קול בטוח, יציב, רציני, דיבור שוטף אולם עם התרגשות. כל אחד בתורו כרע ברך לפני הקוסטוד, ידיהם בידיו של הקוסטוד כסימן של ציות, אלברטו חואן פרי, לואי בשרט, תומזש פרנציסק דוביאל, טוני צורסי ו–יוליזה זרזה אמרו והגו את הנוסחה של הנדרים שהם כתבו במו ידיהם וכל אחד בתורו עלה למזבח לחתום עליה.
מעתה ואילך אלברטו חואן פרי, לואי בשרט, תומזש פרנציסק דוביאל, טוני צוסרי ו-יוליזה זרזה נדרו את נדריהם הטקסיים הסופים. הם פרנציסקאנים לתמיד. הרגע שבו קיבלו את החיבוק של הקוסטוד ולאחר מכן מכל האחים הפרנציסקאנים שנכחו, הרגשות יכלו להיראות היטב על פניהם, בהחלפת החיוכים ובעיניים הבוערות.
האירוע החגיגי נערך בבזיליקה של גת שמנים [מכונה גם הבזיליקה של כל האומות]. "זהו המקום שהינו הכי פרקטי כדי לקבל הן חברים פלסטינים, שבאים באוטובוס מבית לחם, וחברים מהקהילה הקתולית דוברת העברית, כמו גם מעט חברים יהודים" הסביר האח אלברטו.
הפתעה נראתה היטב על פניהם של הפלסטינים המעטים. הם הקשיבו בקשב רב, הסתכלו האחד על השני, אכן כן – הם באמת אומרים את פרק מספר תהילים בשפה העברית. עברית הינה אחת מהשפות שנשמעו באירוע זה גם משום שחמשת האחים הפרנציסקאנים שערכו את נדריהם היום מגיעים מחמישה יבשות: האח יוליזה מארגנטינה (בשנים האחרונות שימש במזבח כמי שמסייע למאסטר של הטקסים), האח אלברטו הינו איטלקי (קולו החם, היפה מעשיר את המקהלה הפרנציסקאנית באירועים; למד עברית והוא אחד מאלו שמביא את המציאות של קוסטודיה לידע אודות הישראלים באמצעות השפה). האח תומזש שבא מפולין (פחות נראה בטקסים ויותר במיומנויות טכניות ומחשב בשירות אחיו הפרנציסקאנים). האח טוני מלבנון והאח לואי הירדני (משרתים את הקהילה ואת קבוצות הצעירים עם שמחת החיים שלהם ומהווים דוגמא לאמונה.
חמישתם אכן מיצגים נאמנה את הקוסטודיה של ארץ הקודש כיום, בין שירות במקומות הקדושים ובין שירות בקהילה, כמו כן עבודה יחד בשירות הכל.
הבזיליקה היתה מלאה לרגל הנדרים הטקסיים הסופיים של חמשת האחים הפרנציסקאנים; חלק מהם היו עם בני משפחתם וחברים שיכלו לנסוע ולהיות עימם. הדרשה של הקוסטוד (ראה למטה) ביטאה היטב את הרגע המיוחד בחיי הדת של מעירים אלה שבהם התנסו. הם כבר נקרו, כמו שמואל, להאזין לדבר האדון, ויש להם שנים רבות עוד כדי לחיות זאת באופן מעמיק יותר –את החוויה של חיי הדת החושפים כי האל לא רק בקרבנו אלא "בנו". הביטוי המוחשי של האל בנו הינה האהבה שיש לנו כלפי אחינו, והביטוי המוחשי של המקום שאנו משאירים עבור האל שבנו תוך הכרה שברגעים הקשים ביותר, כמו - כאן בגת שמנים- ישוע חי את סבלו באמון מוחלט ולא מתפשר באב. זהו הלב, המתרחב במימדי האהבה, הקוסטוד סיים.
זוהי תחילתה של האהבה שהאחים הפרנציסקאנים הצעירים הדגימו בסוף האירוע כשהם בירכו את אחיהם הפרנציסקאנים ואת קרוביהם וחבריהם בגן של גת שמנים בהרמיטג' בשעת ארוחת הערב.
עם סיום הדרשה, הקוסטודיה כולה מביאה את איחוליה לאחים החדשים שנדרו את נדריהם הסופיים, מי ייתן ויהיו ראויים לאהבה המקרבת ומקדשת אותם.
מעתה ואילך אלברטו חואן פרי, לואי בשרט, תומזש פרנציסק דוביאל, טוני צוסרי ו-יוליזה זרזה נדרו את נדריהם הטקסיים הסופים. הם פרנציסקאנים לתמיד. הרגע שבו קיבלו את החיבוק של הקוסטוד ולאחר מכן מכל האחים הפרנציסקאנים שנכחו, הרגשות יכלו להיראות היטב על פניהם, בהחלפת החיוכים ובעיניים הבוערות.
האירוע החגיגי נערך בבזיליקה של גת שמנים [מכונה גם הבזיליקה של כל האומות]. "זהו המקום שהינו הכי פרקטי כדי לקבל הן חברים פלסטינים, שבאים באוטובוס מבית לחם, וחברים מהקהילה הקתולית דוברת העברית, כמו גם מעט חברים יהודים" הסביר האח אלברטו.
הפתעה נראתה היטב על פניהם של הפלסטינים המעטים. הם הקשיבו בקשב רב, הסתכלו האחד על השני, אכן כן – הם באמת אומרים את פרק מספר תהילים בשפה העברית. עברית הינה אחת מהשפות שנשמעו באירוע זה גם משום שחמשת האחים הפרנציסקאנים שערכו את נדריהם היום מגיעים מחמישה יבשות: האח יוליזה מארגנטינה (בשנים האחרונות שימש במזבח כמי שמסייע למאסטר של הטקסים), האח אלברטו הינו איטלקי (קולו החם, היפה מעשיר את המקהלה הפרנציסקאנית באירועים; למד עברית והוא אחד מאלו שמביא את המציאות של קוסטודיה לידע אודות הישראלים באמצעות השפה). האח תומזש שבא מפולין (פחות נראה בטקסים ויותר במיומנויות טכניות ומחשב בשירות אחיו הפרנציסקאנים). האח טוני מלבנון והאח לואי הירדני (משרתים את הקהילה ואת קבוצות הצעירים עם שמחת החיים שלהם ומהווים דוגמא לאמונה.
חמישתם אכן מיצגים נאמנה את הקוסטודיה של ארץ הקודש כיום, בין שירות במקומות הקדושים ובין שירות בקהילה, כמו כן עבודה יחד בשירות הכל.
הבזיליקה היתה מלאה לרגל הנדרים הטקסיים הסופיים של חמשת האחים הפרנציסקאנים; חלק מהם היו עם בני משפחתם וחברים שיכלו לנסוע ולהיות עימם. הדרשה של הקוסטוד (ראה למטה) ביטאה היטב את הרגע המיוחד בחיי הדת של מעירים אלה שבהם התנסו. הם כבר נקרו, כמו שמואל, להאזין לדבר האדון, ויש להם שנים רבות עוד כדי לחיות זאת באופן מעמיק יותר –את החוויה של חיי הדת החושפים כי האל לא רק בקרבנו אלא "בנו". הביטוי המוחשי של האל בנו הינה האהבה שיש לנו כלפי אחינו, והביטוי המוחשי של המקום שאנו משאירים עבור האל שבנו תוך הכרה שברגעים הקשים ביותר, כמו - כאן בגת שמנים- ישוע חי את סבלו באמון מוחלט ולא מתפשר באב. זהו הלב, המתרחב במימדי האהבה, הקוסטוד סיים.
זוהי תחילתה של האהבה שהאחים הפרנציסקאנים הצעירים הדגימו בסוף האירוע כשהם בירכו את אחיהם הפרנציסקאנים ואת קרוביהם וחבריהם בגן של גת שמנים בהרמיטג' בשעת ארוחת הערב.
עם סיום הדרשה, הקוסטודיה כולה מביאה את איחוליה לאחים החדשים שנדרו את נדריהם הסופיים, מי ייתן ויהיו ראויים לאהבה המקרבת ומקדשת אותם.