יום שבת, ה-17 באוקטובר, אנשים רבים נכחו במסע העלייה לרגל השנתי, שאורגן על ידי הפרנציסקאנים בכפר נחום. חלק מהאוטובוסים, מירושלים, עצרו במקום קדוש סמוך – בכנסייה של טבחא, היכן שעולי הרגל נתאפשר להם להרטיב את רגליהם בכנרת [ים הגליל].
האח הפרנציסקאני לוקה פנצה, האח הממונה של המקום הקדוש, קיבל בברכה את המשתתפים ביום זה, האחים הפרנציסקאני, הנזירות, עולי הרגל ואת המתנדבים. שלושה אחים פרנציסקאנים מתגוררים במנזר זה והם שומרים ודואגים למקום קדוש זה ומקבלים את פניהם של עולי רגל מכל העולם. כעת, לאחר שהושלמה מלאכת השחזור, הדבר מאפשר קבלת קהל גדול יותר.
הספסלים, שהותקנו לפני הכנרת, מציעים מקום אידיאלי לתפילה והרהור באותו נוף שישוע והשליחים העריצו.
ברוב המקומות הקדושים, שתחת ניהול הפרנציסקאנים, חוגגים את יום חגם, שאותו מארגנים בעבור עולי רגל ומסע עליה לרגל. עד לפני שלוש שנים לא היה מסע עלייה לרגל לכפר נחום.
המקום הקודש היה היעד בשבת שבחודש אוקטובר של הנצחת הנוכחות, ההוראה והניסים שבוצעו על ידי ישוע במקום קדוש זה. הטקס המתנהל בשלושה שלבים. ראשית, הנקהלים התאספו על חוף הכנרת על מנת לזכור ולהנציח את ישוע שמגיע מנצרת לכפר נחום, על מנת לקרוא להמרת הלב ולקרוא לפטרוס, אנדרי ויעקב [ג'יימס] והן יוחנן ללכת אחריו (ספר הבשורה לפי מתי, ד:12-22). השלב השני, בחזרה להווה, שירה בתהלוכה, תוך הקפת שרידי העיר באזור של בית הכנסת שבו ישוע המשיח הטיף ודן על לחם החיים, הדימוי של ההוחדה [אוכריסטיה] (ספר הבשורה לפי יוחנן, ו:25-59). והשלישי והאחרון, היתה סעודת האדון בשפה הערבית, שנערכה על ידי הקוסטוד של ארץ הקודש שחגג לפני ביתו של פטרוס, היכן שישוע רפא את חמתו של השליח ועוד חולה נוסף (ספר הבשורה לפי לוקס, ד:38-41).
בדרשה שלו, האח הפרנציסקאני מישל שווקי, הדגיש את חשיבותה של העיר של כפר נחום בספר הבשורה. ישוע, שנולד בבית לחם, גדל בנצרת ומת בירושלים, אולם בעיר זו, לחופי ים כנרת, הוא בילה את התקופה הקריטית ביותר של חייו הציבוריים. כאן ניתן למצוא כנסייה המתוארכת מהמאה ה-5 או ה-6 ובית כנסת מתקופת הורדוס. הקוסטודיה, שרכשה את שטח האדמה הזה בתחילת שנות ה-90 של המאה ה-20, החלה בחפירות שהובילו לתגלית ייחודית של חשיפת ביתו של פטרוס.
בסוף האירוע, שהפך לחי ותוסס בזכות מקהלת הקוסטודיה, האב פירבטיסטה פיצהבלה, ברך את הסלים המלאים בפירות וחילקם למאמינים: ענבים, מנדרינות, תפוחים...מתן הבריאה, שמזכירים את הטוב של האל. ארוחת צהריים וכיבוד קל הוגש לאחר סיומה של סעודת האדון, לאחר קבלת הפנים ושיתוף המאפיין את האחים הפרנציסקאנים.
הלן מורלט
האח הפרנציסקאני לוקה פנצה, האח הממונה של המקום הקדוש, קיבל בברכה את המשתתפים ביום זה, האחים הפרנציסקאני, הנזירות, עולי הרגל ואת המתנדבים. שלושה אחים פרנציסקאנים מתגוררים במנזר זה והם שומרים ודואגים למקום קדוש זה ומקבלים את פניהם של עולי רגל מכל העולם. כעת, לאחר שהושלמה מלאכת השחזור, הדבר מאפשר קבלת קהל גדול יותר.
הספסלים, שהותקנו לפני הכנרת, מציעים מקום אידיאלי לתפילה והרהור באותו נוף שישוע והשליחים העריצו.
ברוב המקומות הקדושים, שתחת ניהול הפרנציסקאנים, חוגגים את יום חגם, שאותו מארגנים בעבור עולי רגל ומסע עליה לרגל. עד לפני שלוש שנים לא היה מסע עלייה לרגל לכפר נחום.
המקום הקודש היה היעד בשבת שבחודש אוקטובר של הנצחת הנוכחות, ההוראה והניסים שבוצעו על ידי ישוע במקום קדוש זה. הטקס המתנהל בשלושה שלבים. ראשית, הנקהלים התאספו על חוף הכנרת על מנת לזכור ולהנציח את ישוע שמגיע מנצרת לכפר נחום, על מנת לקרוא להמרת הלב ולקרוא לפטרוס, אנדרי ויעקב [ג'יימס] והן יוחנן ללכת אחריו (ספר הבשורה לפי מתי, ד:12-22). השלב השני, בחזרה להווה, שירה בתהלוכה, תוך הקפת שרידי העיר באזור של בית הכנסת שבו ישוע המשיח הטיף ודן על לחם החיים, הדימוי של ההוחדה [אוכריסטיה] (ספר הבשורה לפי יוחנן, ו:25-59). והשלישי והאחרון, היתה סעודת האדון בשפה הערבית, שנערכה על ידי הקוסטוד של ארץ הקודש שחגג לפני ביתו של פטרוס, היכן שישוע רפא את חמתו של השליח ועוד חולה נוסף (ספר הבשורה לפי לוקס, ד:38-41).
בדרשה שלו, האח הפרנציסקאני מישל שווקי, הדגיש את חשיבותה של העיר של כפר נחום בספר הבשורה. ישוע, שנולד בבית לחם, גדל בנצרת ומת בירושלים, אולם בעיר זו, לחופי ים כנרת, הוא בילה את התקופה הקריטית ביותר של חייו הציבוריים. כאן ניתן למצוא כנסייה המתוארכת מהמאה ה-5 או ה-6 ובית כנסת מתקופת הורדוס. הקוסטודיה, שרכשה את שטח האדמה הזה בתחילת שנות ה-90 של המאה ה-20, החלה בחפירות שהובילו לתגלית ייחודית של חשיפת ביתו של פטרוס.
בסוף האירוע, שהפך לחי ותוסס בזכות מקהלת הקוסטודיה, האב פירבטיסטה פיצהבלה, ברך את הסלים המלאים בפירות וחילקם למאמינים: ענבים, מנדרינות, תפוחים...מתן הבריאה, שמזכירים את הטוב של האל. ארוחת צהריים וכיבוד קל הוגש לאחר סיומה של סעודת האדון, לאחר קבלת הפנים ושיתוף המאפיין את האחים הפרנציסקאנים.
הלן מורלט