יותר משלושים אחים פרנציסקנים של הקוסטודיה של ארץ הקודש חיים בתשעה מנזרים בגליל (האזור שבצפון ישראל, בסמוך לגבול עם לבנון), מחיפה עד עכו, מכפר נחום, טבגא ומגדלה, על חופי ים הגליל [כנרת], דרך נצרת, כפר קאנה ומוג'דיאל, ועד הר תבור. מזה מספר שבועות, האחים הפרנציסקנים מתמודדים עם טילים המשוגרים מלבנון באופן אינטנסיבי. "אנו חיים עם הטילים והסירנות מזה שנה, אולם מתחילת החזית עם לבנון, השיגורים הפכו למוגברים יותר, הטילים מגיעים קרוב יותר", אומר האח הפרנציסקני פאביו אינציו בורחס, האח הממונה האחראי על כפר נחום. "בקהילה אנו תומכים האחד בשני, אנו מתפללים יחד", אומר האח הפרנציסקני וויצק בוטוז, האח הממונה האחראי על נצרת. "הדבר הקשה ביותר שנושאים הינה הבדידות ותחושה של נטישה. במובן זה, הביקור של האחווה על ידי הקוסטוד למנזרים שלנו היתה חשובה מאד."
בחופי ים הגליל
כעשרה אחים פרנציסקנים חיים במנזרים הממוקמים לחופי ים הגליל. חלק מהטילים נפלו באזור, אולם אך מנזר לא נפגע באופן ישיר. "אנו רואים את העשן מיתמר, לעיתים אפילו את הלהבות של האש", אומר האח פאביו, מכפר נחום. מה שמדאיג אותנו זה העדר כמעט מוחלט של עולי רגל: "לפני המלחמה, שלוש מאות עד ארבע מאות איש ביום היו מגיעים, כיום אפילו פחות מאלפיים בחודש, והביקורים מאד קצרים." כל המקומות הקדושים פתוחים והאחים הפרנציסקנים שומרים עצמם עסוקים עם מטלות יום יומית של תחזוקה.
הזמן מצוין על ידי התפילה והמקצב של חיי הקהילה, "וזה הדבר היחיד שלא השתנה". ואכן, "יש לנו יותר אפשרויות להיות יחד כעת, דבר שהיה קשה יותר כשהיו הרבה עולי רגל שבאו והיה צורך לקבל את פניהם." יש יותר זמן לקרוא, להתפלל ולערוך מדיטציה אישית. "אנו חשים את המתח, אולם בה בעת אנו חווים שלום פנימי. אנו בוטחים בכך שהאל קרוב אלינו ושומר עלינו בדרכנו."
החזית של הים
האח הפרנציסקני קאפוטו, מ-עכו, מספר לנו אודות "ימים קשים" מאז שהמתקפה הישראלית החלה בלבנון. הרבה טילים מיורטים מעל העיר. "העברנו את סעודת האדון מכנסיית יוחנן הקדוש, שנמצאת בסוללות הים שבעכו, מקום חשוף מאד לכנסיית פרנסיס הקדוש, הכנסייה של המנזר שלנו, בתוך העיר העתיקה, שהינה הרבה יותר מוגנת. " עם האח ארטורו, האח שלו, "אנו מנסים לתמוך האחד בשני ולהיות נאמנים לחוקים. אנו עורכים את סעודת האדון יחד ואנו מתפללים את הליטורגיה של השעות."
בערך 200 או 250 איש משתייכים לקהילה הפרנציסקנית. "אני מנסה להיות קרוב עד כמה שניתן אליהם כולל דרך אמצעים טכנולוגיים. כשאני רואה את ההתראות, אני מנסה ליצור קשר עם אלו שבסכנה ברגע נתון ולהעניק להם מילים של נחמה". החיים החברתיים למעשה קפאו: "השוק שלנו ריק, החנויות סגורות, אנשים נשארים בבית ואף אחד לא יודע מתי יפתחו מחדש". כרגע, אין צורך בדבר מה מיוחד. כל מה שכולנו צריכים הוא השלום." האח רפאל היה בארץ הקודש החל משנת 1966 ועבר תקופות קריטיות. "הדבר החשוב הוא להיות מרוצה ממה שהאל מעניק לנו ולהאמין בהשגחה העליונה. בכל יום אנו מתפללים לאל להעניק לארץ הקודש האהובה שלנו את השלום, ואנו ממתינים לטוב מאת האל. ההשגחה העליונה מעולם לא זנחה אף אחד."
בית ובית הספר
האח הפרנציסקני אליאס באדי והאח הפרנציסקני אוסמה בדאח מהקהילה הקטנה של חיפה אחראים על בתי הספר שבגליל: עכו, נצרת וחיפה. האח אליאס אינו מסתיר דבר: "המצב הינו קשה. בתי הספר סגורים, אנו מעבירים שיעורים באופן מקוון (און ליין), אולם איננו יודעים מתי נוכל לחזור להעביר שיעורים פרונטליים. יותר מכך, אין לנו מקלטים בבתי הספר שלנו, משום שהבניינים ישנים כל כך, משום שנבנו באמצע המאה ה-17, ואינם מתאימים לסטנדרטים הנדרשים כיום. זו תהיה בעיה להתמודד עימה בעתיד."
האח אליאס מדווח כי "הרבה צעירים לא רואים אפשרויות כאן והם חושבים על הגירה מהארץ. בעיות במשפחה גם התעצמו רבות", עקב מתח פסיכולוגי שנגרם מהמלחמה. "בבתי המרקחת חסרים מוצרים נגד חרדה ולחץ", אומר האח אליאס, והוא חולק את דאגתו: "ראיתי עד כמה הילדים היו מפוחדים כשהסירנות מתחילות. מאז תחילת המלחמה הזאת, אנו עובדים עם מספר פסיכולוגים על מנת להעניק להם תמיכה, אולם התוצאה של כל זה תתגלה בעתיד. כיום אנו רואים את הפחד, אולם מה שנזרע כעת – הפחד, הטילים והסירנות – מה זה יגרום בעתיד לילדים שלנו?"
האח אליאס והאח אוסמה מנסים לתמוך זה בזה, בהתאם לחוקה הפרנציסקנית. "בתפילה אנו מוצאים את העוצמה ואת התקווה. זוהי הארץ של ישוע האדון, ובאמצעות זאת, אפילו אם היום אנו חיים בתקופה קשה, ישוע האדון מתבונן בארצו שלו, הוא תמיד עימנו. הוא נותן לנו שלום."
לרגלי מרים הבתולה
הקהילה של נצרת, הכוללת 13 אחים פרנציסקנים, הינה הגדולה ביותר. "אנו מנסים ללכת בעקבות החוקה של התפילות ושל חיי הקהילה.", אומר האח הפרנציסקני וויצק, שנמצא בארץ הקודש החל משנת 2000 ובנצרת כבר שנתיים. "אנו מנסים להיות בקשר עם האחים הפרנציסקנים האחרים בגליל. יש לנו קהילה גדולה כאן, ומסביב ישנן קהילות דתיות והרבה נוצרים, כך שאנו יכולים להיפגש, לחלוק ולהתפלל יחדיו."
אין כלל עולי רגל, אולם הלחיים במקומות הקדושים ומעל לכל של הקהילה ממשיכים כרגיל: בקרוב יערך הקתשיזם, קורסים של קדם נישואים ומפגשים אחרים יתחילו בקרוב. "נצרת אינה מטרה ישירה, אולם הטילים במקרים רבים מיורטים מעל העיר ונופלים נפלים. אפילו מצאנו כמה מהנפלים בטיילת לפני המנזר.... אי לכך לקחנו מספר אמצעי זהירות, למשל תהלוכת הלפידים בערב של שבת הועברה לתוך הבזיליקה". המאמינים המקומיים "ממשיכים להגיע למקום הקדוש, בייחוד לתהלוכת הלפידים ועבור ההשתחוויה [אדורציה, בלעז] של ההוחדה. ישנם גם רגעים מחממי לב. אנשים מעלים את הצרכים שלהם, התקווה שלהם ואת השאיפה לשלום לרגלי מרים הבתולה."
Marinella Bandini מרינלה בנדיני
