השנה, ההקדשה של כנסיית הקבר התרחשה באווירה מתוחה עקב ההתקפה [בהר הבית] שהתרחשה יום לפני כן. השערים של העיר העתיקה היו סגורים והרחובות הקטנים והצרים שלה היו ריקים.
בכנסיית הקבר, האווירה היתה של הרהור, כשאנשי דת ועולי רגל הגיעו יחדיו עם האחים הפרנציסקאנים על מנת להנציח את יום השנה של פתיחת הבזיליקה, כפי שמתרחש בכל שנה החל משנת 1149, עם כל המחוז של ירושלים.
סעודת האדון הטקסית שנחוגה לפני ובתוך האדיקול נערכה על ידי הקוסטוד של ארץ הקודש, האח פרנצ'סקו פאטון, בנוכחות סגן הקוסטוד, האח דוברומיר ג'סטל, ונשיא [האח הממונה האחראי] של כנסיית הקבר, האח זכיאוס דרזק.
האירוע הדתי הזה מתוארך מתקופת הצלבנים כשהאחרונים ברכו וקידשו את הבניין שהם בנו מחדש. אל להתבלבל, אין זה אירוע הקשור למתן כבוד לצלבנים; הטקסיות הינה הבזיליקה של התחייה מהמתים של ישוע המשיח, שהוא המרכז והלב של האירוע.
"אנו חיים בעולם היכן שאלימות, שנאה ורוע נראים שינצחו, אולם הקבר הריק של ישוע המשיח מזכיר לנו ששנאה ומוות כבר הובסו", אמר הקוסטוד בדרשה שלו. "אולם, העדות של האמונה שלנו בישוע המשיח, שמת וקם [לתחייה] עבורנו, מרמז דבר מה אחר; משמעו שעלינו להיות העדים שלו במפגשים היום יומיים. כמו כן, מרמז שעלינו לדבר על האמונה שלנו בישוע שמת וקם לתחייה עבורנו." הוא אמר וסיים, "מי ייתן ורוח של האדון תאפשר לנו לזכור ולהיות עדים בכל דבר המתרחש ממש כאן ועכשיו."
"כאן, בארץ הקודש, הכל מתעורר לחיים", אמר אלישע, עולה רגל צעיר מקנדה. "כן, כאן הכל מתעורר לחיים, לא רק המילים של הבשורה, אלא גם התפילות שלנו."
