יום ראשון השלישי של תקופת הציפייה – ספר הבשורה לפי לוקס האנשיo חיכו בציפייה | Custodia Terrae Sanctae

יום ראשון השלישי של תקופת הציפייה – ספר הבשורה לפי לוקס האנשיo חיכו בציפייה

המתנה אינה מחייבת אותנו שלא נוכל לנוע, אולם אם היא הופכת למחויבות, מחויבות זו אינה יכולה להיות אלא מלאת שמחה. שמחו ועלצו, זהו הפזמון החוזר של צעד נוסף בדרך של תקופת הציפייה.
האנשים מחכים. בליבו של כל אדם ישנו רצון לתור אחר השמחה ולהשלים ידע של פרקי חיים חולפים שלא אבדו אלא מועשרים מכיוון שהגיע הזמן של החסד: קאירוס!

ציפייה והמתנה הופכים לפעולה של תקווה ואמונה המבטיחים שנוכחותו של ישוע המשיח ממלאת אותנו בשמחה ושובה אותנו. האדם הנוצרי אינו יכול לשכוח את השמחה, גם בתוך הבעיות האמיתיות והקשיים של הימים החולפים להם.

אנו מחכים לימים טובים יותר, ימים של שלום, ימים רגועים, ימים של אחווה. ציפייה זו לא חייבת להידחות לאינסוף אלא חייבת להיות קונקרטית בליבותיהם של כולם ולהיות נאהבים ע"י עמנואל [ישוע המשיח] הנוגע בנו.

אנשים המחכים לא יכולים להרשות לעצמם להתייאש, מכיוון שכל האנושות מבקשת לאהוב, לפנות לשכן ולא להסתיר את פנינו.

אם נוכל לחנך את עצמנו, בתקווה, בפעולה ובצדקה אמיתית כדרך חיים אזי נוכל לקבל בשמחה את אחינו, באם ידידים או אויבים, דומים או שונים. אחינו יהיה תמיד בחירה: אדם לאהוב ואדם שנפגשים עימו.

ברכות של קרבה ושמחה בתקופת חג המולד!

האח הפרנציסקאני מרצלו בדלמנטי