800 שנים עברו מאז שהאחים הפרנציסקאנים הגיעו למזרח התיכון, והרבה דברים השתנו מאז שהתחילה הרפתקה זו. ברם, מחויבות ודבקות שבה, משך 800 שנים, האחים הפרנציסקאנים שמרו על המקומות הקדושים ועבדו על מנת לשרת את האנשים המקומיים לא השתנו. מסיבה זו, על מנת להבין מה שהקוסטודיה של ארץ הקודש הינה כיום, עלינו להתחיל איתם ועם סיפורם: הם הגיעו מכל העולם וממדינות שונות ולכל אחד מהם ישנו יעד וייעוד מיוחד.
האח הפרנציסקאני זכאוש דרזק, במקור מפולין, הינו כהן דת משך 15 שנים והגיע לארץ הקודש לפני ארבע שנים. הרבה עולי רגל פגשו אותו בדרכם. כיום, למעשה, הוא משרת בכנסיית הקבר כנשיא של האחווה הפרנציסקאנית שחיה במנזר, כפי שמוגדר בסטאטוס קוו.
מדוע הפכת לכהן דת?
בסמוך לבית שלי, היה מנזר פרנציסקאני וכך במהלך ילדותי גרתי בסמוך לפרנציסקאנים. בגיל שש, הייתי נער מזבח ולאחר מכן תמיד סייעתי לפרנציסקאנים בפעילויות השונות ובקבוצות שלהם, כמו בקבוצה שבה סייעתי לקשישים חולים. אחים פרנציסקאנים אלו הראו לי מה המשמעות להיות פרנציסקאני, ולכן כילד חשבתי שאוכל להיות אח פרנציסקאני. תמיד אהבתי את הגלימה הפרנציסקאנית ונמשכתי לחיי אחווה של תפילה, מפגש עם אנשים ולחיות ממש בפשטות: אלו הם חיי עוני שבהם עדיין ניתן להעניק לאחרים. האחים הפרנציסקאנים שפגשתי היו מאד פתוחים. כך לאחר שסיימתי את הלימודים, נכנסתי לתקופת החניכות.
כיצד גילית על הקוסטודיה של ארץ הקודש ומדוע רצית להיות חלק ממנה?
הפרובינציה שלי בפולין קשורה לארץ הקודש וכעשרה אחים פרנציסקאנים מהפרובינציה שלי שירתו שם. חלקם למדו תיאולוגיה ואחרים שירתו בכנסיית הקבר. כמו כן, פגשתי אח פרנציסקאני, קלאודיוש, שהיה אח פרנציסקאני בהר תבור. הוא דיבר איתי אודות ארץ הקודש הרבה ובאמת התעניינתי [בארץ הקודש]. שאלתי את עצמי "היכן אוכל לחיות את חיי?". לפני זה חשבתי להיות במיסיון באפריקה, ולאחר חיי המיסיון להתחיל את החיים בארץ הקודש. אנטוני הקדוש, שהלך למרוקו, העניק לי השראה.
מהו הייעוד שלך בארץ הקודש?
הגעתי [לכאן] לפני ארבע שנים. האחים הפרנציסקאנים שהגיעו לייעודם כאן ממדינות אחרות כמעט תמיד נשלחים לבזיליקה של התחייה. חיי כאן, לפני הקבר הקדוש, הגולגולתא,והם בקרב עולי רגל רבים. אני תמיד אומר לעולי רגל שללא האחים הפרנציסקאנים שהיו כאן משך 800 שנים, הקתולים לא היו יכולים לחגוג את הליטורגיות או את סעודות האדון כאן.
כיצד אתה משלב את הייעוד שלך עם היותך פרנציסקאני?
הקהילה שלנו כאן הינה שונה מאד ממנזרים אחרים. יש לנו תפילה קבועה מאד ואנו מיישמים את חיינו הפרנציסקאנים עם עולי הרגל, ועם האנשים שעוברים [פה]. החיים הדתיים של האח הפרנציסקאני הינם חיים שמוקדשים לאל.
מה מניע אותך בייעודך ובחייך הרוחניים?
התפילה מסייעת לי להמשיך, אולם כך גם חיי האחווה. כאן אנו נמצאים יחד 24 שעות ביממה, אנו רואים האחד את השני במסדרונות, בקפלה; אנו אוכלים יחד וכו. לאחר הסגירה בתשע, אנו לא יכולים לצאת מכנסיית הקבר. אנו עשרה אחים כאן, כולל אחים עמאים שעובדים בסקריסטיה ושבעה כהני דת [אחים פרנציסקאנים]. לכל אחד יש את הייעוד האישי המדויק שלו.
האם החיים בארץ הקודש שינו את מערכת היחסים שלך לדת?
כן, הרבה. כשנמצאים בארץ הקודש ישנה אפשרות לחיים פתוחים יותר: אנו פוגשים אנשים ממדינות רבות, המדברים בשפות שונות. יש לנו את אותם החיים אולם ישנם הבדלי מנטאליות. המזון, למשל, הוא שונה במדינות שונות. לכן, גיוון תרבותי מעשיר אותנו מאד.
מהי טיבה של מערכת היחסים שלך עם פרנסיס הקדוש?
כשהייתי לפרנציסקאני הוקסמתי מאד מפרנסיס הקדוש. כיום, אני עדיין מוקסם, אולם מנסה לחקור את המשמעות של היותי פרנציסקאני בכל יום. מה המשמעות כיום להיות אח פרנציסקאני? מה משמעו כאן, אולם גם בעולם שלנו, היכן שיש מלחמות וקשיים?מהי המשמעות של העוני שלנו? למשל, כאן בכנסיית הקבר, לא שינינו את הרהיטים שלנו משך 50 שנה. אני חייב לשאול את עצמי תמיד: מה היה רוצה היום פרנסיס הקדוש?
מה היית אומר לצעירים שבוחרים בקריאה לשירות הכנסייה?
אני תמיד אומר שאין חיים יפים יותר מחיי דת, כאח פרנציסקאני. חיים כה עשירים, כה שונים... אין לך ממה לחשוש לעזוב את הכל עבור ישוע, משום שיהיה לך את כל מה שתזדקק לו.
N.S. - B.G.
