רומא
גן עצי הזית של גת שמנים, אחד מהמקומות הקדושים ביותר בעולם הנוצרי – נזכר עקב הייסורים של ישוע המשיח לפני מאסרו – וכעת ניתן להכיר אותם טוב יותר ע"י כל מאמין ומאמין. זאת עקב תוצאות של מחקר מדעי, שמומן ע"י הקוסטודיה של ארץ הקודש ושבדק את שמונת עצי הזית העתיקים שבגן. מחקר זה, שהחל בשנת 2009, ערך שלוש שנים ובוצע ע"י צוות של חוקרים מהמועצה הלאומית למחקר וע"י אוניברסיטאות איטלקיות שונות. המחקר הוצג היום ב-11:30 באולם מרקוני של רדיו הוותיקן שברומא.
הקוסטוד, האב פיירבטיסטה פיצהבלה, הסביר לכתבים את משמעות ממצאי המחקר יחד עם מסימו פציני, הדיקן של המכון הפרנציסקאני לחקר המקרא, שבירושלים, פרופ' ג'ובאני ג'יאנפרטה, מתאם המיזם, אגרונום ומומחה בתחום גידול עצי זית בים התיכון,ופרופ' אנטוניו קיאמטו, מתאם של המחקר המדעי, וחוקר מוביל של מכון העץ שבפירנצה.
תוצאות המחקר מראות כי שלושה משמונת העצים (העצים היחידים שניתן היה לחקור אותם) מתוארכים מאמצע המאה ה-12, ולכן הם בני 900 שנה לערך. אולם יש להבהיר נקודה מסוימת: התיארוך מתייחס רק לחלק שצמח מעל למיקום העליון – גזע ועלווה. למעשה, אותו חקר הראה כי החלק התחתון שמתחת לקרקע, כלומר – השורשים, הינם עתיקים בהרבה.
תוצאות המחקר קשורות גם בהקשר של יומני מסע עתיקים של עולי רגל, שלפיהם בזיליקה שנייה בגת שמנים נבנתה בין 1150 ובין 1170 (תקופה שבה הצלבנים היו טרודים בשיקום של כנסיות גדולות של ארץ הקודש, ובייחוד בירושלים). לכן נראה סביר, שמשך הבניה של הבזיליקה שבגת שמנים, הגן אורגן מחדש, הביא
ל"שיפוץ" של עצי הזית שנכחו בעת זו.
תוצאה נוספת המעוררת עניין הינה הגדרה של תביעת אצבע גנטית של שמונת העצים. ניתוח של אזורים מסוימים של דנא מתוארים כזהים לחלוטין כפרופיל בקרב שמונת הזנים. מסקנה זו משמעה כי שמונת העצים הינם "תאומים", במונח מטפורי, ולכן משתייכים לאותו גנוטיפ. דבר זה יכול להיות בעל משמעות אחת בלבד: שמונת עצים אלו הינם "ילדים" של זן יחיד ואחד. או שיתכן וניתן לטעון כי, ברגע נתון בהיסטוריה – במאה ה-12, וכנראה לפני כן – חלקים של ענפים גדולים במיוחד (חיתוך ענפים) נלקחו מעץ יחיד ונשתלו בגן של גת שמנים, באופן דומה לזה שעדיין קיים בקרב גננים פלסטינאים. לכן נדרש לשאול מה הטעם משך מאות השנים שחלפו שענפים אלו נשתלו? בספרי הבשורה, בזמנו של ישוע, עצי הזית היו כבר שם והם היו בוגרים וקיומם נבחן ע"י מחקר של מי שתיאר את ארץ הקודש, היסטוריונים ועולי רגל מכל המאות.
האח הפרנציסקאני פיירבטיסטה, הציג את תוצאות המחקר וציין כי "לכל נוצרי, עצי הזית של הגן שב-גת שמנים משרתים כעדות חיה לייסורים של ישוע המשיח, הם עדים לציות המוחלט לאב, אפילו הקרבה של אדם עבור ישועת כל אדם, של כל האנשים, וגם מהווה אינדיקציה ודיס פוזיציה של זיכרון האדם לעשות את רצון האל, הדרך היחידה לזהות מאמין. במקום זה, שישוע המשיח התפלל לאב, שם את מבטחו בו על מנת להתגבר על ייסורי המוות, "הסבל", הייסורים וההוצאה להורג הנוראה על הצלב, שימת מבטחו בניצחון האולטימטיבי, התחייה ופדות האנשים."
עצים עתיקים אלו מהווים "שורשים" ו"המשכיות דורית" של הקהילה הנוצרית של כנסית האם של ירושלים. כשעצים אלו – נשתלו, נשרפו, נהרגו וצמחו מחדש, משך ההיסטוריה, על גדם שאינו מסתיים – כך גם הקהילה הנוצרית שורדת באומץ, חשה בחיים ע"י רוח האל, למרות כל המכשולים והרדיפות."
(קרלו ג'ורג'י)
http://www.terrasanta.net/tsx/index.jsp
גן עצי הזית של גת שמנים, אחד מהמקומות הקדושים ביותר בעולם הנוצרי – נזכר עקב הייסורים של ישוע המשיח לפני מאסרו – וכעת ניתן להכיר אותם טוב יותר ע"י כל מאמין ומאמין. זאת עקב תוצאות של מחקר מדעי, שמומן ע"י הקוסטודיה של ארץ הקודש ושבדק את שמונת עצי הזית העתיקים שבגן. מחקר זה, שהחל בשנת 2009, ערך שלוש שנים ובוצע ע"י צוות של חוקרים מהמועצה הלאומית למחקר וע"י אוניברסיטאות איטלקיות שונות. המחקר הוצג היום ב-11:30 באולם מרקוני של רדיו הוותיקן שברומא.
הקוסטוד, האב פיירבטיסטה פיצהבלה, הסביר לכתבים את משמעות ממצאי המחקר יחד עם מסימו פציני, הדיקן של המכון הפרנציסקאני לחקר המקרא, שבירושלים, פרופ' ג'ובאני ג'יאנפרטה, מתאם המיזם, אגרונום ומומחה בתחום גידול עצי זית בים התיכון,ופרופ' אנטוניו קיאמטו, מתאם של המחקר המדעי, וחוקר מוביל של מכון העץ שבפירנצה.
תוצאות המחקר מראות כי שלושה משמונת העצים (העצים היחידים שניתן היה לחקור אותם) מתוארכים מאמצע המאה ה-12, ולכן הם בני 900 שנה לערך. אולם יש להבהיר נקודה מסוימת: התיארוך מתייחס רק לחלק שצמח מעל למיקום העליון – גזע ועלווה. למעשה, אותו חקר הראה כי החלק התחתון שמתחת לקרקע, כלומר – השורשים, הינם עתיקים בהרבה.
תוצאות המחקר קשורות גם בהקשר של יומני מסע עתיקים של עולי רגל, שלפיהם בזיליקה שנייה בגת שמנים נבנתה בין 1150 ובין 1170 (תקופה שבה הצלבנים היו טרודים בשיקום של כנסיות גדולות של ארץ הקודש, ובייחוד בירושלים). לכן נראה סביר, שמשך הבניה של הבזיליקה שבגת שמנים, הגן אורגן מחדש, הביא
ל"שיפוץ" של עצי הזית שנכחו בעת זו.
תוצאה נוספת המעוררת עניין הינה הגדרה של תביעת אצבע גנטית של שמונת העצים. ניתוח של אזורים מסוימים של דנא מתוארים כזהים לחלוטין כפרופיל בקרב שמונת הזנים. מסקנה זו משמעה כי שמונת העצים הינם "תאומים", במונח מטפורי, ולכן משתייכים לאותו גנוטיפ. דבר זה יכול להיות בעל משמעות אחת בלבד: שמונת עצים אלו הינם "ילדים" של זן יחיד ואחד. או שיתכן וניתן לטעון כי, ברגע נתון בהיסטוריה – במאה ה-12, וכנראה לפני כן – חלקים של ענפים גדולים במיוחד (חיתוך ענפים) נלקחו מעץ יחיד ונשתלו בגן של גת שמנים, באופן דומה לזה שעדיין קיים בקרב גננים פלסטינאים. לכן נדרש לשאול מה הטעם משך מאות השנים שחלפו שענפים אלו נשתלו? בספרי הבשורה, בזמנו של ישוע, עצי הזית היו כבר שם והם היו בוגרים וקיומם נבחן ע"י מחקר של מי שתיאר את ארץ הקודש, היסטוריונים ועולי רגל מכל המאות.
האח הפרנציסקאני פיירבטיסטה, הציג את תוצאות המחקר וציין כי "לכל נוצרי, עצי הזית של הגן שב-גת שמנים משרתים כעדות חיה לייסורים של ישוע המשיח, הם עדים לציות המוחלט לאב, אפילו הקרבה של אדם עבור ישועת כל אדם, של כל האנשים, וגם מהווה אינדיקציה ודיס פוזיציה של זיכרון האדם לעשות את רצון האל, הדרך היחידה לזהות מאמין. במקום זה, שישוע המשיח התפלל לאב, שם את מבטחו בו על מנת להתגבר על ייסורי המוות, "הסבל", הייסורים וההוצאה להורג הנוראה על הצלב, שימת מבטחו בניצחון האולטימטיבי, התחייה ופדות האנשים."
עצים עתיקים אלו מהווים "שורשים" ו"המשכיות דורית" של הקהילה הנוצרית של כנסית האם של ירושלים. כשעצים אלו – נשתלו, נשרפו, נהרגו וצמחו מחדש, משך ההיסטוריה, על גדם שאינו מסתיים – כך גם הקהילה הנוצרית שורדת באומץ, חשה בחיים ע"י רוח האל, למרות כל המכשולים והרדיפות."
(קרלו ג'ורג'י)
http://www.terrasanta.net/tsx/index.jsp