חילופי ברכות מסורתית לרגל חג המולד עם הכנסיות הנוצריות בארץ הקודש | Custodia Terrae Sanctae

חילופי ברכות מסורתית לרגל חג המולד עם הכנסיות הנוצריות בארץ הקודש

ירושלים, מנזר סאן סלבטורה, 26-27 בדצמבר 2011

בימים שלאחר חג המולד, 26-26 בדצמבר, כפי שהפך למסורת מבוססת היטב, נציגי הכנסיות הנוצריות השונות של ירושלים, בייחוד אלו המשתפות פעולה במסגרת הסטאטוס קוו וחוקיו, נפגשו למפגש חם של חילופי ברכות באווירה כנה ידידותית ובאווירה של פתיחות. הראשון שהתקבל בקוריה של הקוסטודיה, שבמנזר סאן סלבטורה, בבוקר של ה-26 לחודש, היו נציגים מהכנסייה היוונית אורתודוכסית, לאחר מכן – ב-27 בדצמבר – הארמנים, האתיופים, הקופטים והסורים. בשעות המאוחרות של הבוקר ב-27 בדצמבר, היו אלה הפרנציסקאנים שביקרו את הקהילה המלכיתית על מנת להחליף עימם ברכות לרגל חג המולד.

האורחים התקבלו בחדר ה-דיואן [חדר אורחים רשמי] שבמנזר סאן סלבוטורה ונתקבלו ע"י הקוסטוד, האח פיירבטיסטה פיצהבלה, סגן הקוסטוד (האח ארטמויו ויטורס), המזכיר (האח סילביו הה לה פואנטה) וחלק גדול מקהילת האחים הפרנציסקאנים. קבוצה של אחים פרנציסקאנים צעירים, תלמידים במכון הפרנציסקאני לחקר המקרא, גם נכחו והמנגינות שהם ניגנו עם הגיטרות וכלים מוסיקליים נוספים היוו ליווי מענג למבקרים.

לאחר המפגש נערך טקס קצר, שחוזר על עצמו בביקורים השונים: ראשית, ראש המשלחת של האורחים מברך את הקוסטוד ואת כל הקהילה של האחים הפרנציסקאנים, מודה להם על ההזמנה שנתקבלה ומאחל ברכת חג מולד שמח וכמו כן איחולים לעתיד תוך דגש על קשרי חברות עם הפרנציסקאנים; לאחר מכן, הקוסטוד עונה באותה דרך, אומר דברים דומים. ליקרים וממתקים של חג המולד מוגשים בשעה שהשיחה הופכת ללא פורמאלית יותר ויותר עד שהביקור מגיע לסיומו והאורחים עוזבים עם חילופי ברכות הדדיים וחמים. לאחר חג האפיפניה, כשהכנסיות המזרחיות גם יחגגו את חג המולד, יהיה זה הקוסטוד והקהילה הפרנציסקאנית שיבקרו ויחליפו ברכות.

לסיום, בשעות אחר הצהרים המאוחרות ב-27 בדצמבר, נערכה פגישה בקוסטודיה לרגל חילופי ברכות מסורתית, אולם פורמאלית פחות מאשר עם הכנסיות הנוצריות, עם הפטריארך הלטיני של ירושלים, מונסיניור פואד טוואל ולאחר מכן עם שגריר הוותיקן, מונסיניור אנטוניו פרנקו שעימו דיבר הקוסטוד בקצרה אודות חגיגות חג המולד שנחוגו לפני מספר ימים ובמהלכן, כרגיל, כולם היו מעורבים בליטורגיה מורכבת ועם דרישות ארגוניות וביטחוניות.

מאת – קתרינה פופה פדראטי
תמונות – מרקו גבסו