הקהילה עוצרת ולוקחת פסק זמן על מנת להרהר בחיי הקהילה, כך שיכולות לנוע יחד, קדימה. ברוחניות פרנציסקאנית, זו קהילה שעובדת יחדיו, לא רק אם המנזר מובילה."
לאחר שהוכרזו התוצאות, הפטריארך מסר את סימן האחריות [לאם המנזר] - מפתחות והחותם של המנזר. אם המנזר מיד חיבקה את כל האחיות שלה, ושאר האחיות שהינן חלק מהמועצה, עשו אותו דבר. כשנשאלו אודות המשמעות של בחירות אלו, הנזירה מריה-קיארה הסבירה: "אין זו שאלה של דמוקרטיה בתוך הקהילה. קלרה הקדושה אמרה שאם המנזר הינה משרתת של כל האחיות ונמצאת בשירות של אחדות הקהילה. היא נזירה אחת מתוך כל הנזירות, אולם היא בתפקיד של אחדות, הדרכה, אולם בעיקר של שירות."
המנזר של קלרה הקדושה בירושלים נוסד בשנת 1888 ע"י קהילה צרפתית של פארי לה מוניאל. מאז האוברול בשנת 2008, בסיוע של הפטריארך ושל האב הקוסטוד, מקום התפילה הזה מקושר לעיר האיטלקית אסיזי. כיום, הקהילה מורכבת מ-11 נזירות משלושה לאומים שונים (איטליה, צרפת ו-רואנדה) והןנהנות מיציבות וממשב רוח חדש.
בירושלים, הנזירות של קלריסה הענייה נמצאות באחדות עם כנסיית האם של ירושלים. הן מתפללות והינן מעין נוכחות של שלום עם קהילות מהרהרות אחרות. "המיקום שבין ירושלים ובין בית לחם, אנו מוקפות ברז של הפדות. כעת הקריאה למען הכנסייה שלנו נטועה בארץ זו ובעור שירות לאנשים המקומיים שכאן ובאו מרחוק. התפילות של חיינו "חסרי הצורך", במשמעות מסחרית וכלכלית של המילה, מאפשרות לנו לעזור לכל מי שנזקק, באמצעות האחדות עם הכנסייה. אין אנשים אינדיבידואליים בישוע המשיח, אנו גוף אחד. התפילה שלנו כמו שורשי העץ, שנסתרים מהעין אולם העץ לא יכול לחיות ללא השורשים שלו. הקלריסות העניות, כמו קהילות אחרות, יש להן מקום ויעדים בכנסייה; דבר זה נסתר אולם גם קשור לאחרים באמצעות התפילה."