בעבור אלו שהכירו את האת הפרנציסקאני והקוסטוד של ארץ הקודש, הכניסה הטקסית לירושלים של מונסיניור פיירבטיסטה פיצהבלה כמנהלן האפוסטולי של מחוז הבישופות של ירושלים היוותה חגיגה המערבת בתוכה גם את יצר הסקרנות.
ביום רביעי, ה-21 בספטמבר, קהל רב התאסף בשער יפו, המתין לרכב שמתוכו יצא המנהלן אפוסטולי, מונסיניור פיירבטיסטה פיצהבלה, שלבש גלימה סגולה.
התהלוכה לקחה זמן מועט והיתה מסודרת למרות המחסומים מטעם המשטרה, וכמו כן הנוצרים של העיר ורבים מאנשי הדת (נשים וגברים) הושיטו את ידם בתקווה שיוכלו ללחוץ את ידו של הבישוף החדש.
משלחת גדולה של האחים הפרנציסקאנים ערכו קבלת פנים לאח שלהם [מהמסדר הפרנציסקאני] שכעת הוא כהן דת, עמית. בראש המשלחת עמד הקוסטוד החדש, האח פרנצ'סקו פאטון, וסגנו (האח דוברומיר ג'סטל) וכמו כן גם המבקר הקנוני, האח יעקב ורני, יחד עם כל חברי מועצת המנהלים של הקוסטודיה, שהפסיקו את הפגישה שלהם על מנת לקחת חלק באירוע מרכזי זה של הכנסייה הנוצרית המקומית.
כאשר הבישוף החדש עשה את דרכו במעלה הרחוב אל מושב הפטריארכיה הלטינית, לצלילי "לאודה ירושלים" [שמחי ירושלים], שהושר על ידי הסמינריסטים של ארץ הקודש, מונסיניור פיצהבלה הלך לסקריסטיה על מנת ללבוש את בגדי הליטורגיה בעבור תפילת הערבית שנערכה בקתדראלה.
על סף הדלת של הקתדראלה הוא התקבל על ידי האח ג'מאל חאדר בהתאם לנהלים של כנסיית הקבר. חשוב לציין כי הקרדינל או'בריאן, בעל תואר גבוה במסדר של כנסיית הקבר, הגיע במיוחד מרומא לרגל אירוע זה.
מחיאות הכפיים למנהלן האפוסטולי התחרו עם שירת ה"תה דאום" כשהלך בינות לשורות המשובים שבכנסייה, לבוש במצנפת ומחזיק במטה פסטוראלי.
נכחו בכנסייה גם נציגים של 13 מהכנסיות של ירושלים, כמו גם נציגים מהרשות הפלסטינית ומישראל, הקונסולים הכלליים של המדינות הלטיניות. אולם הכנסייה היתה צרה מלהכיל את כל הקהל ורבים המתינו בחוץ.
מונסיניור שומאלי, בשם הקולג' של הבישופים הלטיניים ושל הכנסייה הלטינית, אמר מספר מילים של קבלת פנים לארכיבישוף החדש של עיר הקודש. "בהסמכת הידיים ובאמצעות תפילה של הכנסייה, אתה רועה וכהן הדת של הכנסייה שלנו. ברוך הבא בשם אדוני, אנו שרים בשמחה." בהיסטוריה של הפטריארכיה, הזכיר מונסיניור שומאלי, זהו המקרה השלישי שבו קוסטוד קיבל את התפקיד לדאוג לעדה במחוז ירושלים. זהו סימן של האחדות של הכנסייה שלנו ואנו ממשיך לעבוד עם הקוסטדויה ועם כל הקהילות הדתיות לטובת הכנסייה והאמונה, כשכולם חיים זה עם זה."
לאחר שירת תפילת הערבית, מונסיניור פיצהבלה דיבר לעדה שלו ובאמצעות פניה זו לכל המחוז. במסר קצר, הוא תקצר את רוב היעדים החשובים שיש לו בעבור המחוז של הבישופות "לשנים הקרובות".
"הייתי רוצה שירושלים תצהל...עבורנו ועבור הכנסייה כולה, משום שזאת הזדמנות לפגוש ולברך האחד את השני, לבנות גשרים וכבישים, לא חומות. אני יכול רק לחזור על שאיפה זו פעם אחר פעם: לקבל פנים, להקשיב, להבחין האחד בשני ויחד ליצור דרך לכנסייה לשנים הבאות. אני יודע שזה לא יהיה קל, אינני תמים. (...) קשיים אלו ונסיבות אלו מזכירים לנו שלא ליפול לרשת של אשליות, אנו נקראנו להיות כנסייה (...) עלינו להתחיל ממודעות של הנוכחות של ישוע המשיח שבתוכנו. זו המודעות שחיבת להיות בשורש של הבחירות שלנו ושל היעדים שלנו. כל השאר, יגיע לאחר מכן. אני מבקש מכם לעזור לי בשירות זה."
לאחר הברכה הסופית, הארכיבישוף הקדיש כמעט שעה מזמנו בקבלת פנים ולחיצת יד מכל הנוכחים בטקס.
