יום החג של האפיפניה [ההתגלות] החל ביום שלישי, ה-5 בינואר, במנזר של סאן סלבטורה, שבירושלים. הקוסטוד של ארץ הקודש, האח הפרנציסקאני פיירבטיסטה פיצהבלה, קיבל בברכה את אנשי הקהילה מעיר הקודש לחדר של ה"דיוואן" – חדר קבלת האורחים, שבו ראשי הכנסיות באו לפני מספר ימים על מנת לאחר חג שמח לרגל החגים. ילדים, הורים וסבים וסבתות הגיעו לחלוק את הברכות ליום החג וכן גם כהן הדת של הקהילה, האח הפרנציסקאני פיראס חג'זין, וכן בירכו האחד את השני לרגל השנה החדשה 2016. המוכתר, הדובר של הקהילה הלטינית, יוצג על ידי בנו. "אנו מודים לך על עבודתך ב-12 השנים שחלפו ואנו אסירי תודה", אמרו לאח פיירבטיסטה, שיסיים את תפקידו בעוד מספר חודשים.
האחים הפרנציסקאנים לאחר מכן נסעו בתהלוכה לבית לחם. הם התקבלו במנזר של מאר אליאס על ידי כהן הדת של בית ג'אלא, ולאחר מכן בקבר רחל על ידי כהן הדת של הקהילה של בית לחם, בהתאם למסורת. מלווים על ידי משטרת ישראל עד למחסום, השיירה עברה דרך שלושת הדלתות של חומת ההפרדה שבין ישראל והרשות הפלסטינית, וזאת על מנת לכבד את המסלול המצוין בסטאטוס קוו. הקוסטוד לאחר מכן ערך את כניסתו הטקסית בכיכר מנגג'ר. בדומה ליום הראשון של תקופת הציפייה, הוא התקבל על ידי קבוצת בנים של תנועת הצופים, נציגים מהרשות המקומית וכן על ידי נציגים של הכנסייה האורתודוכסית והארמנית מהבזיליקה של המולד.
בסיום של תפילת הערבית הראשונה, שנערכה על ידי הקוסטוד, הוא יצא לבקר את הקהילות שבבית לחם. בשעות אחר הצהריים המשיך לכנסיית תקרינה הקדושה בטקס של המקראות. הקהילה היתה קטנה במספר, וכללה גם מעט עולי רגל. "אנו נוסעים לשבוע בארץ הקודש ואנו מאד שמחים להשתתף באירועים שכאלו", הסביר זוג של עולי רגל פולנים בהתלהבות.
סעודת האדון , שנערכה ב-6 בינואר, נערכה בערבית ונערכה על ידי האב הקוסטוד. הכנסייה היתה מלאה עד אפס מקום עם אנשי הקהילה ואנשי דת. "אני באמת אוהב את יום החג הזה ואת התהלוכה!", הסביר פרנציסקאני שהגיע ממנזר אחר. בדרשה שלו, כהן הכת של הקהילה, האח נרוואן אל-באנה ה\זכיר לכולם אודות המשמעות של יום החג של אפיפניה, שמשמעותה "ביטויו של האל". יום חג זה כולל ארבעה אירועים: הולדתו של ישוע המשיח, שנהיה בשר על ידי האל, הביקור של המלכים לתינוק ישוע, הטבילה על ידי יוחנן המטביל, שהחל את תחילת החיים הציבוריים של ישוע המשיח ולבסוף – החתונה בכפר קאנה, שבה הפך את המים ליין. מרגע זה ואילך, השליחים האמינו בו.
לאחר תפילת הערבית האפיפיורית נערכה תהלוכה למערת המולד ולאחר מכן לחצר ה]נימית של כנסיית קתרינה הקדושה. הפרנציסקאנים נשאו זהב (בצורת ורד שניתן להם על ידי האפיפיור שאול השישי במהלך ביקורו בארץ הקודש), מור ולבונה. שלושת מתנות אלו הינם מעין ייצוג למלכותיות של ישוע המשיח, אלוהותו והקרבן של הייסורים שלו. בלב התהלוכה, הקוסטוד נשא פסל של ישוע התינוק היושב על כסא המלכות שלו שאותו נשקו המאמינים. מור ולבונה חולקו להם בשעה שהמקהלה שרה "פואר נאטוס אין בית לחם". השמחה היתה רבה גם בקרב האחים הפרנציסקאנים והן בקרב אנשי הקהילה: השמחה של להיות יחד בחג האפיפניה.המילים הם "אלוהים, אנו מודים לך" חזרו על עצמם.
השירים של הקתולים-לטינים לא היו היחידים הושמעו בכנסייה של המולד באותו יום. היוונים האורתודוכסים, הסורים והקופטים גם ערכו את תפילת הערבית שלהם שלפני חגיגת חג המולד, שהשנה יהיה ב-7 בינואר, לפי לוח השנה היוליאני. בשעות אחר הצהריים, האתיופים התאספו בכיכר מנג'ר גם כן. בבית לחם חוגגים כל יום את חג המולד!
HM
האחים הפרנציסקאנים לאחר מכן נסעו בתהלוכה לבית לחם. הם התקבלו במנזר של מאר אליאס על ידי כהן הדת של בית ג'אלא, ולאחר מכן בקבר רחל על ידי כהן הדת של הקהילה של בית לחם, בהתאם למסורת. מלווים על ידי משטרת ישראל עד למחסום, השיירה עברה דרך שלושת הדלתות של חומת ההפרדה שבין ישראל והרשות הפלסטינית, וזאת על מנת לכבד את המסלול המצוין בסטאטוס קוו. הקוסטוד לאחר מכן ערך את כניסתו הטקסית בכיכר מנגג'ר. בדומה ליום הראשון של תקופת הציפייה, הוא התקבל על ידי קבוצת בנים של תנועת הצופים, נציגים מהרשות המקומית וכן על ידי נציגים של הכנסייה האורתודוכסית והארמנית מהבזיליקה של המולד.
בסיום של תפילת הערבית הראשונה, שנערכה על ידי הקוסטוד, הוא יצא לבקר את הקהילות שבבית לחם. בשעות אחר הצהריים המשיך לכנסיית תקרינה הקדושה בטקס של המקראות. הקהילה היתה קטנה במספר, וכללה גם מעט עולי רגל. "אנו נוסעים לשבוע בארץ הקודש ואנו מאד שמחים להשתתף באירועים שכאלו", הסביר זוג של עולי רגל פולנים בהתלהבות.
סעודת האדון , שנערכה ב-6 בינואר, נערכה בערבית ונערכה על ידי האב הקוסטוד. הכנסייה היתה מלאה עד אפס מקום עם אנשי הקהילה ואנשי דת. "אני באמת אוהב את יום החג הזה ואת התהלוכה!", הסביר פרנציסקאני שהגיע ממנזר אחר. בדרשה שלו, כהן הכת של הקהילה, האח נרוואן אל-באנה ה\זכיר לכולם אודות המשמעות של יום החג של אפיפניה, שמשמעותה "ביטויו של האל". יום חג זה כולל ארבעה אירועים: הולדתו של ישוע המשיח, שנהיה בשר על ידי האל, הביקור של המלכים לתינוק ישוע, הטבילה על ידי יוחנן המטביל, שהחל את תחילת החיים הציבוריים של ישוע המשיח ולבסוף – החתונה בכפר קאנה, שבה הפך את המים ליין. מרגע זה ואילך, השליחים האמינו בו.
לאחר תפילת הערבית האפיפיורית נערכה תהלוכה למערת המולד ולאחר מכן לחצר ה]נימית של כנסיית קתרינה הקדושה. הפרנציסקאנים נשאו זהב (בצורת ורד שניתן להם על ידי האפיפיור שאול השישי במהלך ביקורו בארץ הקודש), מור ולבונה. שלושת מתנות אלו הינם מעין ייצוג למלכותיות של ישוע המשיח, אלוהותו והקרבן של הייסורים שלו. בלב התהלוכה, הקוסטוד נשא פסל של ישוע התינוק היושב על כסא המלכות שלו שאותו נשקו המאמינים. מור ולבונה חולקו להם בשעה שהמקהלה שרה "פואר נאטוס אין בית לחם". השמחה היתה רבה גם בקרב האחים הפרנציסקאנים והן בקרב אנשי הקהילה: השמחה של להיות יחד בחג האפיפניה.המילים הם "אלוהים, אנו מודים לך" חזרו על עצמם.
השירים של הקתולים-לטינים לא היו היחידים הושמעו בכנסייה של המולד באותו יום. היוונים האורתודוכסים, הסורים והקופטים גם ערכו את תפילת הערבית שלהם שלפני חגיגת חג המולד, שהשנה יהיה ב-7 בינואר, לפי לוח השנה היוליאני. בשעות אחר הצהריים, האתיופים התאספו בכיכר מנג'ר גם כן. בבית לחם חוגגים כל יום את חג המולד!
HM