ביום חמישי, ה-16 באוגוסט, קהילות דתיות רבו ומאמינים הצטרפו אל הקלריסות העניות של ירושלים על מנת לחגוג את יום החג של הפטרונה הקדושה שלהן. הנציג של המנהלן האפוסטולי, מונסיניור ויליאם שומאלי, הבישוף המסייע של ירושלים, היה זה שערך את סעודת האדון בנוכחות סגנית הקונסול הכלל של צרפת, גברת מי-די טאנג.
שער המנזר נפתח עבור התפילות והנזירה האחראית קיבלה את פני הבאים. במדרגות של המזבח, הוצבה איקונה של קלרה הקדושה ושריד שלה הואר עם נר.
מונסיניור שומאלי הזכיר את הדחף הבלתי נשלט של הקדושה שהביא להתחדשות רוחנית בכנסייה האוניברסאלית. היא הגיעה ממשפחה עשירה ואריסטוקרטית והיא וויתרה על האצילות ועל העושר על מנת לחיות בענווה ובעוני, כשאימצה את דרך החיים של פרנסיס הקדוש במאה ה-13.
"אחים ואחיות, אהבתו של ישוע המשיח אינה מונעת את החברות האנושית, אלא להפך הגמור|, החל לומר מונסיניור שומאלי, "בתחילה קלרה לא ראתה בפרנסיס הקדוש רק כמורה וכדוגמא שהלכה בעקבות ההוראה שלו, אלא גם כחבר של אחווה. כששתי נשמות אלו הוארו על ידי אתה אהבה לישוע המשיח חברו יחד, מידידות זו הגיע סוג מעמיק של עידוד".
במנזר של דמיאן הקדוש, קלרה יישמה את התכונות שאותם צריך לממש כל נוצרי: ענווה, דבקות דתית, מחילה וצדקה. "אני מזמין אתכם להתפלל", סיים מונסניור שומאלי, "כך אפשרי לחפש אחר התיווך של קלרה הקדושה בעבור הצרכים של המקומות הקדושים, המזרח התיכון ובייחוד האחים שלנו ב-אלפו [סוריה]. אנו מתפללים עבור אירופה, שחייה בפחד, עבור הפליטים וקורבנות האלימות בכל מקום. אל תשכחו אפילו להתפלל עבור הקהילה של הקלריסות העניות [שלנו], שהינן נאמנות למסורת הפרנציסקאנית של תפילות ושל פשטות אוונגליסטית."
בסיומה של סעודת האדון, הקהילה איחלה יום הולדת שמח לאחיות בצרפתית, ערבית ואיטלקית. בחצר היה כיבוד קל שמוקם מתחת לעצי האורן המוצלים.
האחים הפרנציסקאני מנצרת נכחו אף הם בסעודת האדון, יחד עם הקלריסות העניות שבנצרת. כל הפרנציסקאנים מאוחדים עם הקלריסות העניות ביום זה באופן מיוחד. יום חג שמח לכל הקלריסות העניות במזרח התיכון ובכל מקום בעולם.
שער המנזר נפתח עבור התפילות והנזירה האחראית קיבלה את פני הבאים. במדרגות של המזבח, הוצבה איקונה של קלרה הקדושה ושריד שלה הואר עם נר.
מונסיניור שומאלי הזכיר את הדחף הבלתי נשלט של הקדושה שהביא להתחדשות רוחנית בכנסייה האוניברסאלית. היא הגיעה ממשפחה עשירה ואריסטוקרטית והיא וויתרה על האצילות ועל העושר על מנת לחיות בענווה ובעוני, כשאימצה את דרך החיים של פרנסיס הקדוש במאה ה-13.
"אחים ואחיות, אהבתו של ישוע המשיח אינה מונעת את החברות האנושית, אלא להפך הגמור|, החל לומר מונסיניור שומאלי, "בתחילה קלרה לא ראתה בפרנסיס הקדוש רק כמורה וכדוגמא שהלכה בעקבות ההוראה שלו, אלא גם כחבר של אחווה. כששתי נשמות אלו הוארו על ידי אתה אהבה לישוע המשיח חברו יחד, מידידות זו הגיע סוג מעמיק של עידוד".
במנזר של דמיאן הקדוש, קלרה יישמה את התכונות שאותם צריך לממש כל נוצרי: ענווה, דבקות דתית, מחילה וצדקה. "אני מזמין אתכם להתפלל", סיים מונסניור שומאלי, "כך אפשרי לחפש אחר התיווך של קלרה הקדושה בעבור הצרכים של המקומות הקדושים, המזרח התיכון ובייחוד האחים שלנו ב-אלפו [סוריה]. אנו מתפללים עבור אירופה, שחייה בפחד, עבור הפליטים וקורבנות האלימות בכל מקום. אל תשכחו אפילו להתפלל עבור הקהילה של הקלריסות העניות [שלנו], שהינן נאמנות למסורת הפרנציסקאנית של תפילות ושל פשטות אוונגליסטית."
בסיומה של סעודת האדון, הקהילה איחלה יום הולדת שמח לאחיות בצרפתית, ערבית ואיטלקית. בחצר היה כיבוד קל שמוקם מתחת לעצי האורן המוצלים.
האחים הפרנציסקאני מנצרת נכחו אף הם בסעודת האדון, יחד עם הקלריסות העניות שבנצרת. כל הפרנציסקאנים מאוחדים עם הקלריסות העניות ביום זה באופן מיוחד. יום חג שמח לכל הקלריסות העניות במזרח התיכון ובכל מקום בעולם.