רחובותיה של העיר העתיקה ביום הראשון השני של צום הארבעים עמוסים בתיירים ועולי רגל. התהלוכה של הפרנציסקאנים שהלכו להיפגש עם הפטריארך ולאסוף אותו, יוצג היום ע"י מונסיניור קאמאל בתיש, שהלך אחרי ה"קוואס" שהיכה במדרכות האבן עם מקלו. ההמונים נותרו שם, פחות או יותר.
המשטרה הישראלית הקימה לפני כן מעין מחסום על מנת לנתב את ההמונים, רבים מהם שהיו שמחים מאד לקחת חלק ב"אטרקציה" זו.
"תקופת צום הארבעים הינה תקופה מיוחדת, לא רק של צום, אלא של תפילה. אנו מדגישים זאת בכנסיית הקבר", הסביר האח הממונה האח פרגוס קלרק, "עם טקסיות מיוחדת. לאחר הכניסה, הטקסיות ממשיכה בתהלוכה, מחיה מחדש את הייסורים של ישוע בבזיליקה. כשומרים של האתרים, אנו הפרנציסקאנים קיבלנו את הפטריארך כבישוף של ירושלים, ומקיפים אותו בסממנים מיוחדים של כבוד כשהוא נכנס לכאן".
בתוך הבזיליקה מדברים בכל השפות, אולם כאשר התהלוכה עוברת, ישנו שקט, מפנים מרחב לתפילת האחים הפרנציסקאנים.
"אנו עורכים את התהלוכה הזו בכל יום", הסביר האח ארטמיו ויטורס, סגן הקוסטוד. "כניסות טקסיות מתרחשות מספר פעמים בשנה, על מנת לקבל את הקוסטוד או את הפטריארך, למשל, למשל ביום החג של גוף המשיח או ביום החג של הצלב הקדוש וגם במהלך צום הארבעים. בעבר, התהלוכה היתה קבלת עולי הרגל לצלילי "תה דאום" לפני שהם ליוו את האחים הפרנציסקאנים במהלך התהלוכה. במהלך תקופת צום הארבעים, התהלוכה הינה טקסית ולרבות כוללת 80 אחים פרנציסקאנים מסאן סלבטורה. האחים והלכים כעולי רגל על מנת לפגוש את הפטריארך ורק אחד מהם נשאר לצידו במהלך כל התהלוכה."
האח ארטמיו משיך ומסביר: "שלושת הנקודות החשובות ביותר בתהלוכה הינן חדר האבירים, היכן ששרים אץ "ווקסילה רג'יס", ההמנון הבסיסי של הצליבה; לפני הקבר, היכן שהעוגב הגדול מדגישם כי עברנו לשלב חדש, שלב של שמחה בתקומה; ולבסוף – בקפלה של ההתגלות, ששם שרים למרים המגדלית, "אל פחד, מי שראית מת קם לתחייה". כמובן, בתקופת הצום, אין אנו שרים הללויה, אולם אנו ממשיכים ומספרים אודות תקומתו של ישוע המשיח ".
לאחר התהלוכה היומית של האחים בכנסיית הקבר, שהינה יפה כתהלוכה טקסית, זו הדרך הבטוחה ביותר להתפלל בכנסיית הקבר ללא כל קשר לסוגיה של עד כמה צפוף שם.
המשטרה הישראלית הקימה לפני כן מעין מחסום על מנת לנתב את ההמונים, רבים מהם שהיו שמחים מאד לקחת חלק ב"אטרקציה" זו.
"תקופת צום הארבעים הינה תקופה מיוחדת, לא רק של צום, אלא של תפילה. אנו מדגישים זאת בכנסיית הקבר", הסביר האח הממונה האח פרגוס קלרק, "עם טקסיות מיוחדת. לאחר הכניסה, הטקסיות ממשיכה בתהלוכה, מחיה מחדש את הייסורים של ישוע בבזיליקה. כשומרים של האתרים, אנו הפרנציסקאנים קיבלנו את הפטריארך כבישוף של ירושלים, ומקיפים אותו בסממנים מיוחדים של כבוד כשהוא נכנס לכאן".
בתוך הבזיליקה מדברים בכל השפות, אולם כאשר התהלוכה עוברת, ישנו שקט, מפנים מרחב לתפילת האחים הפרנציסקאנים.
"אנו עורכים את התהלוכה הזו בכל יום", הסביר האח ארטמיו ויטורס, סגן הקוסטוד. "כניסות טקסיות מתרחשות מספר פעמים בשנה, על מנת לקבל את הקוסטוד או את הפטריארך, למשל, למשל ביום החג של גוף המשיח או ביום החג של הצלב הקדוש וגם במהלך צום הארבעים. בעבר, התהלוכה היתה קבלת עולי הרגל לצלילי "תה דאום" לפני שהם ליוו את האחים הפרנציסקאנים במהלך התהלוכה. במהלך תקופת צום הארבעים, התהלוכה הינה טקסית ולרבות כוללת 80 אחים פרנציסקאנים מסאן סלבטורה. האחים והלכים כעולי רגל על מנת לפגוש את הפטריארך ורק אחד מהם נשאר לצידו במהלך כל התהלוכה."
האח ארטמיו משיך ומסביר: "שלושת הנקודות החשובות ביותר בתהלוכה הינן חדר האבירים, היכן ששרים אץ "ווקסילה רג'יס", ההמנון הבסיסי של הצליבה; לפני הקבר, היכן שהעוגב הגדול מדגישם כי עברנו לשלב חדש, שלב של שמחה בתקומה; ולבסוף – בקפלה של ההתגלות, ששם שרים למרים המגדלית, "אל פחד, מי שראית מת קם לתחייה". כמובן, בתקופת הצום, אין אנו שרים הללויה, אולם אנו ממשיכים ומספרים אודות תקומתו של ישוע המשיח ".
לאחר התהלוכה היומית של האחים בכנסיית הקבר, שהינה יפה כתהלוכה טקסית, זו הדרך הבטוחה ביותר להתפלל בכנסיית הקבר ללא כל קשר לסוגיה של עד כמה צפוף שם.