האחים הפרנציסקאנים של הקוסטודיה של ארץ הקודש, יחד עם חברים ומאמינים, התקבצו מסביב למשפחה של שיבלי אבו סדה על מנת להיפרד ממנו סופית כשהוא היה אחד מהאנשים שמשך זמן רב עבדו בשירות הקוסטודיה. שיבלי היה "מתנה מהאל ואדם מיוחד", אמר הקוסטוד של ארץ הקודש, האח פרנצ'סקו פאטון, ב-15 באוקטובר, כשערך את ההלוויה שלו בכנסיית ג'יימס [יעקב] הקדוש שבבית חנינא (ירושלים).
הפטריארך הלטיני של ירושלים, הקרדינל פיירבטיסטה פיצהבלה, הבישוף היווני קתולי, מונסיניור יאסר היאש, אחים פרנציסקנים רבים ואנשים שעובדים עם הקוסטודיה, מספר כהני דת הן לזרם הלטיני והן מהזרם המלכיתי, נכחו אף הם. האירוע, בהתאם למסורת המקומית, נערך עם ארון קבורה פתוח, כשהיה רגע אינטנסיבי של תפילה, אבל וחיבוק באמצעות שירים.
האל והאחים הפרנציסקאנים
שיבלי, שהיה אמור להיות בן 59 בסוף אוקטובר, הגיע לסאן סלבטורה כשהיה רק בן חמש ונלקח לבית היתומים של האחים הפרנציסקנים. המנהל, האח סנטה נוציו, היה לו כמו אבא שני עבורו. הוא היה אחד ממי שעודדו אותו להקים משפחה, והוא תמך בו כשנתן לו דירה קטנה מהקוסטודיה. "הלב שלי מלא הכרת תודה", אמר שיבלי בראיון לפני חמש שנים ל-טיבי2000. "אני מלא בהכרת תודה לאחים הפרנציסקני, ראשית משום שהם הכירו לי את האלוהים ושנית בלעדיהם, אף אחד לא היה מטפל בי."
הכרת התודה של שיבלי לפרנציסקנים הביאה אותו לשרת את הקוסטודיה של ארץ הקודש בכל ליבו, מבצע מטלות מגוונות: במטבח, בשירות הדואר ובשנים האחרונות כנהג של הקוסטוד. מעל לכל, מעל 25 שנה הוא היה ה-קוואס, סוג של "מלווה" של הקוסטוד של ארץ הקודש, כשהתפקיד הוא לפתוח את הדרך במהלך התהלוכות. בנוסף לתלבושת המאפיינת של הקוואס, שהינה מורשת מהתקופה העותומנית, ל-קוואס יש מקל גדול שעימו מכים בקרקע על מנת להודיע על המעבר של אנשים חשובים. תפקיד זה הביא גאווה רבה לשיבלי, משום "שבאופן זה גרמנו לאנשים לראות ולשמוע שיש עדיין נוצרים בארץ זו."
הוא אהב את עבודתו, את האחים הפרנציסקנים, הוא אהב את הכנסייה
שיבלי "יכול היה לחיו את כל חייו עם אמונה ועם הכרת תודה", אמר הקוסטוד בדרשה שלו. "אני, עצמי, אם אני יכול לחגוג עבורו, היה זה משום שהוא לימד אותי איך לערוך את סעודת האדון בערבית. כשהוא לקח אותי ממקום למקום", היה זה זיכרון שאותו חלק הקוסטוד, "ניסיתי לקרוא חלקים מסעודת האדון והוא היה מתקן אותי בסבלנות את ההגייה שלי."
"הוא אהב את העבודה שלו, הוא אהב את האחים הפרנציסקנים, הוא אהב את הכנסייה", כך זכר אותו הפטריארך הלטיני של ירושלים, הקרדינל פיירבטיסטה פיצהבלה, כשהכיר את שיבלי כשהיה אח פרנציסקני צעיר שסייע לו כשהיה קוסטוד. "הוא תמיד היה עם נכונות, הוא היה תמיד עליז והיה איש של תפילה. היה קל לראות אותו מתפלל, הוא תמיד חיפש רגע של תפילה. הוא היה באמת אדם מאמין."
העלייה לרגל הארצית הסתיימה עבור שיבלי, "עם התלבושת שלו של ה-קוואס", סיים ואמר הקוסטוד, "האל כעת מלווה אותו לאור של ירושלים השמיימית. כעת הוא יכול לשמוח במלכות האלוהים יחד עם היקרים לו, הוא יכול להתערב בעבור משפחתו וגם עבורנו, האחים של הקוסטודיה, והוא יכול לבקש מהאל, בעבור ארץ הקודש, את מתן השלום".
Marinella Bandini מרינלה בנדיני
