ביום רביעי הקדוש, הטקס של הערצה של העמוד התקיים בקפלה הפרנציסקאנית של הסקרמנט המבורך בבזיליקה של כנסיית הקבר. המסורת רואה בעמוד זה כעמוד שבו נעשה שימוש בהלקאה של ישוע המשיח.
המסורת דווחה ע"י עולת הרגל אגריה במאה ה-4, ואשר מוזכרת ביומן שלה. היא הסבירה כי בזמן ההערצה נערכה בשחר של יום שישי בחדר הסעודה העליון. עמוד זה הועבר לכנסיית הקבר במאה ה-14.
הליטורגיה נערכה ע"י סגן הקוסטוד, האח דוברומיר ג'סטל. הפרנציסקאנים שרו את ההמנון של "סאלבה קולומה נוביליס", אשר מעריך את העמוד שעליו דמו של ישוע זרם בו. ההמנון מוזכר ביום יום בתהלוכה הפרנציסקאנית שמסלולה – בכל הבזיליקה.
האחים הפרנציסקאנים ועולי הרגל הוזמנו לחבק את העמוד.
רוזה, עולת רגל מאיטליה מגיעה בכל שנה: "אני מנסה לבוא לירושלים בכל שנה בשבוע הקדוש; אני חשה כה טוב כאן!".
הימים מתקרבים לחג המולד (טרידום) הינם אינטנסיביים ומלאים בתפילות ואירועים העלייה לרגל הנוכחת בירושלים במהלך זמן זה יכולה להביא לכך שהם באים פעם בשנה, באותם המקומות היכן שהייסורים של ישוע התרחש.
המסורת דווחה ע"י עולת הרגל אגריה במאה ה-4, ואשר מוזכרת ביומן שלה. היא הסבירה כי בזמן ההערצה נערכה בשחר של יום שישי בחדר הסעודה העליון. עמוד זה הועבר לכנסיית הקבר במאה ה-14.
הליטורגיה נערכה ע"י סגן הקוסטוד, האח דוברומיר ג'סטל. הפרנציסקאנים שרו את ההמנון של "סאלבה קולומה נוביליס", אשר מעריך את העמוד שעליו דמו של ישוע זרם בו. ההמנון מוזכר ביום יום בתהלוכה הפרנציסקאנית שמסלולה – בכל הבזיליקה.
האחים הפרנציסקאנים ועולי הרגל הוזמנו לחבק את העמוד.
רוזה, עולת רגל מאיטליה מגיעה בכל שנה: "אני מנסה לבוא לירושלים בכל שנה בשבוע הקדוש; אני חשה כה טוב כאן!".
הימים מתקרבים לחג המולד (טרידום) הינם אינטנסיביים ומלאים בתפילות ואירועים העלייה לרגל הנוכחת בירושלים במהלך זמן זה יכולה להביא לכך שהם באים פעם בשנה, באותם המקומות היכן שהייסורים של ישוע התרחש.