המשתתפים בקורס ה-12 במספר של אנימטורים רוחניים לעולי רגל, המאורגן ע"י הקוסטודיה של ארץ הקודש והמכון הפרנציסקאני לחקר המקרא על מנת ליצור אנשי דת וכהני דת אשר יבחרו להיות מדריכי טיולים ולהציע לעולי הרגל ליווי תרבותי רוחני. משתתפים אלו הגיעו לירושלים ב-15 בנובמבר והקבוצה כוללת 37 משתתפים מלאומים שונים (בייחוד איטלקים, ספרדים וארגנטינאים אולם ישנם גם ממלטה ומקוריאה) ולא פחות מ-28 מהם הינם כהני דת. ישנם אנשי דת ואנשים מוקדשים רבים ואף עמאים המחויבים לכנסייה, בייחוד בקשריהם עם ארץ הקודש. "עולי רגל הינם פעילות הכרחית עבור הקוסטודיה", מסביר האח ג'יאנפרנקו פינטו אוסטוני, כיום האחראי על מחלקת עולי הרגל של הקוסטודיה של ארץ הקודש שמושבה ברומא, "ומאז שנת 1400, הפרנציסקאנים ליוו את עולי הרגל: באותה עת שהם יהיו מעטים במספר וישבו במנזר שבהר ציון, הם ערכו את טקסי הוידוי ולאחר מכן החלו במסע העלייה לרגל, הבנה הינה חלק ממעשה החרטה, ועולי הרגל זכו לקבל צלב של מחוז הבישוף – ולכן נקראו צלבנים – ואותו הניחו בכנסיית הקבר עם הגיעם. ביריחו, במסגרת הביקור בקומות קדושים הם קיבלו גם דקל, וקיבלו כינוי של "אנשי הדקל". כיום הקוסטודיה ממשיכה, באמצעות מחלקת עולי הרגל, לארגן מסעות בארץ הקודש ולתמוך במכון הפרנציסקאני לחקר המקרא על מנת ליצור אנימטורים עתידיים לעולי רגל, תוך תקשורת של סגנון פרנציסקאני עימם. זהו סגנון מדויק מאד מבחינה פיזיוגנומיה, מונע מההתנסות של פרנסיס הקדוש שרצה לראות את המקום שבו נולד ישוע, את הסלע שעליו סבל, ואת כנסיית הקבר שבה הונח. הישועה של האדם עוברת דרך האנושיות של ישוע, אשר מעלה את האנושות לכבוד של השתתפות בחיים אלוהיים."
המשתתפים ביוזמה זו לומדים קורסים חשובים, שאותם התחילו בספטמבר האחרון ברומא, עם מספר ימים מרוכזים של "פורמציה" המבוססים על שיעורים ממורים מהמכון הפרנציסקאני לחקר המקרא ואשר יעדם הינו הדגשה של רקע ארכיאולוגי-היסטורי ומסורות תרבותיות ודתיות הנוכחות בארץ הקודש. הקבוצה כעת השלימה את הקורס עם טיולים מודרכים בארץ קודש, לימוד מעמיק של המצב המקומי, החל מהגליל דרך השומרון ויהודה ועד ירושלים, היכן שיומן המסע מגיע אל קיצו לאחר ביקור בין התאריכים 15-21 בנובמבר. הרבה אנשים מהמכון הפרנציסקאני לחקר המקרא מעורבים בביקורים המודרכים הללו כולל האב ג'ובאני ביסולי (מלמד יהדות וברית חדשה), האב פרדיריך מנס (פרשנות של הברית החדשה וספרות יהודית עתיקה) והאב יוג'ניו אליאטה (ארכיאולוגיה). בקורס היו גם שלושה מפגשים חשובים - עם הקוסטוד (האח פיירבטיסטה פיצהבלה), סגן הקוסטוד (האח ארטמיו ויטורס) והאח אטנסיו מקורה (האחראי על הסטטוס קוו).
"העלייה לרגל הינה הרגע האמיתי של הבשורה", אמר האח פיצהבלה, עונה על שאלות עתידיות של
האנימטורים, "וערכה עולה על ההבט של הדבקות בלבד. תיירות דתית הינה מעל 60% מהמבקרים בארץ הקודש והם באים מכל העולם. המדריך, או למעשה האנימטור הרוחני, הופכים לדמות התייחסות, ועליו להיות בעל הכשרה אולם גם להיות מגרה ברמה של האמונה. עולי רגל הינם פתוחים מאד לחוות התנסות משמעותית, לפגוש מציאות חיה ולבקר במקומות שבהם חשים באמת את נוכחות ישוע המשיח.על המדריך לדבר על ישוע, על ההיסטוריה של הישועה ולבצע את העבודה בעלת הערך של הפצת הבשורה. לכן, כאחים פרנציסקאנים של הקוסטודיה, שמשך זמן ארוך הקדישו עצמם להגן ולקדם את המקומות הקדושים, אנו מצפים שהאני מטורים והמדריכים יאהבו באמת את ארץ הקודש ללא הפחתה של מחויבות לתפקיד מבחינה מקצועית, אלא עם יכולת להעביר אהבה זו של ארץ הקודש וללמד את האנשים לאהוב אותה וכך להפוך את ביקורם לחוויה אינטנסיבית. לכן המדריכים צריכים להותיר סימן בנפש עולי הרגל ולכן מסיבה זו הכרחי שהתכונות הנדרשות מהם הינם אנושיות גבוהה, יכולות רוחניות ותרבותיות." היבט נוסף שאליו התייחס הקוסטוד היה שהאנימטורים יתייחסו למצב הנוכחי של ארץ הקודש עם הבעיות הסתירות ולעבודת תיווך וכי גישה זו תביא יחד את עולי הרגל ואת הקהילה הנוצרית המקומית.
"זו עובדה קיימת", אמר הקוסטוד, "שמדריכים נפגשים לעיתים קרובות עם שאלות לגבי נושאים מורכבים המשפיעים על ארץ הקודש. ברם, הדרך שבה ההקשר נענה וכיצד ניתן לגשת לבעיות הינה הכרחית. במובן זה, האנימטור צריך להיות בעל אחריות גדולה, אסור לו להיות ניטראלי באופן מלאכותי או להיות בעל הטייה, אלא להישאר בגישה רצינית ולדבר על הבעיות ברגישות ובאופן אינטליגנטי. התנסות חשובה שיכלה לסייע לקשר טוב יותר עם המציאות המקומית הינה לפגוש את הכנסייה המקומית. דבר זה יכול להתבצע בהשתתפות בסעודת האדון בימי ראשון בערבית יחד עם הקהילה הנוצרית המקומית, באחד מהמקומות הקדושים בארץ הקודש, שהינם גם קהילות וכנסיות או ע"י ארגון של מפגשים עם כהני דת של קהילות אשר יכולים ללמד רבות אודות הכנסייה המקומית והפעילויות הקהילתיות שלה. הנוצרים שהינם מיעוט בארץ הקודש, אף על פי כן נקראים להיות עדים של האמונה, להיות נוכחים, באהבה להיסטוריה שלהם, לא לפחד משינויים וממפגשים עם שונות, אלא להיות פתוחים, חופשיים, חיוביים ובה בעת ברורים, קשורים לשורשיהם ולתחושת הזדהות ושייכות ולהיות מועילים (תומכים)."
זו בדיוק הרוח שבה האני מטורים התקבצו יחדיו בהשתתפותם בקורס, מגורים ע"י השאיפה לחזק את השורשים הנוצריים באמצעות הכרת ההקשר ההיסטורי, תרבותי ודתי שבה נולדה האמונה. במילותיו של האב גרילי, כהן דת של קהילת מנפרדוניה, והאב פאולו בלדו, כהן הדת של בלגרה במחוז הבישופות של פלסטרינה – שני כהני דת בקבוצה זו – זו אהבה אמיתית לארץ הקודש, היכן שרז ההתגלות אירע באמת, ניתן לחוש זאת כאן ולכן יש לכך ערך יוצא מן הכלל לכנסייה האוניברסאלית ולכן ישנה חשיבות קריטית לעולם כולו. באמצעות קורס זה של רפורמאטורים, אשר משלב רגעים מרגשים ויפים, כמו עריכת סעודת האדון וביקור במערת המולד בבית לחם בערב, ברגע ייחודי של תפילה שקטה, ועריכת סעודת האדון יחד עם הפרנציסקאנים בכנסיית הקבר מוקדם בוקר, יחד עם רגעים של העשרה תרבותית, כמו הסיורים שהודרכו ע"י המורים של מהמכון לחקר המקרא, האני מטורים לעתיד צפוי כי יעניקו לעולי הרגל מסע מאוזן וטוב יותר, יותר מודעות וחוויה משמעותית ברמה האנושית וברמת האמונה – ולגלות יחד את הערך האמיתי של העלייה לרגל.
כפי שביטא זאת האח בנימין אובוסו, שערך את סעודת האדון בכנסיית הקבר בדרשתו בבוקרו של ה-17 בנובמבר. "לאחר שחיינו מחדש, צעד אחר צעד, מנצרת לירושלים, כל הרזים אשר נחוגו במהלך השנה הליטורגית, אנו מגיעים במהרה כמו מרים המגדלית והתלמידים, לקבר של האדון [ישוע]. ברם, בשעה שהם באו שליבם מלא בספק לנוכח תקומת האדון ועל מנת לקבל חיזוק וכוח שניתן למרים ולשליחים על מנת לבשר כי המשיח קם לתחייה, על מנת לבשר את המסר יוצא הדופן הזה לעולם כולו ולחלוק עם האחרים את האושר העילאי של מתן החיים הזה."
טקסט – קתרינה פופה פדראטי
המשתתפים ביוזמה זו לומדים קורסים חשובים, שאותם התחילו בספטמבר האחרון ברומא, עם מספר ימים מרוכזים של "פורמציה" המבוססים על שיעורים ממורים מהמכון הפרנציסקאני לחקר המקרא ואשר יעדם הינו הדגשה של רקע ארכיאולוגי-היסטורי ומסורות תרבותיות ודתיות הנוכחות בארץ הקודש. הקבוצה כעת השלימה את הקורס עם טיולים מודרכים בארץ קודש, לימוד מעמיק של המצב המקומי, החל מהגליל דרך השומרון ויהודה ועד ירושלים, היכן שיומן המסע מגיע אל קיצו לאחר ביקור בין התאריכים 15-21 בנובמבר. הרבה אנשים מהמכון הפרנציסקאני לחקר המקרא מעורבים בביקורים המודרכים הללו כולל האב ג'ובאני ביסולי (מלמד יהדות וברית חדשה), האב פרדיריך מנס (פרשנות של הברית החדשה וספרות יהודית עתיקה) והאב יוג'ניו אליאטה (ארכיאולוגיה). בקורס היו גם שלושה מפגשים חשובים - עם הקוסטוד (האח פיירבטיסטה פיצהבלה), סגן הקוסטוד (האח ארטמיו ויטורס) והאח אטנסיו מקורה (האחראי על הסטטוס קוו).
"העלייה לרגל הינה הרגע האמיתי של הבשורה", אמר האח פיצהבלה, עונה על שאלות עתידיות של
האנימטורים, "וערכה עולה על ההבט של הדבקות בלבד. תיירות דתית הינה מעל 60% מהמבקרים בארץ הקודש והם באים מכל העולם. המדריך, או למעשה האנימטור הרוחני, הופכים לדמות התייחסות, ועליו להיות בעל הכשרה אולם גם להיות מגרה ברמה של האמונה. עולי רגל הינם פתוחים מאד לחוות התנסות משמעותית, לפגוש מציאות חיה ולבקר במקומות שבהם חשים באמת את נוכחות ישוע המשיח.על המדריך לדבר על ישוע, על ההיסטוריה של הישועה ולבצע את העבודה בעלת הערך של הפצת הבשורה. לכן, כאחים פרנציסקאנים של הקוסטודיה, שמשך זמן ארוך הקדישו עצמם להגן ולקדם את המקומות הקדושים, אנו מצפים שהאני מטורים והמדריכים יאהבו באמת את ארץ הקודש ללא הפחתה של מחויבות לתפקיד מבחינה מקצועית, אלא עם יכולת להעביר אהבה זו של ארץ הקודש וללמד את האנשים לאהוב אותה וכך להפוך את ביקורם לחוויה אינטנסיבית. לכן המדריכים צריכים להותיר סימן בנפש עולי הרגל ולכן מסיבה זו הכרחי שהתכונות הנדרשות מהם הינם אנושיות גבוהה, יכולות רוחניות ותרבותיות." היבט נוסף שאליו התייחס הקוסטוד היה שהאנימטורים יתייחסו למצב הנוכחי של ארץ הקודש עם הבעיות הסתירות ולעבודת תיווך וכי גישה זו תביא יחד את עולי הרגל ואת הקהילה הנוצרית המקומית.
"זו עובדה קיימת", אמר הקוסטוד, "שמדריכים נפגשים לעיתים קרובות עם שאלות לגבי נושאים מורכבים המשפיעים על ארץ הקודש. ברם, הדרך שבה ההקשר נענה וכיצד ניתן לגשת לבעיות הינה הכרחית. במובן זה, האנימטור צריך להיות בעל אחריות גדולה, אסור לו להיות ניטראלי באופן מלאכותי או להיות בעל הטייה, אלא להישאר בגישה רצינית ולדבר על הבעיות ברגישות ובאופן אינטליגנטי. התנסות חשובה שיכלה לסייע לקשר טוב יותר עם המציאות המקומית הינה לפגוש את הכנסייה המקומית. דבר זה יכול להתבצע בהשתתפות בסעודת האדון בימי ראשון בערבית יחד עם הקהילה הנוצרית המקומית, באחד מהמקומות הקדושים בארץ הקודש, שהינם גם קהילות וכנסיות או ע"י ארגון של מפגשים עם כהני דת של קהילות אשר יכולים ללמד רבות אודות הכנסייה המקומית והפעילויות הקהילתיות שלה. הנוצרים שהינם מיעוט בארץ הקודש, אף על פי כן נקראים להיות עדים של האמונה, להיות נוכחים, באהבה להיסטוריה שלהם, לא לפחד משינויים וממפגשים עם שונות, אלא להיות פתוחים, חופשיים, חיוביים ובה בעת ברורים, קשורים לשורשיהם ולתחושת הזדהות ושייכות ולהיות מועילים (תומכים)."
זו בדיוק הרוח שבה האני מטורים התקבצו יחדיו בהשתתפותם בקורס, מגורים ע"י השאיפה לחזק את השורשים הנוצריים באמצעות הכרת ההקשר ההיסטורי, תרבותי ודתי שבה נולדה האמונה. במילותיו של האב גרילי, כהן דת של קהילת מנפרדוניה, והאב פאולו בלדו, כהן הדת של בלגרה במחוז הבישופות של פלסטרינה – שני כהני דת בקבוצה זו – זו אהבה אמיתית לארץ הקודש, היכן שרז ההתגלות אירע באמת, ניתן לחוש זאת כאן ולכן יש לכך ערך יוצא מן הכלל לכנסייה האוניברסאלית ולכן ישנה חשיבות קריטית לעולם כולו. באמצעות קורס זה של רפורמאטורים, אשר משלב רגעים מרגשים ויפים, כמו עריכת סעודת האדון וביקור במערת המולד בבית לחם בערב, ברגע ייחודי של תפילה שקטה, ועריכת סעודת האדון יחד עם הפרנציסקאנים בכנסיית הקבר מוקדם בוקר, יחד עם רגעים של העשרה תרבותית, כמו הסיורים שהודרכו ע"י המורים של מהמכון לחקר המקרא, האני מטורים לעתיד צפוי כי יעניקו לעולי הרגל מסע מאוזן וטוב יותר, יותר מודעות וחוויה משמעותית ברמה האנושית וברמת האמונה – ולגלות יחד את הערך האמיתי של העלייה לרגל.
כפי שביטא זאת האח בנימין אובוסו, שערך את סעודת האדון בכנסיית הקבר בדרשתו בבוקרו של ה-17 בנובמבר. "לאחר שחיינו מחדש, צעד אחר צעד, מנצרת לירושלים, כל הרזים אשר נחוגו במהלך השנה הליטורגית, אנו מגיעים במהרה כמו מרים המגדלית והתלמידים, לקבר של האדון [ישוע]. ברם, בשעה שהם באו שליבם מלא בספק לנוכח תקומת האדון ועל מנת לקבל חיזוק וכוח שניתן למרים ולשליחים על מנת לבשר כי המשיח קם לתחייה, על מנת לבשר את המסר יוצא הדופן הזה לעולם כולו ולחלוק עם האחרים את האושר העילאי של מתן החיים הזה."
טקסט – קתרינה פופה פדראטי