היום היה היום האחרון בביקורו בישראל וברשות הפלסטינאית של נשיא צילה, מיגל חואן סבסטיאן פרירה אצניקה, שהגיע ב-3 במרץ מ-רומא, היכן שפגש גם את האפיפיור.
לאחר ההזמנה מממשלת ישראל לכורים הצ’יליאנים, אשר שהו מתחת לאדמה משך 69 יום ואשר סיפורם עצר את נשימת העולם, ושוב לצילה נציגות בארץ הקודש.הנשיא, מלווה ע"י אשתו, ססיליה מוראל מונטס, כלל ביקור במקומות הקדושים עם האב הפרנציסקאני סרגיו אולמדו, שהינו גם כן מצילה והיה המדריך שלהם.
ביום שבת, ה-4 במרץ, הזוג הנשיאותי, לאחר ביקור בכותל המערבי, הלכו עם כל המשלחת ברחובות הצרים של העיר העתיקה לתחנה החמישית של דרך הצלב (ויה דולורוסה) ומשם הלכו לבזיליקה של כנסיית הקבר.בלב הסמטאות ההומות של השוק, הנשיא רצה אף על פי כן לעצור למספר שניות לפני מספר תחנות שבדרך הצלב.
הנשיא וגב’ פרירה היו נרגשים מהביקור לכנסיית הקבר, היכן שהפרנציסקאנים, באמצעות האב סרגיו, העניקו לנשיא ולאשתו מתנה של צלב ושרשרת תפילה [רוזארי בלעז] העשויה מאם הפנינה. סימנים אלו של הייסורים גם נלוו למתנה של ציור התחייה החרוט על צדף.
ביום ראשון, ה-5 במרץ, בשעות אחר הצהריים, הזוג הנשיאותי ביקר בבזיליקה של המולד, ושוב בליווי של האח סרגיו אולמדו. הסבר קצר על ההיסטוריה של הבזיליקה ועל הפסיפסים הביזנטיים וביקרו במערת המולד.כאן, הפרנציסקאנים העניקו לו מתנה של "הילד" אשר הונח באבוס מעל לדגל צילה. הפסל היפיפה יילקח לקפלה שבארמון מונדה, מעונו הרשמי של נשיא הרפובליקה של צילה. הזוג הנשיאותי לאחר מכן נשא את הילד בתהלוכה לבזיליקה של קתרינה הקדושה, ולאחר שהניח אותו לרגלי המזבח, החל טקס הענקת המדליה של הצליינות לנשיא ע"י האח הפרנציסקאני סטפן מילוביץ, האח הממונה על המנזר.
הרשויות של בית לחם גם העניקו לנשיא סצינה של המולד העשויה מעת זית ושלושה אבנים, אחת מהן מהמערה של המולד. בהזדמנות זו, ממש כמו מחוץ לכנסיית הקבר, הנשיא קיווה והתפלל לשלום בין ישראל ופלסטין. הטקס היה מרגש במיוחד והנשיא ואשתו אכן נראו שהושפעו מכך.
למרות שההרבה אנשים נלוו לביקורים אלו למקומות הקדושים במהלך תקופה זו ועקב הנוכחות המסיבית של העיתונות, הזוג ניסה לחוות את הביקור באופן אינטימי והמתבונן הכי רגיש לא הפסיד מבטים ששיקפו את האהבה הענוגה ותנועות גוף כמו אחיזת ידיים ותפילה יחד למשך מספר שניות. היה זה נפלא לראות האנושיות ואת הדוגמא למשפחה קתולית אשר למרות העובדה שהיתה עסוקה בתפקיד רשמי חשוב, עדיין יכלה להעניק את הערך לרוחניות ולאמונה.
היכולת לעמוד לפני אנשים וההיסטוריה ולתור אחר השלום הינה חזקה ביותר והיא נובעת מהיכולת לכרוע ברך לפני האל.
מרקו גבסו
לאחר ההזמנה מממשלת ישראל לכורים הצ’יליאנים, אשר שהו מתחת לאדמה משך 69 יום ואשר סיפורם עצר את נשימת העולם, ושוב לצילה נציגות בארץ הקודש.הנשיא, מלווה ע"י אשתו, ססיליה מוראל מונטס, כלל ביקור במקומות הקדושים עם האב הפרנציסקאני סרגיו אולמדו, שהינו גם כן מצילה והיה המדריך שלהם.
ביום שבת, ה-4 במרץ, הזוג הנשיאותי, לאחר ביקור בכותל המערבי, הלכו עם כל המשלחת ברחובות הצרים של העיר העתיקה לתחנה החמישית של דרך הצלב (ויה דולורוסה) ומשם הלכו לבזיליקה של כנסיית הקבר.בלב הסמטאות ההומות של השוק, הנשיא רצה אף על פי כן לעצור למספר שניות לפני מספר תחנות שבדרך הצלב.
הנשיא וגב’ פרירה היו נרגשים מהביקור לכנסיית הקבר, היכן שהפרנציסקאנים, באמצעות האב סרגיו, העניקו לנשיא ולאשתו מתנה של צלב ושרשרת תפילה [רוזארי בלעז] העשויה מאם הפנינה. סימנים אלו של הייסורים גם נלוו למתנה של ציור התחייה החרוט על צדף.
ביום ראשון, ה-5 במרץ, בשעות אחר הצהריים, הזוג הנשיאותי ביקר בבזיליקה של המולד, ושוב בליווי של האח סרגיו אולמדו. הסבר קצר על ההיסטוריה של הבזיליקה ועל הפסיפסים הביזנטיים וביקרו במערת המולד.כאן, הפרנציסקאנים העניקו לו מתנה של "הילד" אשר הונח באבוס מעל לדגל צילה. הפסל היפיפה יילקח לקפלה שבארמון מונדה, מעונו הרשמי של נשיא הרפובליקה של צילה. הזוג הנשיאותי לאחר מכן נשא את הילד בתהלוכה לבזיליקה של קתרינה הקדושה, ולאחר שהניח אותו לרגלי המזבח, החל טקס הענקת המדליה של הצליינות לנשיא ע"י האח הפרנציסקאני סטפן מילוביץ, האח הממונה על המנזר.
הרשויות של בית לחם גם העניקו לנשיא סצינה של המולד העשויה מעת זית ושלושה אבנים, אחת מהן מהמערה של המולד. בהזדמנות זו, ממש כמו מחוץ לכנסיית הקבר, הנשיא קיווה והתפלל לשלום בין ישראל ופלסטין. הטקס היה מרגש במיוחד והנשיא ואשתו אכן נראו שהושפעו מכך.
למרות שההרבה אנשים נלוו לביקורים אלו למקומות הקדושים במהלך תקופה זו ועקב הנוכחות המסיבית של העיתונות, הזוג ניסה לחוות את הביקור באופן אינטימי והמתבונן הכי רגיש לא הפסיד מבטים ששיקפו את האהבה הענוגה ותנועות גוף כמו אחיזת ידיים ותפילה יחד למשך מספר שניות. היה זה נפלא לראות האנושיות ואת הדוגמא למשפחה קתולית אשר למרות העובדה שהיתה עסוקה בתפקיד רשמי חשוב, עדיין יכלה להעניק את הערך לרוחניות ולאמונה.
היכולת לעמוד לפני אנשים וההיסטוריה ולתור אחר השלום הינה חזקה ביותר והיא נובעת מהיכולת לכרוע ברך לפני האל.
מרקו גבסו