הצגת המכתב האפיפיורי "לאודאוטו סי" [אמרו כן] לחברה הישראלית והפלסטינית ודיון על "אקולוגיה אינטגראלית": היה זה היעד של הכנס שהתקיים ב-12 במרץ במרכז של נוטרה דאם שבירושלים. כמעט שלוש שנים לאחר הפרסום של "לאודאוטו סי", הקריאה של האפיפיור במסגרת המכתב האפיפיורי "לכל אדם החי בכדור הארץ הזה" היתה נקודת ההתחלה עבור כל הדוברים, שבאים משלושת הדתות המונותיאיסטיות, אשר העניקו את נקודת המבט שלהם על התימה של אקולוגיה. אירוע זה, שאורגן על ידי המחלקה של צדק, שלום ושלמות הבריאה [של הקוסטודיה], ולקחו בה חלק נוצרים, יהודים ומוסלמים, שהקשיבו קשב רב ושאלו שאלות.
נכח באירוע גם כן הקרדינל פיטר טורסון, האחראי על המחלקה של ההתפתחות האינטגראלית האנושית. "שירות עבור התפתחות אינטגראלית אנושית יש לה אתגרים רבים, רבים מהם קשורים ל"אקולוגיה אינטגראלית", אמר הקרדינל. "זה עוסק בהרחקה, אדישות, חוסר שוויון, העדר סולידריות ולאחר מכן בקונפליקטים המשפיעים על מדינות רבות ועל אוכלוסיות." בתגובה למה שהאפיפיור פרנסיס אושש ב"לאודאוטו סי", מונסיניור טורקסון הדגיש כי אנו חייבים לעבוד עבור "המרת לב אקולוגית" הקוראת לא רק לפרטים אלא לקהילה לפעול באופן פעיל.
כבוד לבריאה הינו מונח המודגש גם כן בקוראן, כפי שאמר פרופ' מוחמד ס' דגאני דאודי, מנהל ומייסד המכון האקדמי לבוגרים ווסטיה והסביר בנאומו "הקוראן הקדוש כפי שנתפס על ידי כל המוסלמים כמקור עיקרי לדוקטרינה איסלאמית ואמונות, מאשש כי האל ברא את האדם בכדור הארץ וכי כדור הארץ הינו בריאתו של האל, המוענקת על ידי חסד של הבורא לאנושות עבורנו על מנת להעריץ אותה. זוהי חובתנו והאחריות שלנו לעשות שימוש בטבע שאותו העניק לנו האל והוא רוצה שאנו נגן ועליו ונשמר אותו."
"המטלה האקולוגית המיועדת לאנושות מתבטאת במדרש בספר קהלת (קהלת רבא 7, חלק 28)", אמר הרב דיויד רוזן, המנהל הבינלאומי של סוגיות בין דתיות. מהמדרש עולים שלושה לקחים שניתן להפיק: הבריאה שייכת לאל שיצר אותה; האנושות הינה במציאות שותפה של האל בבריאה; ושלאדם ישנה אחריות לשמר את הבריאה. מסיבה זו, על מנת לשקם מחדש את מערכת היחסים עם האלוהות והסביבה, יהודים מאמינים שומרים על המנוחה בשבת ומכבדים את שנת השבתון [שנת שמיטה] , שבמהלכה הם מתירים את האדמה ללא עיבוד לזמן מה.
פרופ' סטפנו זמני, פרופסור לכלכלה באוניברסיטת בולוניה וחבר באקדמיה האפיפיורית למדעי החברה, לאחר מכן התמקד ביעד של רחמים בתחום הכלכלי: "מתן צורה לשוק, להפוך אותו לאנושי. חברה לא יכולה להתקדם בדרך של התפתחות אנושית אינטגראלית על ידי שמירה על קוד של יעילות ועל קוד של אחווה הנמצאים בסתירה האחד מהשני", אמר הפרופסור.
המסקנות של היום סוכמו על ידי הקרדינל פיטר טורקסון. על מנת להבין טוב יותר את המסר של "לאודאוטו סי" [אמרו כן], הקרדינל הציע לשים את הדגש על שבעת ה-סי [האות "סי" באנגלית]: המשכיות, קולגיאליות, המרת הלב, דאגה, שיחה/דיון, אזרחות והרהור. היעד של האדם הינו "המרת הלב בהבט אקולוגי" המביא ל"אזרחות אקולוגית", כבוד לסביבה ולהרהור בפלאי הבריאה.
ביאטריס גוארארה
