המוזיאון המקראי של המכון לחקר המקרא הפרנציסקאני קיבל לאחרונה תרומה המכילה תבנית המיועדת לייצור של אילוגים באבן. התבנית כוללת חריטה על צד נגדי, שני סצנות מקראיות המבוססות על אברהם ועל סיפורי הנביא דניאל.
אילוגים הינם בקבוקונים קטנים, לרוב עשויים ממתכת או מקרמיקה, מתוכננים להכיל בתוכם כמות קטנה של שמן ממנורות שבערו במקומות קדושים. עולי רגל בייחוד מכנסיות מזרחיות אוהבים לקחת עימם בחזרה אילוגים אלו כמזכרת מטיולם. כיום אביזר זה עשוי זכוכית וניתן לרכוש אותו בחנויות רבות בעיר העתיקה.
אילוגים עתיקים נשמרים במוזיאונים בכל העולם. אחת מהקבוצות המוכרות ביותר כוללת 16 אמפולות ונמצאת ב-מונזה (איטליה). רובם מקורם מכנסיית הקבר הקדוש ומה-גולגולתא המוטבעים עליהם. מאמינים כי הם הוצגו כמתנה מהאפיפיור גריגוריוס למלכה תיאודולינדה (לומברדיה) בסביבות שנת 600 לספירה. מקורם סביר להניח מארץ הקודש, למרות שהייצור האמנותי הוא מאזור סוריה. אפילו במוזיאון הפרנציסקאני שלנו שבירושלים ניתן למצוא אביזרים אלו העשויים מחרס ומעופרת.
החידוש העיקרי הינו כי הרכישה האחרונה שלנו הינה אובייקט שנתרם ואינו הבקבוקון, אלא התבנית של יצירתם. בהתאם למידע שברשותנו, התבנית התגלתה בירושלים, ב-סילואן, לפני מספר עשורים. הימצאותו של פריט זה מוכיחה כי ירושלים העיר היתה מרכז חשוב לייצור של אמפולות. המסקנה מאוששת ע"י העובדה כי החצי השני של התבנית נמצא בסמוך, במהלך חפירות ארכיאולוגיות שבוצעו בבית הקברות הלטיני שבהר ציון בתחילת המאה ה-20. קטע זה של הפריט מוצג אף הוא במוזיאון שלנו והוא דומה מאוד במונחים של חומר, צורה ומידות, אולם ללא מרכיב איקונוגראפי. מטרתו היתה לעצב את החלק האחורי של המבחנה/בקבוקון או שייתכן שזהו פריט שלא סוים.
התבנית החדשה מציגה בצד אחד את אברהם עם הילה וזקן ארוך. שם הדמות כתוב בבירור בכתב מעוגל: "אילוגיה של אברהם". הסצנה הינה קלאסית ומציגה את אברהם (אב האומה) מוכן להקרבת בנו יצחק (בראשית, כ"ב:1-14). התנ"ך מפרט כי האל הראה לאברהם לאחר מכן כיצד להקריב את האייל לעולה במקום הילד. האירוע התרחש בהר המוריה, מקום שבמסורת היהודית מזוהה עם בית המקדש, אולם כותבים נוצריים מייחסים את מיקומו לגולגולתא. באופן זה ישנו קישור ישיר למותו של ישוע, יצחק החדש והשה החדש, שהוקרב במזבח של הצלב. הצד השני של התבנית מראה את הנביא דניאל, שגם מזוהה ע"י הכתוב, שחוזר על עצמו פעמיים, ומלווה ע"י הכותר "קדוש" יחד עם צלב. דניאל, בלבוש פרסי, עומד בידיים מורמות בתנוחה של תפילה, בשעה שהאריות, המאיימים שם אולם אין הם פוגעים בו, יושבים לרגליו (דניאל, ו:1-29). האפיזודה מראה כיצד האל יכול לשחרר את המאמין מהמוות.מעניין לציין כי ניתן לראות תיאורים אלו גם בפסיפסים מודרניים בקפלה של הצליבה שבבזיליקה של כנסיית הקבר.
הפריט נתרם למוזיאון ע"י אספן נדיב מ-טקסס, מר אריך ספנגנברג, גם תודות למעורבות של אחד מסוחרי העתיקות הידועים ביותר שבעיר העתיקה אשר שימש כמתווך.