האפיפניה, הביטוי וההתגלמות הראשונה של ישוע לאנושות, נחוג בכל שנה במהלך תקופת חג המולד. בין התאריכים 5-6 בינואר, בית לחם מקושטת באופן חגיגי לרגל הנצחת הביקור של שלושת המלכים לאבוס [של ישוע].
האירועים החגיגיים החלו ביום שבת בבוקר, בכניסה טקסית לבית לחם ע"י האח פיירבטיסטה פיצהבלה, הקוסטוד של ארץ הקודש, מלווה ע"י האחים הפרנציסקאנים ואנשי הקהילה של ירושלים. התהלוכה נעצרה לראשונה במנזר של אליהו הקדוש על מנת להחליף ברכות עם נציגי הרשויות הישראליות, ראש העיר של בית ג'אלה והקהילה המקומית. התהלוכה לאחר מכן עברה דרך חומת ההפרדה, והמשיכה ברחובותיה של העיר העתיקה של בית לחם לכיכר המנג'ר, היכן שנתקבלו ע"י הרשויות הפלסטינאיות, אחים פרנציסקאנים רבים ותנועת הצופים. בדלת של הבזיליקה, כהני דת של הכנסייה האותרודוכסית והארמנית ברכו את חבריה. לבסוף, הקוסטוד התקבל ע"י האח הממונה על הבזיליקה של קתרינה הקדושה, האח סטפן מילוסוביץ, על מנת להתחיל את הכניסה הטקסית לבזיליקה.
לאחר מזמורים של תפילת הערבית הראשונה והמקראות, התהלוכה הסתיימה במערת המולד, היכן שהכוכב והאבוס זכו לבישום של קטורת.
ביום החג של האפיפניה, ה-6 בינואר, הקוסטוד ערך סעודת אדון טקסית, יחד עם סגנו, האח הממונה על בית לחם ומספר כהני דת אחרים ככוהני דת מסייעים. ראש העיר של בית לחם, גב' ורה באבון, נכחה בסעודת האדון, כמו גם קונסולים מאירופה ומשפחות ואורחים.שילוב של מקהלה מקהילת ירושלים, בית לחם ונצרת הצטרפו לקבוצת המקהלה שהגיעה מחו"ל, וסיפקה את המוסיקה באירוע זה.
בדרשה שלו, האח מרוון דידאס, כהן הדת של בית לחם, הדגיש את ההבדלים בין הדמויות של הורדוס ובין המלכים. המלכים, דמויות מסתוריות, באו מהמזרח כדי לתור אחר האמת אודות מלך המלכים [ישוע]; הם מצאו אותו והעריצו אותו. לעומתם,הורדוס, עיוור מעוצמה ומכוח, ביצע את הטבח הגדול ביותר המאוזכר בהיסטוריה – טבח של הבנים הבכורים שנולדו בממלכת יהודה. האל מרוון דחק במאמינים ללכת בעקבות הדוגמא של המלכים, בדומה להם, בדרך על מנת לתור את האמת שישוע הותיר לנו ושאנו יכולים למצוא אותה בדבר ה'.
לאחר ההכרזה של ספר הבשורה ולפני הדרשה, השמש הקריא בלטינית, את לוח השנה הליטורגי בעבור שנת 2013.
לאחר סעודת האדון, הנוכחים נאספו באולם הקהילה על מנת לברך את המשפחה הפרנציסקאנית.
בשעה שלוש וחצי, נערכה תפילת ערבית השנייה, עם תהלוכה טקסית למערת המולד ומתן סימבולי של מתנות של זהב, מור ולבונה שהוצעו ע"י שלושת המלכים למלך הילד [ישוע]. לאחר הריטואל של בישום של הקטורת במערה, האח פיירבטיסטה נשא את הפסל של ישוע המשיח הילד, שר השלום היושב על כס מלכותו, בשארית התהלוכה.
מוקף בקהילה הפרנציסקאנית כולה, וכמו כן ע"י אנשי דת שבאו לבטא את דבקותם בבן האלוהים שזכה ביטוי והצהרה לעולם, הקוסטוד נכנס מסביב לחצר המתחם [קלויסטר בלעז] של הבזיליקה, על מנת להיכנס לכנסיית קתרינה הקדושה, אשר היתה מלאה במאמינים.
לפני המזבח הראשי, הוא הניח את הפסל של ישוע הילד ואפשר היה למאמינים שהגיעו מרחוק להעריצו ולנשק את הפסל, להראות את אהבתם ואמנותם בילד המלך [ישוע המשיח] אשר הגיע לעולם בענווה מוחלטת, ושינה לצמיתות את ההיסטוריה של האדם.
בשעה שהכנסייה הקתולית תגיע לסופה של תקופת חג המולד בטבילת ישוע האדון בתאריך ה-13 בינואר, הכנסייה האורתודוכסית החלה את חגיגות חג המולד ביום זה, בכניסה טקסית לבית לחם ולבזיליקה,בהתאם לסטאטוס קוו. הכנסיות האורתודוכסיות למעשה חוגגות את חג המולד ב-7 בינואר.
האירועים החגיגיים החלו ביום שבת בבוקר, בכניסה טקסית לבית לחם ע"י האח פיירבטיסטה פיצהבלה, הקוסטוד של ארץ הקודש, מלווה ע"י האחים הפרנציסקאנים ואנשי הקהילה של ירושלים. התהלוכה נעצרה לראשונה במנזר של אליהו הקדוש על מנת להחליף ברכות עם נציגי הרשויות הישראליות, ראש העיר של בית ג'אלה והקהילה המקומית. התהלוכה לאחר מכן עברה דרך חומת ההפרדה, והמשיכה ברחובותיה של העיר העתיקה של בית לחם לכיכר המנג'ר, היכן שנתקבלו ע"י הרשויות הפלסטינאיות, אחים פרנציסקאנים רבים ותנועת הצופים. בדלת של הבזיליקה, כהני דת של הכנסייה האותרודוכסית והארמנית ברכו את חבריה. לבסוף, הקוסטוד התקבל ע"י האח הממונה על הבזיליקה של קתרינה הקדושה, האח סטפן מילוסוביץ, על מנת להתחיל את הכניסה הטקסית לבזיליקה.
לאחר מזמורים של תפילת הערבית הראשונה והמקראות, התהלוכה הסתיימה במערת המולד, היכן שהכוכב והאבוס זכו לבישום של קטורת.
ביום החג של האפיפניה, ה-6 בינואר, הקוסטוד ערך סעודת אדון טקסית, יחד עם סגנו, האח הממונה על בית לחם ומספר כהני דת אחרים ככוהני דת מסייעים. ראש העיר של בית לחם, גב' ורה באבון, נכחה בסעודת האדון, כמו גם קונסולים מאירופה ומשפחות ואורחים.שילוב של מקהלה מקהילת ירושלים, בית לחם ונצרת הצטרפו לקבוצת המקהלה שהגיעה מחו"ל, וסיפקה את המוסיקה באירוע זה.
בדרשה שלו, האח מרוון דידאס, כהן הדת של בית לחם, הדגיש את ההבדלים בין הדמויות של הורדוס ובין המלכים. המלכים, דמויות מסתוריות, באו מהמזרח כדי לתור אחר האמת אודות מלך המלכים [ישוע]; הם מצאו אותו והעריצו אותו. לעומתם,הורדוס, עיוור מעוצמה ומכוח, ביצע את הטבח הגדול ביותר המאוזכר בהיסטוריה – טבח של הבנים הבכורים שנולדו בממלכת יהודה. האל מרוון דחק במאמינים ללכת בעקבות הדוגמא של המלכים, בדומה להם, בדרך על מנת לתור את האמת שישוע הותיר לנו ושאנו יכולים למצוא אותה בדבר ה'.
לאחר ההכרזה של ספר הבשורה ולפני הדרשה, השמש הקריא בלטינית, את לוח השנה הליטורגי בעבור שנת 2013.
לאחר סעודת האדון, הנוכחים נאספו באולם הקהילה על מנת לברך את המשפחה הפרנציסקאנית.
בשעה שלוש וחצי, נערכה תפילת ערבית השנייה, עם תהלוכה טקסית למערת המולד ומתן סימבולי של מתנות של זהב, מור ולבונה שהוצעו ע"י שלושת המלכים למלך הילד [ישוע]. לאחר הריטואל של בישום של הקטורת במערה, האח פיירבטיסטה נשא את הפסל של ישוע המשיח הילד, שר השלום היושב על כס מלכותו, בשארית התהלוכה.
מוקף בקהילה הפרנציסקאנית כולה, וכמו כן ע"י אנשי דת שבאו לבטא את דבקותם בבן האלוהים שזכה ביטוי והצהרה לעולם, הקוסטוד נכנס מסביב לחצר המתחם [קלויסטר בלעז] של הבזיליקה, על מנת להיכנס לכנסיית קתרינה הקדושה, אשר היתה מלאה במאמינים.
לפני המזבח הראשי, הוא הניח את הפסל של ישוע הילד ואפשר היה למאמינים שהגיעו מרחוק להעריצו ולנשק את הפסל, להראות את אהבתם ואמנותם בילד המלך [ישוע המשיח] אשר הגיע לעולם בענווה מוחלטת, ושינה לצמיתות את ההיסטוריה של האדם.
בשעה שהכנסייה הקתולית תגיע לסופה של תקופת חג המולד בטבילת ישוע האדון בתאריך ה-13 בינואר, הכנסייה האורתודוכסית החלה את חגיגות חג המולד ביום זה, בכניסה טקסית לבית לחם ולבזיליקה,בהתאם לסטאטוס קוו. הכנסיות האורתודוכסיות למעשה חוגגות את חג המולד ב-7 בינואר.