בערב של יום שבת, ה-3 באוקטובר, בכנסייה של המנזר של סאן סלבטורה, לרגל של תפילת הערבית ליום החג של פרנסיס הקדוש, תריסר אחים פרנציסקאנים חידשו את הנדרים השנתיים שלהם (עוני, ציות וענווה).
בדרשה שלו, הקוסטוד, פיירבטיסה פיצהבלה, שערך את הטקס, הזכיר את חייו של פרנסיס הקדוש מאסיזי, עם דגש על מה שהקדוש הזה שינה את ההיסטוריה של הכנסייה, ואמר: "פרנסיס יכול היה לשנות את חייו מפני שיש קודם כל לערוך את השינוי."
לאחר הדרשה שלו, הקוסטוד פנה לאחרים הפרנציסקאנים שחידשו את הנדרים שלהם: "אתם צעירים, מלאי חיים, רעיונות ומיזמים [....] תדעו כי – כשאני נזכר בפרנסיס הקדוש – ששינה את העולם, אזי הדרך הנכונה הינה הדרך שבה בחרתם, והיא ללכת אחרי אהבת ישוע המשיח ולשאת עדות מקודשת בעולם."
האח הפרנציסקאני קלוביס, היה בין האחים שחידשו את הנדרים שלהם: "תפילות ערבית אלו הינם רגע טקסי של חסד, שבהם אנו מחדשים את ה"כן" שלנו לאל. אולם זה בכל יום, בדברים קטנים של חי יום יום, ועלינו לחזור על ה-כן שלנו." האח קלוביס, המשתייך למסדר הפרנציסקאני משנת 2012, בטוח כי: "הסיפור של ללכת אחרי הקדוש מאסיזי הינו רגע שבו ישנו רגש רב עוצמה, הנוגע בלב שלנו ובקרב מי שבחר לחיות את חיו בכפוף לחוקים של החיים".
במהלך הקריאה של ה-טרנסיטוס, הוקרא הסיפור של מותו של פרנסיס הקדוש, המפגש, ההקשבה על ברכיו לאור נר. בדרשה שלו הקוסטוד ציטט את המוות של קדוש זה במילים הבאות: "פרנסיס, שהיה שיר השירים של הבריאה כינה את המוות "מוות של אחות", והוא קיבל כי אין זה הסוף של חייו, אלא רק מעבר, שינוי, לעבר חיי עולם."
ביום החג ביום ראשון, ה-4 באוקטובר, נכחו ארבעת הקונסולים של המדינות הלטיניות, המגינות על הקהילות הנוצריות (איטליה, ספרד, צרפת ובלגיה). בהתאם למסורת, סעודת האדון נערכה ע"י האב הדומניקני, והשנה היה זה האב מרק לירוי, מבית הספר למקרא ולארכיאולוגי הצרפתי שבירושלים. סייעו לקוסטוד, האח פיירבטיסטה פיצהבלה, המזכיר של שגריר הוותיקן, מונסיניור מתיאו דה מורי, סגן הקוסטוד, האח דוברומיר ג'סטל והאח הממונה על המנזר של סאן סלבטורה, האח סטפן מילוסוביץ. נכח גם מונסיניור כאמל בטיש, הבישוף המסייע בדימוס של ירושלים, שהיה נציג הפטריארכיה הלטינית של ירושלים.
בדרשה שלו, האב מרק לירוי, הדגיש את הצורך בחיקוי של פרנסיס הקדוש, בנו של סוחר עשיר, שבחר בחיי עוני וענווה על מנת "לפנות לכל דבר שיכול להעמיק את הידע של האל ולהעמיק את מערכת היחסים שלנו עם האדון". לאחר סיום האירוע הטקסי, הנפגשים נהנו מכיבוד קל שהוגש ב-קוריה.
יותר מאוחר, בחדר האוכל של המנזר, אנשי הדת שהוזמנו לארוחת צהריים וכך גם הקונסולים, והם חלקו את ארוחת הצהריים עם הפרנציסקאנים. בתפילת הערבית השנייה, שנערכה על ידי האח הממונה על המנזר של סאן סלבטורה, לאור חידוש הנדרים של הנדרים שנערכו יום לפני כן, אמר כי הבשורה צריכה להיות מקובל ת כחוק של חיי היום יום. בהזכרת האירועים הטרגיים של הלילה שבין שבת לראשון, האח סטפן מילוסוביץ הדגיש את חשיבות הפעולה למען השלום, בייחוד באזורינו ובכנסיה כלה, על מנת לפתוח את הסינוד בנושא המשפחה.
הטקסים של יום החג של פרנסיס הקדוש הינם עמוד תווך חשוב בחיים השנתיים של הפרנציסקאנים, והיתה לי האפשרות להיות יחד, לחדש את הנדרים של החניכים ולהתחיל את השנה האקדמית החדשה.
ט.ד.
בדרשה שלו, הקוסטוד, פיירבטיסה פיצהבלה, שערך את הטקס, הזכיר את חייו של פרנסיס הקדוש מאסיזי, עם דגש על מה שהקדוש הזה שינה את ההיסטוריה של הכנסייה, ואמר: "פרנסיס יכול היה לשנות את חייו מפני שיש קודם כל לערוך את השינוי."
לאחר הדרשה שלו, הקוסטוד פנה לאחרים הפרנציסקאנים שחידשו את הנדרים שלהם: "אתם צעירים, מלאי חיים, רעיונות ומיזמים [....] תדעו כי – כשאני נזכר בפרנסיס הקדוש – ששינה את העולם, אזי הדרך הנכונה הינה הדרך שבה בחרתם, והיא ללכת אחרי אהבת ישוע המשיח ולשאת עדות מקודשת בעולם."
האח הפרנציסקאני קלוביס, היה בין האחים שחידשו את הנדרים שלהם: "תפילות ערבית אלו הינם רגע טקסי של חסד, שבהם אנו מחדשים את ה"כן" שלנו לאל. אולם זה בכל יום, בדברים קטנים של חי יום יום, ועלינו לחזור על ה-כן שלנו." האח קלוביס, המשתייך למסדר הפרנציסקאני משנת 2012, בטוח כי: "הסיפור של ללכת אחרי הקדוש מאסיזי הינו רגע שבו ישנו רגש רב עוצמה, הנוגע בלב שלנו ובקרב מי שבחר לחיות את חיו בכפוף לחוקים של החיים".
במהלך הקריאה של ה-טרנסיטוס, הוקרא הסיפור של מותו של פרנסיס הקדוש, המפגש, ההקשבה על ברכיו לאור נר. בדרשה שלו הקוסטוד ציטט את המוות של קדוש זה במילים הבאות: "פרנסיס, שהיה שיר השירים של הבריאה כינה את המוות "מוות של אחות", והוא קיבל כי אין זה הסוף של חייו, אלא רק מעבר, שינוי, לעבר חיי עולם."
ביום החג ביום ראשון, ה-4 באוקטובר, נכחו ארבעת הקונסולים של המדינות הלטיניות, המגינות על הקהילות הנוצריות (איטליה, ספרד, צרפת ובלגיה). בהתאם למסורת, סעודת האדון נערכה ע"י האב הדומניקני, והשנה היה זה האב מרק לירוי, מבית הספר למקרא ולארכיאולוגי הצרפתי שבירושלים. סייעו לקוסטוד, האח פיירבטיסטה פיצהבלה, המזכיר של שגריר הוותיקן, מונסיניור מתיאו דה מורי, סגן הקוסטוד, האח דוברומיר ג'סטל והאח הממונה על המנזר של סאן סלבטורה, האח סטפן מילוסוביץ. נכח גם מונסיניור כאמל בטיש, הבישוף המסייע בדימוס של ירושלים, שהיה נציג הפטריארכיה הלטינית של ירושלים.
בדרשה שלו, האב מרק לירוי, הדגיש את הצורך בחיקוי של פרנסיס הקדוש, בנו של סוחר עשיר, שבחר בחיי עוני וענווה על מנת "לפנות לכל דבר שיכול להעמיק את הידע של האל ולהעמיק את מערכת היחסים שלנו עם האדון". לאחר סיום האירוע הטקסי, הנפגשים נהנו מכיבוד קל שהוגש ב-קוריה.
יותר מאוחר, בחדר האוכל של המנזר, אנשי הדת שהוזמנו לארוחת צהריים וכך גם הקונסולים, והם חלקו את ארוחת הצהריים עם הפרנציסקאנים. בתפילת הערבית השנייה, שנערכה על ידי האח הממונה על המנזר של סאן סלבטורה, לאור חידוש הנדרים של הנדרים שנערכו יום לפני כן, אמר כי הבשורה צריכה להיות מקובל ת כחוק של חיי היום יום. בהזכרת האירועים הטרגיים של הלילה שבין שבת לראשון, האח סטפן מילוסוביץ הדגיש את חשיבות הפעולה למען השלום, בייחוד באזורינו ובכנסיה כלה, על מנת לפתוח את הסינוד בנושא המשפחה.
הטקסים של יום החג של פרנסיס הקדוש הינם עמוד תווך חשוב בחיים השנתיים של הפרנציסקאנים, והיתה לי האפשרות להיות יחד, לחדש את הנדרים של החניכים ולהתחיל את השנה האקדמית החדשה.
ט.ד.