שמחתי מאד לקבל את ההזמנה לדיון זה משום שדבר זה העניק לי את ההזדמנות להביע את תודתי הציבורית למתן לא צפוי זה של השתתפות מקרוב בסינוד הבישופים של המזרח התיכון, שנערך בוותיקן בין התאריכים 10-24 לאוקטובר; ולכך נתונה הערכתי ותודתי הרב. הערב, חילקנו את הנושא בינינו. אני אדבר על הסינוד באופן כללי וכיצד התנהל בשעה שהקוסטוד והאב פרידריך מנס ידברו יותר על תכניו.. כפי שכולם יודעים, הסינוד של הבישופים הינו מוסד מייעץ שהינו בעל אופי קולגיאלי[עמיתי] ואשר כולל הרכב היררכי של הכנסייה. מעל לכל זההו סימן וכלי של יחס של עמיתים של הבישופים של הכנסייה הקתולית. ה- מזכיר זאת לאחר הנושא של האפיפיורות הרומית, דהיינו – האפיפיור והעמיתים הבישופים כמכלול, כפי שההגדרהCIC והמטלות שלו, התפקיד ושאר ההיבטים האחרים מתוארים בקנון 7 (342-348).
בהתייחס לסינוד אשר נערך זה עתה היתה זו "אסיפה מיוחדת של המזרח התיכון" – ולכן לא "אסיפה רגילה" (כפי שנערך, למשל, לפני שנתיים אודות "דבר האל") ואשר קיבץ יחד בישופים מהמזרח התיכון תוך הרהור בנושא: הכנסייה הקתולית במזרח התיכון – סעודת האדון ועדות. המוטו נלקח מהטקסט המקראי רב ההשראה אשר הדהד ללא הפסק באולם הסינוד "וקהל המאמינים היה להם לב אחד ונפש אחת" (מעשי השליחים, ד:32). הסינוד היה בעל מטרה כפולה: לאשר ולחזק את הנוצרים מבחינת זהותם, תודות לדבר האל ולסקרמנטים; לחדש ולקדם את סעודת האדון הכנסייתית בין הכנסיות השונות במזרח התיכון, כך שהן יציעו עדות אוטנטית ויעילה של חיים אשר כוללת בחובה היבטים אקומניים, דיאלוג בין-דתי והבט של מיסיונריות.
המונח "מזרח תיכון" כולל בנוסף לירושלים ולרשות הפלסטינאית 16 מדינות בסדר הבא: בחריין, קפריסין, מצרים, ישראל, אירן, עיראק, ירדן, כווית, לבנון, עומאן, קטאר, ערב הסעודית, סוריה, טורקיה, האמירויות ותימן. זהו אזור גיאוגרפי נרחב הכולל 356,174,000 תושבים שמתוכם הנוצרים הקתולים מהווים רק 5,707,000 או 1.6% מהאוכלוסייה. המזכיר הכללי של הסינוד, מונסיניור ניקולה אטרוביץ, תיאר את הסינוד כאסיפת בישופים של אזור המקרא בהתייחס לארצות המוצא ובהתייחס לבישופים של סעודת האדון התנ"כית בהתייחס לנציגים של כל חמשת היבשות הנוכחים באולם. נכחו 185 אבות הסינוד, פסיפס מייצג למדי של האוניברסאליות של תרבויות ועמים היוצרים את הכנסייה הקתולית במזח התיכון. היו לא מעט (87) אנשי דת בקרב הבישופים, כולל גם 4 מזכירים כלליים בדרגת מפקח. המסדר הפרנציסקאני יוצג ע"י המזכיר הכללי של המסדר הפרנציסקאני ושל הקפוצינים וע"י נזירים מהמזרח התיכון; הבישופים כללו 4 אחים פרנציסקאנים ו-3 קפוצינים.
13 משלחות גם נכחו בסינוד, כל אחת מהן ייצגה כנסיות לא קתוליות וקהילות כנסייתיות, והם הביאו עימם ברכות ורצון טוב. במהלך עבודת הסינוד, רבי ושני נציגים מהאסלאם (סוני ושיעי) דיברו והדגישו את חשיבות הנוכחות הנוצרים בקרב היהודים והמוסלמים וציינו כי באם ייעלמו הנוצרים מהמזרח התיכון, יהיה זה ביש מזל. 34 איש, נשים וגברים, אנשי כנסייה, אנשי דת ועמאים, ומאזינים והם העשירו את השתקפותו של הסינוד בעדותם ובניסיונם החינוכי, הפסטוראלי ובעבודת צדקה הנעשית בעיקר במזרח התיכון. נכחו גם 36 מומחים שהגיעו מהמזרח התיכון. המטלה שלנו היתה לסייע למזכיר הכללי של הסינוד בהעברת סיכומים ותצפיות ולקחת חלק ב"מעגלים זעירים" ולנסח "הצעות" שעליהם יצביעו באולם ואשר יוצגו לאפיפיור.
. ארץ הקודש משני גדות הירדן יוצגה היטב בקרב אבות הסינוד והן בקרב המומחים והצופים והן ע"י נציגים ממשלחות האחווה. חשוב לדווח על אירוע כנסייתי אשר אירע לראשונה בהיסטוריה – נאספו מסביב לבישוף של רומא [אפיפיור] ומסביב לפסטור האוניברסאלי בישופים מכל המזרח התיכון ועבודה רבה נעשתה משך שבועיים אלו. מה חבל שאמצעי התקשורת התעניינו רק במחלוקות משניות הקשורים לנאומים ולטקסטים שהוצאו מהקשרם. לפחות כך חשתי לגבי המקרה של המסר של הסינוד אשר אבות הסינוד דחו אולם אמצעי התקשורת הציגה כטקסט רשמי. ברם זהו דבר משמח שריבוי עיתונים, תחנות רדיו וטלוויזיה שלא להזכיר אמצעי תקשורת אלקטרוניים ראו באירוע של הסינוד כאירוע כנה ושאינו מתעסק בפוליטיקה אלא רק באהבת הכנסייה הקתולית עבור האזור המיוסר של המזרח התיכון והאוכלוסייה שבו, ובייחוד – הנוצרים. עוד יסוד חיובי נוסף היו המפגשים הבלתי מסתיימים, תערוכות ויוזמות שיעדם לפרסם את האירוע הכנסייתי אשר נערך בתוככי הותיקן, אולם ההד שלו הדהד היטב מעבר לכתלים אלו.
וכעת, למספר התרשמות אישיות! נוכחות פיזית ורוחנית באירוע שנסובה סביב האפיפיור בעבור כל הכנסייה בתפילה – הסינוד נפתח ונסתיים בטקס קבלת הלחם והיין [אוכריסטיה בלעז] בבזיליקה של פיטר הקדוש – ובהרהור שהיה מרגש למדי. אזכיר רק שלושה דברים אודות האפיפיור. המילים הראשונות שלו בדרשה מתאריך ה-10 לאוקטובר היו "תודה לאל של ההיסטוריה, משום שאפשר זאת, למרות הקשיים והאירועים המייסרים, שאותם חזה המזרח התיכון, מעת לעת ישוע בכל התקופות מאז ועד היום, ישנה המשכיות של נוכחות נוצרית." גם אני התרשמתי מההמלצות שלא ניתנות לניחום והעיקשות שבוטאו הן בתחילת והן בסיום הדרשה של הסינוד "ללא טקס הלחם והיין לא תוכל להיות עדות: החיים של קבלת הלחם והיין הינם באמת ובתמים עדות גדולה….קבלת הלחם והיין הינם אותם החיים שהאל מתקשר באמצעות רוח הקודש, באמצעות ישוע המשיח. לכן זו מתנה, לא דבר מה שאנו יכולים לבנות באמצעות מאמצינו". נוכחותו הפשוטה והדיסקרטית כאב וכפסטור: האפיפיור התפלל והאזין יותר מאשר דיבר ואף מצא זמן לאכול צהריים עם כל הנקהלים בסינוד והעניק דקה לכל אחד, מברך כל משתתף באופן אישי. עוד רגע נפלא היה בקונצרט שהוקדש לו בערב שבת, ה-16 לאוקטובר, של מיסת הרקוויאם של ורדי.
הסינוד גם ביטא את השונות ואת האחדות של כנסייתו של ישוע המשיח אשר במזרח התיכון מוצאת ביטוי במגוון של ליטורגיה, רוחניות, תרבות ומסורות ארגוניות של שישה כנסיות קתוליות מזרחיות מכובדות: קופטית, יוונית-מלכיתית, סורית, מרונית, קלדנית וארמנית – כמו גם מסורת לטינית. "אפיפניה" ליטורגית נראתה באירוע מסביב לאפיפיור והתפילה באמצע היום כאשר החלה העבודה בכל יום, אולם גם החלפת ניתוח כן וישר, דעות והערכות בנושאים ובדיונים של אבות הסינוד, המשלחות והקהל. מהפנייה הנרגשת של הבישופים של עיקר בנוגע לדאגה בקשר להגירת הנוצרים מהמזרח התיכון, מההצהרה בקשר לקונפליקט ולאי הצדק בייחוד בארץ הקודש אשר גורם סבל לכולם, להזמנה לנוצרים לקבל יחס כאזרחים שווים במדינות האסלאם, מדאגה פסטוראלית לגולה של הנוצרים המזרחיים לקבל סיוע חינוכי ודתי למהגרים נוצריים רבים במזרח התיכון עקב סיבות של אבטלה.
הסינוד סיים את עבודתו (14 קהילות כלליות; 6 מפגשים במעלגים זעירים) עם שני מסמכים: מסר הפונה לאנשי האל ולכל האנשים בעלי רצון טוב ועם 44 הצעות שהוצגו לאפיפיור, אשר עם הסיוע של המועצה המיוחדת של המזרח התיכון של המזכיר הכללי של סינוד הבישופים יכתוב - באם יהי בר מזל – תקציר של לאחרי הסינוד. המסר – ואני מזמין אתכם לקרוא אותו הינו חם ורציני: הוא מרומם ומעניק תקווה ומחויבות לצדק, לפיוס ולשלום. באשר להצעות, מספיק לרפרף בהן , ברשימה הקצרה של הכותרים ולהתרשם מחשיבותם ומעושרן. הנושאים הבאים יופיעו בהקדמה: דבר האל והפסטוראליות המקראית. בחלק אודות הנוכחות הנוצרית במזרח התיכון: זהות הכנסיות הקתוליות במזרח והנשיאה של הצלב, האדמה, ניהול הרכוש, עלייה לרגל, שלום, חשיבות הנוכחות הנוצרית, ההגירה והמהגרים. שני היבטים עוסקים בחלק המוקדש לקבל הלחם והיין הכנסתיים: לב ליבה של הכנסייה הקתולית (התנועות הכנסייתיות החדשות, שיפוט של הפטריארכיה ומצבם של הנוצרים בארצות המפרץ, הקריאה לשירות הכנסייה, השפה הערבית, השיתוף בין הבישופים-כהני הדת-מאמינים והיבטים מעשיים, כהני דת נשואים, סמינריסטים וחיים המוקדשים לאל) והקשר עם כנסיות לא קתוליות וקהילות כנסייתיות (אקומניזם וייסוד של יום משותף למתים על קידוש השם). בחלק המוקדש לעדות, הנושאים שכוסו הינם יצירה נוצרית, פעולות פסטוראליות, מוסדות חינוכיים ובתי ספר, תקשורת, מיסיון, משפחה, צעירים, הפצת הבשורה החדשה, דוקטרינה חברתית של הכנסייה, ליטורגיה, דיאלוג בין-דתי, יהדות, אסלאם והבת המבורכת - מרים הבתולה של המזרח התיכון, אשר הגנתה תהיה לכל ילדי הכנסייה כפי שביטאו את רצונם אבות הסינוד.
ירושלים – המושיע הקדוש [סאן סלבטורה], ה-1 לנובמבר 2010 (תפילת ערבית של חג כל הקדושים) האח הפרנציסקאני קלואדיו בוטיני המכון הפרנציסקאני לחקר המקרא
G. Claudio Bottini OFM Studium Biblicum Franciscanum