ישירות מכנסיית סנטה מריה מג'ורה, לאחר הכנות זהירות, השריד של האבוס הקדוש של ישוע, הוענק כמתנה לקוסטודיה של ארץ הקודש מאת האפיפיור פרנסיס, ואשר הגיע לירושלים ביום שישי ה-29 בנובמבר. האירוע של יום זה,שכבר יקר לליבם של הפרנציסקאנים לרגל יום החג של הזכרון של כל הקדושים של המסדר הפרנציסקאני ושל אישוש של החוקה [של המסדר הפרנציסקאני] הפך לאירוע כפול אחד.
עוד חג מולד התקיים בקפלה הקטנה של "גבירתנו של השלום", הממוקם במתחם של נוטרה דאם, היכן שנערכה סעודת האדון בשעות הבוקר. שגריר הוותיקן לישראל ולקפריסין, השגריר של האפיפיור לירושלים ולרשות הפלסטינית, מונסיניור לאופולדו ג'ירלי ערך את סעודת האדון, ביחד עם הקוסטוד של ארץ הקודש, האח פרנצ'סקו פאטון,על ידי המנהל של המרכז של נוטרה דאם, האב חואן סולנה ועל ידי כהני דת מסייעים נוספים. "על ידי קבלת מתנה זו מאת האפיפיור פרנסיס, עם אמונה נלהבת, השמחה שלנו לא יכולה להיות שטחית אלא מעמיקה", הדגיש מונסיניור ג'ירלי במהלך הדרשה שלו. "השריד של העץ מכוון את מבטנו אל הגולגלתא, מסמל את האחדות בין הרז של חג הפסחא ושל חג המולד. הערבוב של אהבת האל עבור ההיסטוריה של האנשים עוברת באמצעות העץ, אשר מופיע הן כעץ של הצלב והן העץ של האבוס". בסופו של אירוע ההוחדה [אוכריסטיה, בלעז], עולי הרגל והנוצרים המקומיים זכו להזדמנות לתת כבוד לשריד [של האבוס].
בשעות אחר הצהריים, האחים הפרנציסקאנים הלכו למרכז של נוטרה דאם על מנת לבצע את טקס ההעברה [של השריד]. המזמור הושר בתוך הקפלה, לאחר מכן הוקראו המקראות של יום חג המולד, תוך הכללת הטקסט מספר הבשורה לפי לוקאס, המתאר את לידתו של ישוע (ספר הבשורה לפי לוקאס, ב:1-14). היה זה שוב מונסיניור ג'ירלי שהעיר על כך. "לפנינו יש את הפיסה היקרה: זכה למגע הליטוף של ידיה הרכות של מרים, על ידי ידיו המחוספסות של יוסף ואשר ידיו הזעירות של התינוק האלוהי שנגעו בו", השגריר של הוותיקן הזכיר, "מי ייתן והחזרה לבית לחם של שריד עץ קדוש זה יעלה בנו את השאיפה המעמיקה להיות עדות של האל. כעת זהו ליבנו שהוא האבוס: האבוס הקדוש של האל יצר אדם."
השגריר של הוותיקן לאחר מכן קרא את המכתב מאת הקרדינל סטניסלאו רילקו, האב האחראי על הבזיליקה [האפיפיורית] של סנטה מריה מג'ורה, שנשלח אל האח [הפרנציסקאני] פרנצ'סקו פאטון. במכתב, הקרדינל הזכיר את ההיסטריה ואת החשיבות של המתנה של האבוס הקדוש לבזיליקה של שבה הוא מכהן, ואשר נקראה עם הזמן "בית לחם של רומא": האפיפיור גריגור השלישי הפך את זה למקום קדוש אמיתי, לא רק אם האלוהים אלא גם הלידה של ישוע המשיח אדוננו". האפיפיור פרנסיס צרף את ברכתו למתנה זו, והמכתב ממשיך, "ועם רצון נלהב שמתנה זו תזכה להערכה ולכבוד כשריד שיוכל לפתוח את הלבבות של אנשים רבים, נשים וגברים, צעירים ומבוגרים, הקשישים והילדים, על מנת
לקבל עם דבקות מחודשת של אמונה ואהבה רז ששינה את מהלך ההיסטוריה. האפיפיור מאחל כי בייחוד המסר של השלום שאותו בישרו המלאכים בליל חג המולד לאנשים האהובים על ידי האל, שמשך אלפיים שנה יצא מבית לחם, יביא את המתנה של השלום ושל הפיוס אשר העולם שלנו זקוק לו יותר ויותר."
לאחר קריאת המקראות היה רגע שבו השריד נמסר לידיו של האב הקוסטוד, שלאחר שקיבל לידיו את המתנה, מסר תודה בשמו, בשם הקוסטודיה ובשם המאמינים ועולי הרגל לארץ הקודש. "היום זהו יום נפלא של חגיגה גם משום שקיבלנו את שריד האבוס הקדוש המזכיר את הרז של ההתעברות הטהורה, אשר כה יקר לפרנסיס הקדוש ולמייסד ולמודל של כל הקריאה לשירות הכנסייה שלנו", אמר הקוסטוד. "כבודו," אמר והוסיף, כשמתייחס לשגריר הוותיקן ג'ירלי, "אנא מסור לאפיפיור פרנסיס את הכרת התודה שלנו בעבור מתנה זו. אנא הבטח לו שאנו לא נגביל את השריד הזה רק לקוסטודיה , אלא נבטיח שהוא יוצג בכנסייה וכי יביא שמחה של הבשורה,יאחד בין הקהילות הנוצריות השונות של ארץ הקודש וידליק ניצוץ מחודש של אמונה בישוע המשיח."
בסופו של אירוע זה, הוקרא דו"ח הקבלה [של המתנה] ונחתם ולאחר מכן נערכה תהלוכה המלווה בשירה של תפילה, כשהיעד היה כנסיית סאן סלבטורה שבמנזר הפרנציסקאני. בכנסייה, לאחר שהשריד זכה לבל את הקטורת, היתה תפילה עם שיר שמבוצע באבוס במהלך התהלוכה היומית שבבזיליקה של המולד שבבית לחם. לאחר מכן נערכה תפילת ערבית טקסית של יום החג של כל הקדושים של המסדר הפרנציסקאני, כשזה מסמל את סיומו של האירוע של מסירת השריד [הקדוש].
"שריד זה של האבוד הקדוש של ישוע אדוננו, אשר ניתן לנו היום, יכול להיות קריאה עבורנו באמצעותנו – ועבור הנוצרים שלנו ועבור מיליוני עולי רגל, לכרוע ברך לפני בן האלוהים שהושפל והפך עצמו לקטן בשם אהבתו אלינו", סיים ואמר הקוסטוד. "זוהי קריאה לחבק את האל הכל יכול שמתבטא בהופעתו בתינוק חסר ישע, בתינוק של בית לחם ויופיע אפילו ביתר עוצמה בחשיבות הברורה של הצלב."
ג'ובאני מלספינה
