בתאריך ה-27 בדצמבר, ביום החג של יוחנן הקדוש, מחבר ספר הבשורה, הקהילה הפרנציסקאנית של מנזר קתרינה הקדושה שבבזיליקה של המולד בבית לחם, צעדו בתהלוכה למערה לרגל דבקוות ספציפית של יום זה: לנשק את הסלע שעליו היה האבוס שבו הונח הילד ישוע. במסגרת אקט זה של מתן כבוד, על המכהנים היה להוציא כל דבר שהוכן עבור חג המולד באבוס: הסורגים המגינים הוצאו והאורות, הבדים העשירים בצבעים והציורים מאחורנית המראים את המולד הוסרו. המכהנים ניצלו הזדמנות זו לנקות לחלוטין מקום זה, למרות ההתגנבות של עולי הרגל עם דבקותם הצליחו להסתנן ע"י תפילותיהם של תיווך ושל תמונות. הפסל של ישוע הילד גם כן נלקח, משום שהכל יהיה מוערך כך שהסלע, שהיה עד לאירוע של הקרבה של התגלמות, ויבלוט ויהיה מוכן לקבל את הנשיקה של הכבוד מהאחים הפרנציסקאנים.
טקס זה של דבקות מבוצע בדממה, ללא ליטורגיה. למרות שזהו טקס עתיק יומין ולכך עדות מהפרוטוקולים של הסטאטוס קוו, וכמו כן המחקר אודות מקורו וההיסטוריה שלו נמשך. לפי המסטר של הטקסים של הקוסטודיה של ארץ הקודש, האב מרסלו אריאל ציצינלי, מאמינים כי הדבקות הינה שריד מטקס עתיק יותק מהזמן שבו האחים הפרנציסקאנים היו בעלי גישה מלאה למערה ולבזיליקה. המחווה מזכירה כי הפרנציסקאנים נישקו את העמוד של ההצלפה במהלך הטקס של יום רביעי הקדוש לכנסיית הקבר, ייתכן וזה הבא להשראה זו. מדוע ה-27 בדצמבר? לפי האב מרסלו – אולם בהתייחסות למחקרים נוספים – יש לחפש את הסיבה בעובדה כי הליטורגיה של הפרנציסקאנים ושל הקוסטודיה של ארץ הקודש מתבססת על הליטורגיה הרומית: סעודת האדון של הטרידנטיין מקבעת את התחנה האפיפייורית ליום זה בכנסיית סנטה מריה מג'וריה, היכן ששרידיו של האבוס שבו הונח הילד ישוע נשמרו ואשר הינה חלק מחג המולד שהיה יעד לתשומת לב ספציפית. באופן דומה, האחים הפרנציסקאנים הכירו אקט זה של דבקות, אשר נקשר למערת המולד מצדיק אותו והינו בעל משמעות לארץ הקודש.
טקסט ותמונות מאת – האח הפרנציסקאני ריקרדו צריאני
טקס זה של דבקות מבוצע בדממה, ללא ליטורגיה. למרות שזהו טקס עתיק יומין ולכך עדות מהפרוטוקולים של הסטאטוס קוו, וכמו כן המחקר אודות מקורו וההיסטוריה שלו נמשך. לפי המסטר של הטקסים של הקוסטודיה של ארץ הקודש, האב מרסלו אריאל ציצינלי, מאמינים כי הדבקות הינה שריד מטקס עתיק יותק מהזמן שבו האחים הפרנציסקאנים היו בעלי גישה מלאה למערה ולבזיליקה. המחווה מזכירה כי הפרנציסקאנים נישקו את העמוד של ההצלפה במהלך הטקס של יום רביעי הקדוש לכנסיית הקבר, ייתכן וזה הבא להשראה זו. מדוע ה-27 בדצמבר? לפי האב מרסלו – אולם בהתייחסות למחקרים נוספים – יש לחפש את הסיבה בעובדה כי הליטורגיה של הפרנציסקאנים ושל הקוסטודיה של ארץ הקודש מתבססת על הליטורגיה הרומית: סעודת האדון של הטרידנטיין מקבעת את התחנה האפיפייורית ליום זה בכנסיית סנטה מריה מג'וריה, היכן ששרידיו של האבוס שבו הונח הילד ישוע נשמרו ואשר הינה חלק מחג המולד שהיה יעד לתשומת לב ספציפית. באופן דומה, האחים הפרנציסקאנים הכירו אקט זה של דבקות, אשר נקשר למערת המולד מצדיק אותו והינו בעל משמעות לארץ הקודש.
טקסט ותמונות מאת – האח הפרנציסקאני ריקרדו צריאני