זוהי סוג מוסיקה שהינו מועיל לכולם. באם הם מודיעים על השעה או קוראים לאנשים להתפלל, באם מבטאים אבל או שמחה לאנשים, הסימפוניה של הפעמונים והענבלים מייצגת את הרקע של היום יום בשמע [אודיו] בשכונות הנוצריות בישראל וברשות הפלסטינית.
כיום, רוב פעמוני כנסיות מצוידים במערכת אלקטרונית המאפשרת שירים ונגינות מסוימות שינוגנו באופן אוטומטי כ-פליי בק, ברם, הפעמונים לא יוכלו להמשילך ולצלצל ללא התערבות אנושית. ואכן, הם צריכים ויסות ותחזוקה, כל חצי שנה.
גיאנלוקה אלג'ליקי הוא אמן בחברת אטי אוטו מושיון, חברה איטלקית העוסקת בתחזוקה של הפעמונים השייכים לפטריארכיה הלטינית בישראל, הרשות הפלסטינית ובירדן. הקוסטודיה ביקשה את עזרתו במהלך ביקורו האחרון. "תפקידנו הוא לקבוע את רמת הדיוק של המנגינות המבוצעות ע"י הפעמונים. כשהם יוצרו בבית יציקה, בייחוד במאה הקודמת, לא דאגו כלל לסקאלות מוסיקאליות. כיום, כהני דת רוצים שמנגינות ינוגנו כיאות, כמו אווה מריה או כריסטוס וינסיט."
הוא ממשיך ומסביר: "אנו מקליטים את הצליל של כל פעמון ולאחר מכן משווים את הצלילים שלו לתווים של הסקאלה ולתדרים המוסיקאליים. כל זה נעשה עם תוכנת מחשב מיוחדת. באם הצלילים של הפעמון אינם מתאימים, אנו מחליפים אותו." במאי, ג'יאנלוקה אנג'ליקי עבד בכנסייה של המנזר של נקדימון הקדוש שברמלה. "אחד מהפעמונים לא היה מכוון, אולם החלפנו אותו. כך, שהכנסתי סימולטור שמע. כעת, כשכהן הדת רוצה לנגן מנגינה מסוימת, הוא יעשה שימוש בסימולטור וכשהוא רוצה את הפעמוני בשיא עוצמתם, הוא יכול לעשות שימוש בפעמון המקורי."
לקוסטודיה יש 18 מגדלי פעמונים בישראל וברשות הפלסטינית. כל הפעמונים מתוארכים מאה שנה לפני כן. הסיבה שלא יכלו להיות עתיקים יותר הינה העובדה שהיו גניבות בעיתות מלחמה ואנשים התיכו אותם על מנת לבנות תותחים או כלי נשק אחרים.
כעדות להיסטוריה, הפעמונים נושאים את סימני הזמן, כמו פעמון אחד בפטריארכיה הלטינית שבו יש חמישה חורים מכדורים כתוצאה ממלחמות שארעו מסביב לירושלים. "כל עוד אין בו סדקים גדולים, עדיין ניתן לעשות בו שימוש", אמר האמן האיטלקי.
הקוסטודיה של ארץ הקודש החליטה לקבוע מערכת של תחזוקה ומניעה בעבור המקומות הקדושים. אטורה סוראנזו, האחראי על המשרד הטכני של הקוסטודיה אומר "כל המרכיבים החיצוניים של הכנסייה נפגמים עם הזמן עקב החול, האבק, אוויר הים, מים ועוד. לפני כן, אף אחד לא יכול היה באופן שיטתי לפקח ולנטר מבנים אלו ואף אחד לא יכול היה להיכנס למגדל הפעמון על מנת להבטיח את תקינותם. התוצאה הינה שהיינו צריכים לבצע התערבויות חרום. הכוונה שלנו הינה לבצע אמצעי מניעה ותחזוקה עם חברה אירופאית.". ביקורים קבועים אלו יאפשרו לנו לבדוק את מצבם של הפעמונים אולם גם של הויטראז' במקומות שונים, כמו גם את ציורי הקיר [פרסקות] והפסיפסים. אין אמנים המתמחים בתחום זה בישראל וברשות הפלסטינית, והנוכחות של כנסיות בנות מאות שנים באירופה מבטיחות את המומחיות הזו.
הפעמונים ומגדלי הפעמונים, סמלים ויזואליים ושל שמע של נוכחות נוצרית בארץ הקודש, אנו מקווים שימשיכו לצלצל בעתיד לתקופה ארוכה.
הלן מורלט
כיום, רוב פעמוני כנסיות מצוידים במערכת אלקטרונית המאפשרת שירים ונגינות מסוימות שינוגנו באופן אוטומטי כ-פליי בק, ברם, הפעמונים לא יוכלו להמשילך ולצלצל ללא התערבות אנושית. ואכן, הם צריכים ויסות ותחזוקה, כל חצי שנה.
גיאנלוקה אלג'ליקי הוא אמן בחברת אטי אוטו מושיון, חברה איטלקית העוסקת בתחזוקה של הפעמונים השייכים לפטריארכיה הלטינית בישראל, הרשות הפלסטינית ובירדן. הקוסטודיה ביקשה את עזרתו במהלך ביקורו האחרון. "תפקידנו הוא לקבוע את רמת הדיוק של המנגינות המבוצעות ע"י הפעמונים. כשהם יוצרו בבית יציקה, בייחוד במאה הקודמת, לא דאגו כלל לסקאלות מוסיקאליות. כיום, כהני דת רוצים שמנגינות ינוגנו כיאות, כמו אווה מריה או כריסטוס וינסיט."
הוא ממשיך ומסביר: "אנו מקליטים את הצליל של כל פעמון ולאחר מכן משווים את הצלילים שלו לתווים של הסקאלה ולתדרים המוסיקאליים. כל זה נעשה עם תוכנת מחשב מיוחדת. באם הצלילים של הפעמון אינם מתאימים, אנו מחליפים אותו." במאי, ג'יאנלוקה אנג'ליקי עבד בכנסייה של המנזר של נקדימון הקדוש שברמלה. "אחד מהפעמונים לא היה מכוון, אולם החלפנו אותו. כך, שהכנסתי סימולטור שמע. כעת, כשכהן הדת רוצה לנגן מנגינה מסוימת, הוא יעשה שימוש בסימולטור וכשהוא רוצה את הפעמוני בשיא עוצמתם, הוא יכול לעשות שימוש בפעמון המקורי."
לקוסטודיה יש 18 מגדלי פעמונים בישראל וברשות הפלסטינית. כל הפעמונים מתוארכים מאה שנה לפני כן. הסיבה שלא יכלו להיות עתיקים יותר הינה העובדה שהיו גניבות בעיתות מלחמה ואנשים התיכו אותם על מנת לבנות תותחים או כלי נשק אחרים.
כעדות להיסטוריה, הפעמונים נושאים את סימני הזמן, כמו פעמון אחד בפטריארכיה הלטינית שבו יש חמישה חורים מכדורים כתוצאה ממלחמות שארעו מסביב לירושלים. "כל עוד אין בו סדקים גדולים, עדיין ניתן לעשות בו שימוש", אמר האמן האיטלקי.
הקוסטודיה של ארץ הקודש החליטה לקבוע מערכת של תחזוקה ומניעה בעבור המקומות הקדושים. אטורה סוראנזו, האחראי על המשרד הטכני של הקוסטודיה אומר "כל המרכיבים החיצוניים של הכנסייה נפגמים עם הזמן עקב החול, האבק, אוויר הים, מים ועוד. לפני כן, אף אחד לא יכול היה באופן שיטתי לפקח ולנטר מבנים אלו ואף אחד לא יכול היה להיכנס למגדל הפעמון על מנת להבטיח את תקינותם. התוצאה הינה שהיינו צריכים לבצע התערבויות חרום. הכוונה שלנו הינה לבצע אמצעי מניעה ותחזוקה עם חברה אירופאית.". ביקורים קבועים אלו יאפשרו לנו לבדוק את מצבם של הפעמונים אולם גם של הויטראז' במקומות שונים, כמו גם את ציורי הקיר [פרסקות] והפסיפסים. אין אמנים המתמחים בתחום זה בישראל וברשות הפלסטינית, והנוכחות של כנסיות בנות מאות שנים באירופה מבטיחות את המומחיות הזו.
הפעמונים ומגדלי הפעמונים, סמלים ויזואליים ושל שמע של נוכחות נוצרית בארץ הקודש, אנו מקווים שימשיכו לצלצל בעתיד לתקופה ארוכה.
הלן מורלט