"ברוכה את בנשים וברוך פרי בטנך" (ספר הבשורה לפי לוקאס, א:42). יום החג של העלייה השמיימה החל בירושלים בתהלוכה בגן של גת שמנים.
בסמוך לקבר של מרים הבתולה, שגריר הוותיקן, מונסיניור לזרוטו, ערך אך הטקס של ליל השימורים שהביא אליו את אנשי הקהילה, אנשי דת ועולי רגל (אנשי דת). החלק הראשון של הטקס הוקדש למקראות שונות העוסקות בחייה של מרים. לאחר מכן, החלה תהלוכה שהחלה בין עצי הזית והפרחים, ולבסוף הגיעה לבזיליקה של הייסורים. תהלוכת לפידים החייתה את ההמנון של מרים שהושר. לבסוף, הערב הגיע לסיומו לאחר תפילה סופית וברכה לנקהלים. לאחר שהודה למאמינים שנכחו, הקהילה של המנזר של גת שמנים הזמינה את כולם לגלידה.
ב-15 באוגוסט, סעודת אדון טקסית נערכה בבזיליקה של גת שמנים. אירוע זה נערך השנה על ידי האח דוברומיר ג'סטל, סגן הקוסטוד, בנוכחות מונסיניור סזאר אוגוסטו פרנקו מרטינז, הבישוף של סגוביה. הכנסייה היתה מלאה ועמוסה בעולי רגל שהגיעו על מנת להתפלל עם האחים הפרנציסקאנים. הליטורגיה של דבר ה' היה בשפה הערבית,ולאחר מכן באנגלית וכמו כן, ספר הבשורה הושר בערבית.
בדרשה שלו, האח רמזי סידאווי, הדגיש כי "עלינו לתת את ישוע לעולם כפי שעשתה מרים על ידי הסכמתה להתערבות הטהורה שן דבר האל". ואמנם, "מרים היתה תמיד מאוחדת עם בנה וגם בסוף חייה, היא התאחדה איתו. כך שיש את הסוגיה של "איחוד גם במוות". :מרים לא מסרה את בנה ללא ייסורים:".כך שעלינו להתפלל ש"מרים תוכל ללוות אותנו בדרך על מנת לקבל את בנה". אלינו ללכת לפי הדוגמא של מרים, שידעה להיות ענווה ו"ישוע רומם את מרים, בשעה שהיא הניחה אותו באבוס", הדגיש. לאחר מכן היה תהלוכה על ידי אנשי דת מקהילות דתיות שונות שהיה השיא של סעודת האדון.
במערה של הבגידה\בשעה 16:30, נערכה תפילת ערבית על ידי האח דוברומיר ג'סטל בנוכחות של שגררי הוותיקן מונסיניור לזרוטו תפילת הערבית הראשונה במקום הקדוש הפרנציסקאני היה קרוב לקברה של מרים הבתולה. לאחר מכן, כהני הדת והמאמינים הלכו בתהלוכה והתפללו לפני קברה של מרים. היה זה רגע זי גם כן משום שתהלוכה והתפילה, כפי שמפורט בסטאטוס קוו, היו ביום היחידי המותר להתפלל בו בלטינית בקבר של מרים. לבסוף, לאחר תפילה סופית וברכה של הנקהלים, הקהילה של המנזר של גת שמנים הזמינה את כל הנקהלים המאמינים ליהנות מכיבוד קל.
בסמוך לקבר של מרים הבתולה, שגריר הוותיקן, מונסיניור לזרוטו, ערך אך הטקס של ליל השימורים שהביא אליו את אנשי הקהילה, אנשי דת ועולי רגל (אנשי דת). החלק הראשון של הטקס הוקדש למקראות שונות העוסקות בחייה של מרים. לאחר מכן, החלה תהלוכה שהחלה בין עצי הזית והפרחים, ולבסוף הגיעה לבזיליקה של הייסורים. תהלוכת לפידים החייתה את ההמנון של מרים שהושר. לבסוף, הערב הגיע לסיומו לאחר תפילה סופית וברכה לנקהלים. לאחר שהודה למאמינים שנכחו, הקהילה של המנזר של גת שמנים הזמינה את כולם לגלידה.
ב-15 באוגוסט, סעודת אדון טקסית נערכה בבזיליקה של גת שמנים. אירוע זה נערך השנה על ידי האח דוברומיר ג'סטל, סגן הקוסטוד, בנוכחות מונסיניור סזאר אוגוסטו פרנקו מרטינז, הבישוף של סגוביה. הכנסייה היתה מלאה ועמוסה בעולי רגל שהגיעו על מנת להתפלל עם האחים הפרנציסקאנים. הליטורגיה של דבר ה' היה בשפה הערבית,ולאחר מכן באנגלית וכמו כן, ספר הבשורה הושר בערבית.
בדרשה שלו, האח רמזי סידאווי, הדגיש כי "עלינו לתת את ישוע לעולם כפי שעשתה מרים על ידי הסכמתה להתערבות הטהורה שן דבר האל". ואמנם, "מרים היתה תמיד מאוחדת עם בנה וגם בסוף חייה, היא התאחדה איתו. כך שיש את הסוגיה של "איחוד גם במוות". :מרים לא מסרה את בנה ללא ייסורים:".כך שעלינו להתפלל ש"מרים תוכל ללוות אותנו בדרך על מנת לקבל את בנה". אלינו ללכת לפי הדוגמא של מרים, שידעה להיות ענווה ו"ישוע רומם את מרים, בשעה שהיא הניחה אותו באבוס", הדגיש. לאחר מכן היה תהלוכה על ידי אנשי דת מקהילות דתיות שונות שהיה השיא של סעודת האדון.
במערה של הבגידה\בשעה 16:30, נערכה תפילת ערבית על ידי האח דוברומיר ג'סטל בנוכחות של שגררי הוותיקן מונסיניור לזרוטו תפילת הערבית הראשונה במקום הקדוש הפרנציסקאני היה קרוב לקברה של מרים הבתולה. לאחר מכן, כהני הדת והמאמינים הלכו בתהלוכה והתפללו לפני קברה של מרים. היה זה רגע זי גם כן משום שתהלוכה והתפילה, כפי שמפורט בסטאטוס קוו, היו ביום היחידי המותר להתפלל בו בלטינית בקבר של מרים. לבסוף, לאחר תפילה סופית וברכה של הנקהלים, הקהילה של המנזר של גת שמנים הזמינה את כל הנקהלים המאמינים ליהנות מכיבוד קל.