ה-13 בינואר 2013
במקום שבו נטבל ישוע, נערך ביום ראשון, ה-13 בינואר, מסע עליה לרגל שאורגן ע"י הקהילה הפרנציסקאנית של ירושלים. על גדות נהר הירדן, נערכה הנצחה של טבילתו של ישוע ואשר הביאה לסיום את תקופת חג המולד.
האתר נפתח מחדש בשנת 2011 והחל מאז הקוסטודיה חזרה באופן רשמי לחגוג במקום היכן שהליטורגיה העתיקה לפי המסורת ממקמת את מקום טבילתו של ישוע.
מאות עולי רגל ומאמינים מקהילות מגוונות מארץ הקודש הגיעו בתהלוכה שהחלה מהכנסייה האורתודוכסית והסתיימה בסמוך לגדות הנהר.
הטקס נערך ע"י הקוסטוד של ארץ הקודש, האח פיירבטיסטה פיצהבלה, תוך סיוע של כהני דת ואחים פרנציסקאנים רבים, וכמו כן נכחו גם קונסולים ממדינות אירופאיות.
לאחר התפילה, לאחר הדקלום של התפילה וברכה למים, נערכה סעודת האדון כשזו היתה חיה תודות לשירת המקהלות של ירושלים ויריחו.
האח פירס חג'זין, כהן הדת שלקהילת ירושלים, בדרשתו, הדגיש את תשומת הלב של המשתתפים לחשיבות המשמעות של החייאה מחדש של הטבילה שלנו בייחוד בשנת האמונה, המזמינה אותנו לצלול, כמו ישוע, להיות ענווים ולהיות בני אדם חדשים. במהלך סעודת האדון חודשו הבטחות הטבילה: האמונה באל ובכנסיה הקדושה.
הטקס היה משמח במיוחד עקב טבילתם של ארבע תינוקות מהקהילה המקומית, זכות מיוחדת שמקבלים בסקרמנט זה ממש על גדות נהר הירדן.
לאחר העלייה לרגל לנהר הירדן עולי הרגל המשיכו למנזר היווני אורתודוכסי שנבנה על הר ארבעים הימים (הר הקוארנטין). שמו של ההר מתוארך מימי הביניים והוא קשור לארבעים הימים שבהם ישוע שהה במדבר לפני שהחל בחייו הציבוריים.
המנזר ממוקם על סלע, נבנה בשלהי המאה ה-19 ע"י נזירים אורתודוכסים מסביב למערות שבהם חיו נזירים מתבודדים שחיו באזור זה החל מהמאה החמישית.
קבוצת מאמינים ואחים פרנציסקאנים, שעלו והגיעו לראש הגבעה לאחר שהלכו בשביל שכלל מדרגות שהובילו למנזר, עצרו בדלת הכניסה של המבנה וקראו מתוך את הטקסט הרלוונטי מתוך ספר הבשורה המתאר את הפיתוי שעבר ישוע. הנזירים האורתודוכסים קיבלו בחום את הנוכחים והם ביקרו במנזר ובכנסייה, נהנים מנוף מדהים שניתן ליהנות ממנו ממקום מרגש זה.
באם חג המולד והאפיפניה משרתים מעל לכל כדי לפתוח את ליבותינו לרז של האל שיצר את האדם, שבא להיות ולשהות עימנו, אזי יום החג של טבילתו של ישוע מציגה בפנינו את מערכת היחסים האישית עימו באמצעות הטבלה במי הירדן, רצון להצטרף אלינו.
הטבילה הינה גשר שהוא בנה בינינו ובינו [האל]. זהו סימן שמראה לנו את הדרך לאן ללכת, בשמחה ובאופן קונקרטי, לפגוש אותו ולחוש נאהב על ידו.
במקום שבו נטבל ישוע, נערך ביום ראשון, ה-13 בינואר, מסע עליה לרגל שאורגן ע"י הקהילה הפרנציסקאנית של ירושלים. על גדות נהר הירדן, נערכה הנצחה של טבילתו של ישוע ואשר הביאה לסיום את תקופת חג המולד.
האתר נפתח מחדש בשנת 2011 והחל מאז הקוסטודיה חזרה באופן רשמי לחגוג במקום היכן שהליטורגיה העתיקה לפי המסורת ממקמת את מקום טבילתו של ישוע.
מאות עולי רגל ומאמינים מקהילות מגוונות מארץ הקודש הגיעו בתהלוכה שהחלה מהכנסייה האורתודוכסית והסתיימה בסמוך לגדות הנהר.
הטקס נערך ע"י הקוסטוד של ארץ הקודש, האח פיירבטיסטה פיצהבלה, תוך סיוע של כהני דת ואחים פרנציסקאנים רבים, וכמו כן נכחו גם קונסולים ממדינות אירופאיות.
לאחר התפילה, לאחר הדקלום של התפילה וברכה למים, נערכה סעודת האדון כשזו היתה חיה תודות לשירת המקהלות של ירושלים ויריחו.
האח פירס חג'זין, כהן הדת שלקהילת ירושלים, בדרשתו, הדגיש את תשומת הלב של המשתתפים לחשיבות המשמעות של החייאה מחדש של הטבילה שלנו בייחוד בשנת האמונה, המזמינה אותנו לצלול, כמו ישוע, להיות ענווים ולהיות בני אדם חדשים. במהלך סעודת האדון חודשו הבטחות הטבילה: האמונה באל ובכנסיה הקדושה.
הטקס היה משמח במיוחד עקב טבילתם של ארבע תינוקות מהקהילה המקומית, זכות מיוחדת שמקבלים בסקרמנט זה ממש על גדות נהר הירדן.
לאחר העלייה לרגל לנהר הירדן עולי הרגל המשיכו למנזר היווני אורתודוכסי שנבנה על הר ארבעים הימים (הר הקוארנטין). שמו של ההר מתוארך מימי הביניים והוא קשור לארבעים הימים שבהם ישוע שהה במדבר לפני שהחל בחייו הציבוריים.
המנזר ממוקם על סלע, נבנה בשלהי המאה ה-19 ע"י נזירים אורתודוכסים מסביב למערות שבהם חיו נזירים מתבודדים שחיו באזור זה החל מהמאה החמישית.
קבוצת מאמינים ואחים פרנציסקאנים, שעלו והגיעו לראש הגבעה לאחר שהלכו בשביל שכלל מדרגות שהובילו למנזר, עצרו בדלת הכניסה של המבנה וקראו מתוך את הטקסט הרלוונטי מתוך ספר הבשורה המתאר את הפיתוי שעבר ישוע. הנזירים האורתודוכסים קיבלו בחום את הנוכחים והם ביקרו במנזר ובכנסייה, נהנים מנוף מדהים שניתן ליהנות ממנו ממקום מרגש זה.
באם חג המולד והאפיפניה משרתים מעל לכל כדי לפתוח את ליבותינו לרז של האל שיצר את האדם, שבא להיות ולשהות עימנו, אזי יום החג של טבילתו של ישוע מציגה בפנינו את מערכת היחסים האישית עימו באמצעות הטבלה במי הירדן, רצון להצטרף אלינו.
הטבילה הינה גשר שהוא בנה בינינו ובינו [האל]. זהו סימן שמראה לנו את הדרך לאן ללכת, בשמחה ובאופן קונקרטי, לפגוש אותו ולחוש נאהב על ידו.