במהלך פרק חג השבועות לפני 800 שנה, הפרנציסקאנים החליטו בפעם הראשונה לשלוח את האחים הפרנציסקאנים לעולם ולפתוח את עצמם לעבודת מיסיון אוניברסאלית. מאות שנים לאחר מכן, הקריאה הפרנציסקאנית לעבודה זו של מיסיון אושרה ואתגרים חדשים צצו. נושאים אלו נידונו בכנס שכותרו הינה "פרנסיס הולך: קריאה לשירות הכנסייה הינה יעד" והתקיים ב-9 במאי באולם של ההתעברות הטהורה שבמנזר של סאן סלבטורה. האח הפרנציסקאני מסימו טדולדי, המזכיר לשעבר של המיסיון ושל הבישור של המסדר הפרנציסקאני, הביא את הדוגמא של פרנסיס הקדוש מאסיזי: "הדוכן הראשון שממנו פרנסיס הטיף היה חייו שלו עצמו."
סדרי עדיפויות ופיתויים
האח הפרנציסקאני הזכיר לאחר מכן חמישה סדרי עדיפויות המסכמים את ההבט של החים במסדר הפרנציסקאני , שהחל ב-1997 עם השר הכללי ג'קומו ביני: חיים עם האל, אחווה, מיעוטים, בישור ופורמציה. היעד הוא "להתמודד עם חמשת סדרי העדיפויות – מהות ומהות של חיינו הפרנציסקאנים." בהתאם לאח מסימו, הדינאמיקה של המיסיון של פרנסיס הקדוש הפכה לנראית באמצעות כל אחד ואחד מההבטים הללו.
כיצד כיום הפרנציסקאנים מבצעים את היעדים [מיסיון] שלהם? עלינו לנעול את הדלת לחמישה פיתויים: "יחסיות של סדרי עדיפות", "המסמך התיאולוגי", יציבות מונרכית, צריכה ואינדיבידואליזם. האח מסימו הסביר כי בקרב כל סדרי העדיפויות האפשריים, הראשון חייב להיות לאהוב את האל, כשלאחר מכן מוביל לתיאולוגיה שהופכת לבשר כך שאינה נותרת רק על הנייר. ההזמנה של האפיפיור פרנסיס "ללכת מעבר לעצמנו" הינה גם אזהרה להתמודד כנגד "יציבות מונרכית", צריכה ואינדיבידואליזם. "עדות, לכן, הינה הצורה הראשונה של הבישור", אמר האח מסימו.
הקוסטודיה
"כנס זה מסייע בידינו לבצע את החיים המיסיונרים שלנו אפילו שישנו שינוי מתמיד, דרך משמחת", אמר האח הפרנציסקאני מרסלו ציצינלי, האח הממונה האחראי על המנזר של סאן סלבטורה שבקוסטודיה. "הוא העניק לנו את המפתח של הקריאה המסייעת לנו לסיים את הפיתויים."
בסיומו של הכנס, האח מסימו אמר מילים חיוביות אודות הקוסטדויה של ארץ הקודש. "הקוסטודיה לבטח הינה הפניה של המסדר עם יופי וחסד שהאחים הפרנציסקאנים חווים בארץ הקודש. האחים הפרנציסקאנים חייבים להיות עסוקים ביצוא של הכריזמה של המיסיון." בין אתגרים אלו הממתינים לבישור החדש, האח הפרנציסקאני תופס אחד כבסיסי: "הקשיבו להזמנה של הצלב של דמיאנו הקדוש: לך, פרנסיס. במילה הראשונה, ישנה כבר את הקריאה לשירות הכנסייה ובשנייה – את היעד [המיסיון]."
לחיות בקרב העני
הנזירה לולה, נזירה של המיסיון הפרנציסקאני של הלב הטהור של מרים, אשר חיה ועובדת בדמשק עם הקוסטודיה, היתה בקרב הנוכחים בקהל. "מה ששמעתי זה נכון", היא אמרה. המצב הקשה של המלחמה הביא אותנו להיפתח. לפני כן היתה לנו שכונה עם צעירים נוצרים שלנו, אולם בשנה זו, החלנו בתמיכה פסיכולוגית במיזם עבור ילדים הסובלים מטראומה מהמלחמה. התחלנו לעבוד עם נוצרים ועם מוסלמים ואני רואה שהעדות שלנו מגיעה למוסלמים לעיתים. כשקיבלנו אותם, הם השתנו: הפנים שלהם יותר שמחות. הבית שלנו והכנסייה שלנו הינם חלק מחייהם כיום." אולם עדיין קשה, לחיות ולהיות עד בחיינו הינה המפתח. האח מסימו גם סיים ואמר: "הרחוב הוא רופא גדול עבור הכנסייה: ישוע לימד ברחוב, עשה ניסים, סיפר לנו מי הוא, כמו במשל של השומרוני הטוב. כך שלפני שאנו יוצרים אסטרטגיות, עלינו ללכת לרחוב על מנת לראות מה העני מלמד אותנו. הם נתנו לנו את זהותנו. על ידי הליכה ברחוב, אנו עם ישוע המשיח."
ביאטריס גוארארה
