אף אחד לא יכול להטיל ספק בהרס שרעידת האדמה גרמה באי קוס, כשרעש האדמה היה בדרגה של 6.7. רעש האדמה היכה בסביבות השעה 13:30 ביום שישי בבוקר, ומיד לאחר מכן התרחשו 20 רעידות משנה משך כל הלילה. אני הייתי ברודוס באותו זמן וחשתי בכך. רעידת האדמה הביאה להיווצרותם של שני גלי ענק שהציפו חלקים של העיר העתיקה. ביום שבת בבוקר נסעתי במעבורת לכיוון האי קוס.
ההשפעות של רעידת האדמה היו אכן חמורות. הספינה לא יכלה לעגון במזח במקום הרגיל עקב כך שהחומה ניזוקה על ידי סדק ענקי, אולם נחתנו בבטחה.
נפגשתי עם אחת מחברות הקהילה, גב' שרון לויד. עשינו את דרכנו עם אחד מכהני הדת שהינם אורחים שלנו, האב קארול מפולין, היישר לבית החולים על מנת לבקר כ-200 פצועים שנשלחו לשם. רבים סבלו מעצמות שבורות, תריסר הוטסו למרכזי טראומה בחלקיה האחרים של יוון. היה שם איש צעיר ושמח במיוחד, יוסף, מאיי פיירו, שרק הגיע ל-קוס ביום שישי עם שלושה חברים. הם הלכו לבלות בבאר באותו ערב ואז היכתה רעידת האדמה. חלקים מהבניין נפלו עליו ופגעו בגבו. יכולנו לההיא לו בקבוקי מים והתענוג שעל פניו היה ברור לעין כשקיבל פחית קוקה קולה, דבר פשוט ביותר שיכול לעיתים קרובות להביא לשמחה רבה. יכולתי לתרגם עבור גברת הרה מסוריה שבאה ממרכז הפליטים, נראה שהפחד מרעידת האדמה הביא אותה לסטרס, אולם למעשה היא היתה בסדר. מבית החולים עשינו את דרכנו לכנסיה האורתודוכסית היפה שברחוב ניקולס הקדוש בכיכר העיר, כששם חומת ההגנה התמוטטה. אמרנו תפילה בחוץ ולאחר מכן הלכנו לבקר במסגד שכן. המינרט של המסגד קרס. צוותי טלוויזיה התקרבו אלינו וצלם אחד העיר שהוא היה מופתע לראות כהני דת קתוליים במסגד. אמרתי לו שכולנו ילדי האל ובייחוד בזמנים כאלו שצריך להביא למזור ונחמה לכולם, ללא הבדל גזע, צבע ואמונה, לכך אין כל חשיבות. כשעשינו את דרכנו מהעיר העתיקה לכנסייה הקתולית של קוס, יכולנו לברך את המקומיים ואת התיירים, ולהציע מילים משל נחמה ותמיכה.
ראינו שהכנסייה הקתולית גם כן ניזוקה באופן קשה. ישנם סדקים גדולים מלמעלה עד למטה ומבחוץ ומבפנים הבניין. רוב הפסלים והתמונות נשברו ונשברו. כלך הדברים הללו ניתנים לתיקון. אמרנו תודה בתפילה שהנזק לאנשים היה קטן. ישבנו בשקט למספר רגעים. כשאספתי את מחשבותיי, זה היכה בי: למרות ההרס והפחד, האנשים המקומיים של קוס, כפי שעשו במרכז הפליטים, התמודדו באופן מיידי עם האתגר. הם באו לסיוע של אלפי התיירים. מסכנים את חייהם שלהם, שירותי ההצלה וחיילים החלו לפנות מלונות ובארים במרכז העיר. הם החלו לטפל בפצועים ולקחת אותם לבית החולים הקטן, היכן שכולם טופלו ואלו שהיו פצועים קשה הועברו למרכזי טראומה בערים אחרות ביוון. עד הבוקר, ראש העיר, מר ג'ורגוס קריטסיס, שעבד ללא לאות כל הלילה, ארגן הרחקה פיזית מהבניינים ההרוסים. ההריסות נוקו היכן שהיה אפשרי. אזורים חלופיים של הנמל הוכנו על מנת לקלוט ספינות ומעבורות. בשעות אחר הצהריים התיירים ישבו שמחים וחסרי פחד בבארים ובמסעדות במרכז העיירה והחיים המשיכו כרגיל.
בינתיים, הקונסולית המכובדת של בריטניה, גב' אורניה, היתה בשדה התעופה מספקת תמיכה ורוגע ומטפלת בתיירים שביקשו לשוב הביתה. השגרירה הינה אישה חסרת פחד שלא היססה להפליג ל-קוס על מנת להציע סיוע למי שנזקק. הארכיבישוף שלנו שבאתונה, סבסטיאן, האח הפרנציסקאני מרק המזכיר של שגריר הוותיקן ליון ולאתונה, הקוסטוד של ארץ הקודש שבירושלים, האב פרנצ'סקו פאטון ורבים אחרים הציעו את עזרתם והבטחה שבתפילה.
יש לשבח את האנשים של קוס על האומץ ויכולת ההתאוששות שלהם. אנשי קוס קמו כנגד האתגר של משבר הפליטים בשנת 2015 וכעת מתמודדים שוב עם אתגר נוכחי. אמרתי זאת לאנשים במהלך הליטורגיה של יום ראשון שפתיחת התפילה מדברת אלינו אודות אמונה, תקווה ואהבה וכל מה שראיתי בקוס ביום שבת היו שלושת ערכים אלו שהתבצעו בפועל. ליוונים ישנה אמונה; יוון עודנה ארץ מאד נוצרית, ליוונים יש תקווה, תקווה שלמרות הקשיים והבעיות, זמן טוב יותר יגיע וראיתי זאת במו עיני שאהבה הוכנסה להיבט המעשי. הם אוהבים את האל והם , כפי שראיתי, אוהבים את האחר, כן "ואהבת לרעך כמוך".
כל הכבוד לאנשי קוס! כל הכבוד ליוונים! למרות הבעיות הכלכליות בארץ זו, עדיין ישנם דברים רבים שאתם יכולים ללמד את שאר אירופה ואת העולם!
האח הפרנציסקאני לוק
ראש הקהילה של רודוס ו-קוס
