שני תקליטורי אוסף של "מאניפיקאט": בשירות ארץ הקודש, ברוחניות ובתרבות

מכון מאניפיקאט, בית הספר למוסיקה של הקוסטודיה של ארץ הקודש ומנהלו, האח ארמנדו פירוצי, שהינו גם מלחין מוערך ונגן עוגב בכנסיית הקבר כבר יותר מ-23 שנה, הפיץ לאחרונה שני תקליטורים חדשים אשר מצטרפים לאוסף של "מאניפיקאט". התקליטורים הופקו תודות לתמיכה של חברים מספר מאגדות החברים של מאניפיקאט שבשוויץ. כאשר יצירות כאלו בעלות איכות רבה כל כך מופצות, זוהי אפשרות להרהר על הערך של העבודה והשירות של הפרנציסקאנים השיגו כאן בארץ הקודש, עם עזרתם של אנשים כישרוניים וידידים נדיבים, אשר הבינו את חשיבות ההגנה והפיתוח של ליטורגיה ייחודית ופעילות תרבותית אשר מאפיינת מקומות אלו. לפני מספר שנים, אגודת החברים של מאניפיקאט שבשוויץ קידמה יוזמה רבת ערך דומה – הפיקה תקליטור שירי חג מולד ושיר אחד לחג הפסחא ותקופת צום הארבעים הלקוחים מהמסורת הנוצרית-ערבית של ארץ הקודש, שהוקלטו בתחילת 2009 במהלך קונצרט הופעות בשוויץ של מקהלת יסמין ומקהלת "מאניפיקאט" של הקוסטודיה, תחת ניצוחה של האניה סודה סברה, בליווי של התזמורת של לוצרנו תחת ניצוחו של המאסטרו אנדריאס לאקה ועם האח ארמנדו פירוצי בעוגב. כיום היצירות החדשות הנוספות, יחד עם המוסיקה המבוצעת או מולחנת בקוסטודיה של ארץ הקדוש, העשירה את המורשת יוצאת הדופן של האוסף של "מאניפיקאט".

התקליטור הראשון, מהבזיליקה הקדושה של כנסיית הקבר – מזמורים כנסייתיים בלטינית , מתעד את השירות המוסיקאלי שאותו מבצעים הפרנציסקאנים בכל יום בכנסיית הקבר שבירושלים, באמצעות קולותיהם של האח כריסטופורו אלבי והאחות אנה לורנט, יחד עם האחים הפרנציסקאנים של קהילת כנסיית הקבר והעוגב [אורגן] שעליו מנגן האח ארמנדו פירותי והאחות אנה לורנט. היצירות הנכללות בתקליטור זה הינם שלושה מיסות [סעודת האדון] – "דה אנג'ליס" (8), "פאטר קונקטה" (12) ו-"קום ג'ובילאו" (9), המושרות בסגנון גרגוריאני לפני האדיקול שבכנסיית הקבר ובחלק מהתחנות בתהלוכה היומית. "ישנם אנשים רבים אשר מתרגשים מאד כשהם מבקרים בכנסיית הקבר", האח ארמנדו פירוצי אומר בהתלהבות, "והתקליטור שיצרנו הינו מומנטו רב ערך של רגע מקסים זה לכל מי שמבקש אותו". בחוברת, הכוללת הערות כתובות ע"י האחים הפרנציסקאנים המשרתים או נמצאים בכל יום בכנסיית הקבר גם תמונות של הפרנציסקאנים ברגעים ליטורגיים מגונים ובמקומות רבי משמעות בבזיליקה, כותב גם כן האח ארמנדו: "כנסיית הקבר, למרות שהינה שקטה מוקדם מאד בבוקר, תמיד מושכת המוני אנשים. ישנם קבוצות של עולי רגל והמוני תיירים; המדריכים אינם מהססים לתת את הסברם שלהם בקולי קולות. אזי אני מתרכז [...] העוגב הינו מקור תפילה ואני מבקש ממנו להתחיל ולהתפלל. ההמולה פוחתת. זהו רגע של התאחדות. כולם מתפללים; לא ניתן לשמוע אף צליל בבזיליקה. הכלי המוסיקאלי הזה כופה שקט ואני שמח להתפלל כל יום עימו." בתקליטור יהיה ניתן להעריך את הטעם שבתפילה זו אשר עולה כל יום מכנסיית הקבר ואשר ההקלטות, שנעשו מלמעלה, בגלריה שמעל האדיקול של התחייה, מטרתם להפיק את המאפיין הרוחני המעמיק, "במעלה", עם שילוב של הרמוניות שונות אשר נפגשות באופן מסתורי ובאות במגע כאן. "סויסה", הקואופרטיב של המלחינים ומפיקי המוסיקה בלוגאנו כתובים: "הפינאלה של סעודת האדון של קום ג'ובילאו פשוט עוצרת נשימה....התכנון עם הזהב החם מבליט והחוברות פשוט נפלאות."

התקליטור השני, ויה קרוציס – דה פרופונדיס – הינו תוצר של מפגש ידידות בין שני אמנים מקוריים ומעמיקים – המשוררת הרוסיה רגינה דריארה, שהלחינה שתי קונטטות, ואח ארמנדו פירוצי, שכתב את המוסיקה המלוות את היצירות. התוצאה של עבודה של עומק רב, עידון ורגש, משלב סינתזה רוחנית ותרבותית. שתי הקונטטות הולחנו במקור ברוסית ובתקליטור זה שהופק לרגל הקונצרט שנערך ב-30 בספטמבר 2011 בבזיליקה של סנטה מריה דלה גרציה שבמילאנו, הכנסייה שבה התמונה של הסעודה האחרונה שצוירה ע"י דה וינצי. בקונצרט זה, שבו נכחה גברת מדבדב, רעיית הנשיא של הפדרציה הרוסית,המקהלה של הסינוד הקדוש של מוסקבה והתזמורת של האקדמיה של מוסיקה דתית בניצוחו של מאסטרו דייגו מונטרון – בוצעו יצירות מאת סרגיי רחמנינוב, המטרופוליטאן הילאריון אלפייב, האח ארמנדו פירותי ו-ג'זפה ורדי. הביצוע של חלק מה-דה פרופונדיס", הקונטטה מאת האח ארמנדו פירותי העלו את סף הסקרנות, קיבלו תגובות חיוביות ומועדפת והדגישו כיצד "יצירה בעלת עוצמה ויצירה יפה למזו סופרן, חליל ותזמורת" הינה "איזון הניתן להערצה בין הקלאסי למודרני, עם מבנה הרמוני יציב ואיתן, עשיר בחקר מעמיק של משמעות החיים והמוות"
(www.arcipelagomilano.org/archives/13840). הערך של יצירה זו מושלם ע"י ההיבט הגראפי של התקליטור, אשר הינו בצורת טריפטיכון בהשראת האמן הצרפתי הדתי ארקבס, עם רפרודוקציה בעטיפה של ציורו המפורסם "ישוע המלך" ובפנים "ישוע הצלוב", על רקע כחול של גשם שוטף ופרטים של הפרסקאה של הצליבה שב-נוטרה דאם דה לה סלאט, כאשר מרים (אם ישוע) מתעלפת בזרועותיו של יוחנן הקדוש והנשים הצדיקות.

שני התקליטורים שהופקו במהדורה הראשונה במספר עותקים מוגבל, אולם שוקלים להפיק עוד , מחולקים במכון מאניפיקאט של הקוסטודיה של ארץ הקודש(www.magnificatinstitute.org), בחנות הספרים הפרנציסקאנית ובמרכז המידע הנוצרי שבירושלים (www.cicts.org), בספרייה של ארץ הקודש במילאנו (www.libreriaterrasanta.it) ובאגודת החברים של מאניפיקאט בשוויץ (www.amicimagnificat.ch).

כיום, האח ארמנדו פירוצי עובד כבר על מיזם חדש ומרהיב: כל היצירות של סימפוניית ההוחדה אשר מאגדים יחד יצירות דתיות מכל המסורות העתיקות הנוכחות באוריינט (יהודים, ארמנים, יוונים , מלכיתים, רוסיים, לטינים, לוטרנים, סורים, אתיופיים, קופטים, קלדנים ומרוניטים) והוא עורך את כל הסידורים הללו. ביצוע יצירות אלו כבר מתוכנן במיקומים בעלי יוקרה, אהבת המוסיקה וארץ הקודש נכתבת בסיפור שירות יוצא מן הכלל ובתרבות במקום שבו מתפתחת מחויבות תרבותית ורוחנית שלא ניתן להפרידה מכל דו שיח עתידי ומהשלום.

טקסט – קתרינה פופה פדראטי
תמונות – מרקו גבסו